פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      צעירה ותמה: "Younger Now" של מיילי סיירוס צפוי וחסר השראה

      מיילי סיירוס נמצאת בחיינו כבר כמעט עשור, ולאחר שהתפתחה מכוכבת ילדים מתוקה לדיווה סקסית פרועה, אלבומה ה-11 מנסה ליצור סביבה הילה של אמנית אמיתית. הכישרון כמובן שם, אבל במשך רוב הזמן זה נשמע כמו אלבום מובן מאליו של צעירה עשירה ולא מאוד מעניינת

      דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)
      משוחררת מתדמיות. מיילי סיירוס (צילום: יח"צ)

      הקריירה המוקלטת של הביטלס נמשכה כולה שבע שנים: מ-1963 עד 1970 הרביעייה הבריטית הוציאה 12 אלבומים ושינתה את העולם. כשחושבים על זה, שבע שנים נראות כמו כתקופה קצרה, אבל במונחים של מוזיקה פופולרית זה סוג של נצח. כשמוזיקאים ששורדים תקופה כזאת בשיא נחשבים לברי מזל. לכן, כשמיילי סיירוס מגיעה לאלבום ה-11 שלה אחרי תשע שנות קריירה מוצלחות, זה ממש לא משהו לזלזל בו.

      נכון, סיירוס היא ממש לא הביטלס, ובכל זאת כשמישהי עם אימפקט כמו שלה מוציאה את אלבומה הבוגר והטוב ביותר, ראוי לברר על מה מדובר. הסיפור של סיירוס מעט מורכב. בתו של כוכב הקאנטרי בילי ריי סיירוס התפרסמה בגיל 14, כשגילמה את דמותה של האנה מונטנה בסדרת הטלוויזיה בעלת אותו שם בערוץ דיסני. האנה/מיילי היו להיסטריה לא רק בטלוויזיה, אלה גם בקולנוע ובמוזיקה. האנה כיכבה בסרטים ולאחר מכן גם במצעדים בזכות חמישה אלבומי פופ/רוק שיצאו תחת דמותה של האנה. אחרי שאלו הצליחו, הגיעו גם אלבומי סולו תחת שמה של מיילי עצמה.

      סיירוס הייתה מהכוכבות הגדולות של העשור הראשון של המילניום. דמותה השובבה אך נקייה כבשה את לבבות האמריקאים, שראו בה מודל לנערה האמריקאית המושלמת. להיטי הענק הגיעו בזה אחר זה, כשהבולטים מביניהם היו "Party in the USA" המקפיץ ו"The Climb" שחשף יכולת שירה מרשימה. בשיא הצלחתה, כשהיא בת 20, סיירוס החליטה לשבור תדמית עם האלבום "Bangerz". השירים, הקליפים והסיפורים מסביב הציגו את הניגוד המוחלט של מי שהייתה מודל לאמריקאיות שמרנית. סיירוס הפכה למשוחררת ומוחצנת מינית, עם פה גדול שמטנף על כל העולם.

      השערוריות עשו לסיירוס רק טוב. הילדות שהעריצו את האנה מונטנה, התחברו למרד הנעורים הפרוע והמאוחר שלה. במקביל, השירים "Wrecking Ball" ו"We Can't Stop" הפכו ללהיטי ענק, שמיקמו אותה לצידן של כוכבות הפופ הגדולות של התקופה – קייטי פרי, ליידי גאגה וטיילור סוויפט. סיירוס הגיעה לשם לגמרי. ארבע שנים עברו מאז "Bangerz", סוג של נצח בפופ, והנה היא חוזרת עם "Younger Now", אלבומה החדש. אמנם נכון שסיירוס הוציאה אלבום "מחתרתי" לשירותי הסטרימינג ב-2015, אבל בגדול היא לקחה הפסקה גדולה ודי ארוכה לפי כל קריטריון של עולם הפופ.

