יש שחקנים שתפקיד מסוים בעולם נוצר בדיוק עבורם. מהרגע שרואים אותם על במה, יודעים שיש תפקיד אחד שנועד ממש בשבילם. ברברה סטרייסנד נולדה כדי לעשות את "מצחיקונת", נתן דטנר היה מאה אחוז טוביה ב"כנר על הגג" ורוני מרחבי היא טרייסי טרנבלד, ולא רק בגלל שזה התפקיד היחיד במיוזיקל שנועד לבחורה בשרנית. מהרגע שמרחבי גנבה את הפוקוס במחזמרים הגדולים של "הקאמרי" "שיער" ו"סיפור הפרברים", היה ברור שהיא צריכה לשלוט בבמת המיוזיקל ושיש אחד שנועד בשבילה.
"היירספריי" שמספר על הנערה השמנמנה טרייסי שחולמת להיות כוכבת בתכנית ריקודים, ועושה את הבלתי ייאמן כראוי לז'אנר, נולד באייטיז בסרט טראשי ומוזר שבו כיכבה ריקי לייק. ב-2002 הוא עובד בגאונות למחזמר בברודוויי, וב-2007 קיבל את החותמת הסופית כשהפך לסרט סופר-כיפי. בדרך להגשמת חלומותיה, ולצד רומן עם הנער הכי לוהט בבולטימור, טרייסי מגלה שהעולם מחורבן, ועושה הכול כדי להפוך את תכנית הריקודים הפופולרית לתכנית שבה מותר לשחורים וללבנים לרקוד יחד.
זה מחזמר שכתוב מעולה יש בו הומור, שירים שהם בומבה אחד-אחד וסיפור שובה לב. החוכמה הכי מאתגרת בהפיכתו להפקה מקומית היא לא לחרב אותו והמפיק העצמאי מאור מימון בהחלט מצליח במשימה. החשש מתרגום מביך מתפוגג עד מהרה בזכות הנוסח העברי של דניאל אפרת, והבדיחות מדלגות בקלילות מעל מחסום השפה והעולם התרבותי. המחסום היחיד שהן לא מצליחות לשבור הוא מחסום הסאונד הנוראי, שבמיוחד בנאמברים הגדולים פשוט בולע את כל המילים, וגורם ל"היירספריי" להישמע כמו מחזמר באמבטיה. הסאונד הנוראי מתווסף לעוד כמה מחלות של הפקה עצמאית כמו להקה קטנה מדי ועיצוב במה שיכול היה להיות מושקע יותר.
סוד הקסם של "היירספריי" טמון בליהוק המשובח, וכאן רוני מרחבי ממש לא לבד. בניגוד למנהג המגונה ללהק כוכבים שאינם מתחום התיאטרון לתפקידים ראשיים, ב"היירספריי" אין שמות שמטרתם היא רק למכור כרטיסים, אבל יש בו את כל אצולת מחזות הזמר הישראלית. עידו רוזנברג הנסיך, שגורם לכל צופה להתאהב בלינק לרקין שהוא מגלם; משי קלינשטיין שבכל פעם שהיא פותחת פה יוצא לה סטאר קוואליטי בטונות; טלי אורן בתפקיד האמא הלוהטת שחיה על זיכרונות העבר ותכסיסי ההווה; איציק כהן בתפקיד הכי כיפי במחזמר נכנס לנעלי העקב של עדנה, אמה של טרייסי; עידן אלתרמן שמשחק את ווילבור בעלה, הגבר הקטן שממלא את חייו בנשים שמנות ולוהטות; ונוי הלפרין בתפקיד אמבר, קלישאת הביצ' האולטימטיבית.
הבור היחיד בליהוק מגיע מהצד השחור של הקאסט. בפתח תכניית המחזמר מבקשים היוצרים להתעלם מצבע עור השחקנים, ולדמיין את המסר גם אם על הבמה מפזזים שחקנים לבנים, בהפקה הישראלית לא אימצו את ההמלצה, וכך זוכת דה ווייס, רודי ביינסיין, ילדונת בת 27, לא הצליחה לשכנע בתפקיד מייבל, המאמא הלוהטת. מתן און ימי בתפקיד סיוויד נותן פייט יפה, אבל לא מצליח להשתוות בכריזמה לזו של חבריו לתפקידים הראשיים.
בתום שעתיים וארבעים דקות המוח מתפוצץ מרוב התרגשות, הדם זורם עד אצבעות הרגליים והאדרנלין שאפשר להשיג רק ממיוזיקל משובח, לא נותן שקט ללב בתחושת אושר צרוף. כי איפה עוד יכולה הילדה השמנה לגרום לגיי הכי חתיך בעולם להתאהב בה, ויחד עם השחורים לנצח את הבלונדיניות הרזות? רק בעולם המושלם של מחזות זמר, שבו החלשים הם החזקים, והחזקים הם המשעממים.
