הבמאי ויוצר הקולנוע התיעודי דוד בן שטרית הלך לעולמו אתמול מדום לב, בבית חולים איכילוב בו התאשפז ביום שישי שעבר. בין סרטיו הבולטים: "רוח קדים", "מבעד לרעלת הגלות" ו"אבא שקט, יורים". בן שטרית היה מעורב בתקרית חמורה שבה הותקף על ידי מאבטחי משרד הביטחון. בן 63 היה במותו. הלווייתו תתקיים היום (רביעי) בשעה 14:00 בבית העלמין נווה הדר בהוד השרון.
במסגרת עבודתו על הסרט "אבי היקר - שקט יורים" העוסק בסרבנות, בשנת 2004 נקבעה פגישה בינו לבין דוברת צה"ל רות ירון בקריה בתל אביב. לפי הפרסומים בתקשורת, הוא הותקף אז על ידי מאבטחי משרד הביטחון, כאשר ביקש להיכנס למשרדים. כתוצאה מכך אושפז באיכילוב למשך כשלושה חודשים כשהוא סובל משבר ברגלו ומחבלות בגופו. בן שטרית הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת נזיקין כנגד משרד הביטחון. באוגוסט האחרון בית המשפט דחה את תביעתו.
"המתקפה גרמה לו לחבלות קשות מאוד שדירדרו את בריאותו", כתב מקורבו פרופ' סמי שלום שטרית בעמוד הפייסבוק שלו. בת זוגו לשעבר של הבמאי, סיני בר דוד, אמרה לוואלה! תרבות "דוד נפטר גם בגלל מחלה וגם בגלל פסק הדין שניתן רק לפני חודשיים במשפט שלו נגד משרד הבטחון בגלל התקיפה שהוא עבר לפני 13 שנה. הוא הפסיד בתביעה, וזה פשוט שבר אותו".
פוסט שכתבה סיני בר דוד, בת זוגו לשעבר של דוד בן שטרית ז"ל
בן שטרית נולד במרוקו ועלה לארץ בגיל 13. בנוסף לבימוי וליצירת סרטים הוא גם היה מפיק, צלם ומרצה. בסרטיו נאבק כנגד הכיבוש ולמען צדק חברתי ותרבותי. הוא היה פעיל בתנועות חברתיות ותנועות לשלום, ביניהן הקשת הדמוקרטית שהיה בין מייסדיה. בנוסף היה ממקימי פורום היוצרים הדוקומנטריים. הוא זכה בפרס וולג'ין, פרס ספיר ופרס שרת התרבות לקולנוע. בין סרטיו: "רוח קדים - כרוניקה מרוקאית" שעסק בתולדות הקיפוח המזרחי, בהגירת יהודי מרוקו לארץ וביחס כלפיהם בחברה הישראלית; "מבעד לרעלת הגלות" העוקב אחר שלוש נשים פלסטיניות המתארות דרך מאבקיהן האישיים לעצמאות אישית ופוליטית את השפעת הגלות הלאומית על הנשים בחברה הפלסטינית; והסרט "אבי היקר - שקט יורים", שעסק בסרבנות הגיוס לצה"ל.
"דוד עמד בחזית הקולנוע התיעודי", אמר לוואלה! תרבות פרופ' סמי שלום שטרית, ראש בית הספר לקולנוע מכללת ספיר. "הוא התייחס לקולנוע התיעודי ככלי של מאבק מר, ככלי פוליטי, מבלי לאבד את האמנות. הוא נאבק דרך סרטיו בעוול, באי צדק ובדיכוי. הוא היה צלם מדהים, עבד שנים רבות כצלם חדשות, בעיקר עם סוכנויות זרות בשטחים. הוא היה גם מורה לצילום. אוטודידקט עם ידע פנומנלי, גם בשפות. היתה לו תקרית קשה ומצערת של תקיפה כשהגיע לריאיון עם דוברת צה"ל, תהליך פשוט. נפלו עליו מאבטחים, הכו אותו, ושברו לו את כל העצמות. בעשור האחרון הוא לצערנו לא יצר. דחיית תביעתו על ידי בית המשפט באוגוסט גרמה לו מפח נפש ממנו לא התאושש. המשפט הזה החזיק אותו, ופתאום הכל נפל. זה כל כך עצוב".