      האלבום החדש נכתב והופק על סיירוס, בשיתוף עם המוזיקאי האמריקאי בעל השם הישראלי אורן יואל, שעבד עמה על הסינגל המעולה "Adore You". זה נדיר לראות כוכבות פופ צעירות מפיקות וכותבות את כל אלבומן, זאת זכות ששמורה לגדולות ביותר או לכוכבות רוק עצמאיות. שם האלבום, שהוא גם שם השיר הפותח (והסינגל השני מתוכו), הוא סוג של הצהרת כוונת מכיוונה של מיילי. היא אמנם רק בת 24, אבל בשיר היא מתארת סוג של שחרור - ככל הנראה מהמכונה המשומנת שליוותה את אותה מאז ימי האנה מונטנה ועד לשערוריות של תקופת "Bangerz". היא מוכנה עכשיו לכיוון של חופש אישי ואמנותי.

      עטיפת הסינגל של "Younger Now" מציגה תמונה של מיילי כילדה, בסביבות גיל 10, לפני הפרסום והתהילה. עם חיוך הירח הזה היא נראית מאושרת בתמונה הזאת כמו שרק ילדים יכולים. לאושר הזה היא טוענת שהיא חזרה כעת. שיר הפתיחה כובש, על אף שהוא מלא בקלישאות. סיירוס אמנם חוזרת בו שוב על המשפט המטופש "מה שעולה למעלה, חייב לרדת", אבל עדיין הוא אמין. מרגישים בכנות שעכשיו היא כבר לא תוצר של שום מפיק, היא עצמאית, כותבת את השירים בעצמה, מפיקה את האלבום, מחליטה אמנותית ועל החיים שלה בעצמה.

      הבעיה היא, ובכן איך לומר את זה בעדינות, אה כן - האמנות של מיילי לא מספיק מעניינת. אמנם שיר הפתיחה סוחף, והסינגל הראשון (והשיר השני באלבום), "Malibu" הוא יציאה ממש טובה. השיר, שמספר על מערכת היחסים הארוכה שלה, נשמע כמו שיר של לנה דל-ריי והוא ללא ספק הקטע הטוב באלבום. מכאן והלאה לא נותר הרבה להתפעל ממנו. "Rainbowland", השיר השליש באלבום, הוא דואט קאנטרי עם דולי פרטון שלא מביא בשורה מיוחדת לתחום. מה גם שהוא מתחיל לבלבל. בכל שיר סיירוס מחליפה סגנון כאילו מדובר באלבום אוסף של להיטים. כך, ב"Week Without You", היא מנסה לעשות איימי וויינהאוס, בהמשך היא מפלרטטת עם בלדות רוק, עם פופ אלקטרוני עכשווי ואפילו עם אינדי-רוק אמריקאי בשירי הסיום, כש-"Inspired" יכל בקלות להיות שיר של ה-Breeders.

      נושאי השירים לא ממש מפתיעים. הם דנים בעיקר במערכת היחסים שלה, כשרק שיר אחד, "Miss You Much", מספר בכאב על חבר שמת ממנת יתר, ומצליח להתעלות על האחרים בכתיבה שלו. מבין שירי הפופ באלבום, "'Thinkin" מסתמן כשיר שהכי ירצה את אלו שציפו ממנה להמשיך את הקו הלהיטי שהציבה ב"Wrecking Ball".

      בגדול, למרות כל המהפכים והתהליכים שעברה, סיירוס היא עדיין בת 24 עם חיים ממש טובים, בעיות לא מספיק גדולות ונפש לא מספיק מתוסבכת כדי להצליח באמת לספר סיפור מעניין. ואולי זה גם לא מה שמיילי סיירוס מחפשת. אולי היא סתם רוצה להישמע כקול עדכני לכל הילדות שגדלו איתה בעשור האחרון, והפכו מילדות לנשים עם דעה עצמאית. את זה היא עושה מצוין.