אחינועם ניני: "המסר שלי למסיתים – חבל לכם על הזמן"

"אני הייתי, אני ראיתי, באוסטרליה האנשים נראים טוב / הם נראים כמו קנגורו נראים כמו קואלות / ובכלל... ארץ עם שלום זו ארץ סבבה / וארץ בלי שלום זו ארץ חרבנה", שרה להקת הדג נחש בשירם "שלום סלאם פיס". אני מצטט את השורות האלה באוזני אחינועם ניני, ולא רק בגלל היותה רודפת שלום, אלא גם בגלל שבחודש הבא תופיע לראשונה בחייה באוסטרליה. בקריירה הבינלאומית המצליחה שלה, תהיה זו המדינה ה-50 שבה תופיע ניני.

"זה שיר מגניב, הדג נחש נהדרים", אומרת ניני, "זה בעצם מסכם משהו שישראלים רבים ולא רק ישראלים מרגישים, שיש איזה מקום שם, רחוק, אוסטרליה, ששם הכל בסדר. אנשים שם רגועים, מתעסקים בטבע, קנגורו וקוואלות, ובפשוט להיות. לא שזאת ארץ משוללת בעיות, יש להם עניינים עם האבוריג'ינים, אבל בגדול אנשים שם חיים, וזה מרגיע לחשוב שמקום כזה קיים, ושאפשר לנסוע אליו לפעמים. מרגש אותי מאוד שזו המדינה ה-50 שבה אופיע. אני שנים חולמת לשם, כי גם אצלי היא סוג של רעיון, מעבר למדינה. ויש משהו מאוד רומנטי לנסוע רחוק רחוק".

ובמעבר חד מהרוגע – אל הרוע. בעוד שבחודש הבא כבר יהיו 50 מדינות שאירחו את ניני להופעות, בארץ היא סופגת שוב ושוב תגובות אלימות ומסיתות ברשתות החברתיות בשל עמדותיה והתבטאויותיה הפוליטיות המזוהות עם השמאל. בטוויטר, למשל, העלה אדם תמונה מחרידה שבה רואים לוח קליעה למטרה, ובמרכזו תמונה של ניני. מה שמעלה שוב את השאלה האם היא חוששת לחייה. "אני לא מתייחסת בכלל לטוויטר, לרוב הדברים האלה אני לא מתייחסת. אם יש משהו שהוא בגדר פלילי, אז הוא מגיע למשטרה. אבל הדבר לא רק שאינו מפחיד אותי, הוא בכלל לא מעסיק אותי. לשמחתי נתקלתי בהרבה מאוד אנשים שמאוד מאוד תומכים ואוהבים את מה שאני עושה, יש לי קהל ויש לי מה לעשות, ואני לא נותנת לדבר הזה לעצור אותי ולא נותנת לו להפחיד אותי בשום אופן. המסר שלי לאנשים האלה הוא – חבל לכם על הזמן. אני מציעה להעביר את האנרגיה הזאת למקום קונסטרוקטיבי. ובנוסף לזה, כל אדם שמעוניין בשיח תרבותי, אני פה".

בתחילת השבוע נודע שאביב גפן ישתתף בריאליטי עם אייל גולן (שהגיש תביעה כנגד ניני בטענה ללשון הרע – ש.ב). האם יש מצב שתנקטי בצעד דומה, ואם כן, עם מי מהצ'ילבות שלך היית משתתפת בריאליטי? אולי עם הצל?

"לא הייתי משתתפת בריאליטי בשום פנים ואופן. אני לא מעוניינת בפורמט הזה בכלל. אני גם לא רואה טלוויזיה. אני לא מכורה למדיה ובטח לא לרכילות. אני בוחרת עם פינצטה את הדברים שאני מתעסקת בהם. ואני מתעסקת בעיקר באמנות, ברעיונות, במשפחה שלי ובקריירה המאוד מאתגרת שלי. לגבי הצל, אני אשמח מאוד לשיחה איתו ועם כל אדם שרוצה בשיח תרבותי. בשיחה אפשר להגיע מאוד רחוק. אני לא חושבת שצריך לעשות את זה בצורה מוחצנת ובוטה, אלא בצורה אנושית, אנחנו בני אדם".

בטרם תמריא להופעה ראשונה באוסטרליה בחודש הבא, ניני תופיע במועדון הגריי ביהוד מחר (חמישי, 26 באוקטובר), ולאחר מכן בזאפה הרצליה ב-10 בנובמבר. בהופעות האלה, באופן יוצא דופן, היא תביא לבמה הישראלית שירים מהרפרטואר הבינלאומי שלה שהקהל הישראלי לא ממש מכיר. בימים אלה היא עובדת גם על שני פרויקטים מוזיקליים מעניינים ושונים אחד מהשני. אחד מהם נשען על מוזיקה קלאסית שבה היא הופכת יצירות של באך לשירים בעזרת מילים שכתבה, רבות מהן הומוריסטיות וסאטיריות; והפרויקט השני מוגדר על ידה כ"ג'אזי אקספרימנטלי ורדיקלי".

עם זאת, ניני מגיעה לכותרות דרך חומרים מסוג אחר לגמרי. בחודש שעבר, בעקבות הסערה סביב הסרט "פוקסטרוט", זוכה פרס אופיר, צילמה אחינועם שיר שהוקדש לשרת התרבות מירי רגב, שזכה במאות אלפי צפיות בפייסבוק, וכלל את המילים: "מירי מירי מירי מירי רגב/ מה הביא לך ת'סעיף? / איזה סרט שעוד לא ראית? / או ספר שעוד לא הספקת לקרוא אותו? / מירי מירי מירי מירי רגב / נראה לי שרק טיפה התבלבלת / משרד ההסברה זה דלת שמונה / משרד התרבות זה דלת אחת / בוא נדבר דוגרי, בואי ונפתח / מה שמעניין אותך זה לא תרבות מזרח / כי תרבות מזרח עושים כל מיני טיפוסים / חלקם שמאלנים, וחלקם גם ערבים".

"זה היה משהו שעשיתי כלאחר יד, אבל כמובן עם מחשבה, חוש הומור וכבוד. רציתי להעביר איזשהו מסר, ואני חושבת שהוא עבר", אומרת ניני. "שני דברים הניעו אותי לעשות את השיר – הסיטואציה של תיאטרון יפו, והסיטואציה עם הסרט 'פוקסטרוט'. אני חושבת שאם מירי רגב היתה רואה את הסרט היא אולי הייתה מרגישה אחרת. אני חושבת שלא רק שהוא לא מציג את ישראל באור שלילי. ההפך. בעיני הוא מציג את ישראל באור חיובי ביותר. מציג אותנו כבני אדם. לפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו בני אדם. חשבתי שהסרט הזה פשוט גאוני. אני נשיאת כבוד של פסטיבל סרטים באיטליה, שמתקיים כל שנה בסוף דצמבר. ארגנתי שיזמינו את הסרט עם הבמאי שמוליק מעוז. הוא התלהב, וכמובן שהאיטלקים מאוד התלהבו. שמחתי לקדם אותו. אני חושבת שהמסר הגדול הראשון שלנו בתור אמנים צריך להיות שהנאמנות הראשונה שלנו היא לאמנות עצמה. לעשות אותה בצורה מצויינת, מעניינת, מקורית, ביקורתית ועמוקה. אמנות מצויינת היא זאת שבסופו של דבר משרתת את כולם – את הצופים, את האמנים וגם את המדינה שבהם גרים האמנים. האמנות מכבדת את כולם ומרוממת את כולם".

ושוב מעבר חד. ביטוי נוסף להיותה השמעון פרס של המוזיקה הישראלית, כלומר אחת שזוכה לתהילה בעולם, הופיע בחג סוכות האחרון. ניני נסעה אז ליפן, לחופשה פרטית ולא להופעות, עם שלושת ילדיה ובעלה. "יפן מהממת, לא רציתי לחזור הביתה. קרתה שם סיטואציה מצחיקה. ביום הראשון שבו הגענו לקיוטו, היה גשם שוטף והלכנו למסעדה. היה שם עמוס ונאלצנו לעמוד בתור, בגשם. אני עם הילדה הקטנה שלי על הגב, והגדולים מקטרים. לפתע יוצאת חבורה של ישראלים, וצוהלים: 'אחינועם ניני! איזה יופי!'. התלהבו, שמחו, חיבקו. אני גמורה, עייפה, עם הילדה על הגב. והילדים שלי, שעומדים מאחורי, אומרים: 'אמא, נסענו איתך לסוף העולם בשביל לברוח מהקריירה שלך, ו-בום'. אחרי שתי דקות יוצאים ארבעה ספרדים. מסתכלים ואומרים בהתלהבות: 'נועה! זאת נועה!'. מחבקים אותי, מנשקים אותי, מצטלמים איתי. הילדים שלי כבר מיואשים ואומרים: OMG. כבור חמש דקות נוספות, יוצאים ארבעה איטלקים. ומתרגשים וקוראים לעברי. זה היה הזוי וקורע. בסוף צחקנו על זה כל כך. זה מראה שבסופו של דבר העולם קטן, ושאהבה חוצה גבולות".

אחינועם ניני תופיע במועדון הגריי ביהוד מחר (חמישי, 26 באוקטובר), ובזאפה הרצליה ב-10 בנובמבר