המפץ הגדול ושארל אזנבור: 5 דברים שאסור לכם לפספס השבוע

שארל אזנבור כבר בן 93 אבל מתרוצץ כמו נער בן 19. אחרי שהופיע החודש באוסטרליה ובטהיטי, הוא יופיע בשבת הקרובה גם אצלנו, באולם מנורה מבטחים. בריאיון לוואלה! תרבות הבטיח כי החגיגה תכלול "את כל הלהיטים שמצפים להם, כמה שירים חדשים וגם כמה שירים ישנים שלא ביצעתי שנים – יש לי 1,400, אז לא חסר מתוך מה לבחור". עכשיו רק נותר לראות ולשמוע במה הוא בחר מתוך האוצר האדיר הזה.

מתי? 28 באוקטובר

איפה? מנורה-מבטחים, תל אביב

למה? כי מי יודע אם הוא יחזור לכאן שוב

לרכישת כרטיסים

בסיום העונה הקודמת שלדון כרע ברך מול איימי והציע לה נישואין. לו שלדון המקורי, זה מהעונה הראשונה, היה ממשיך להתקיים, ספק אם היה יודע לבנות ג'סטה רגשית כזו. ספק בכלל אם הייתה לו חברה. שלדון המקורי - הנעדר גינונים רגשיים, הבנה חברתית או רגשות כלשהם - מזמן איננו ואת מקומו תפסה דמות מורכבת יותר. ההתפתחות הזו ודומותיה, הגם שאין להן אחיזה במציאות והן לעתים מופרכות יותר מאשר משעשעות, מצליחות להשאיר אותנו בסביבה - למרות שהסדרה כבר עברה את ימי השיא שלה, למרות שהבדיחות חוזרות על עצמן, ולמרות שיש סדרות טובות מזו.

מתי? 28 באוקטובר, 19:05

איפה? yes Comedy

למה? כי כמו עם רוס ורייצ'ל בזמנו, גם כאן אנחנו יכולים לסמוך על פרידות צפויות, ריבאונדים מרגשים ופאנצ'ים עם המון צחוקים מוקלטים

להקת הגלאם רוק הבריטית סמוקי מהסבנטיז, שכבר הופיעה בארץ מספר פעמים, חוזרת אלינו שוב, ומן הסתם תעניין יותר את הקהל המבוגר. בין להיטיה: "Have You Ever Seen The Rain?" ו-"Living Next Door to Alice". יש לקחת בחשבון שנשאר רק חבר אחד מההרכב המקורי, טרי אטלי, לאחר שהלהקה עברה שינויים פרסונליים רבים.

מתי? 26, 27, 28, 30, 31 באוקטובר

איפה? באר שבע, חיפה, ירושלים, תל אביב

למה? בגלל שכיף במהלך השיר "Living Next Door to Alice" לצעוק עם ההמונים בקהל את השורה "Who the fuck is Alice?"

לרכישת כרטיסים

צופי yes דרמה אולי כבר מכירים את העיבוד האמריקאי של תוכנית הריאליטי הדנית-במקור "חתונה ממבט ראשון", העוקבת אחרי אנשים זרים שזווגו על ידי מומחים בתחומם - פסיכולוגיה, סקסולוגיה, גנטיקה וכיו"ב - ומתחתנים בלי להכיר זה את זה לפני כן. זה נשמע קצת משוגע, אבל אולי קצת פחות כשחושבים על כך שבסך הכל מדובר בגרסה מוקפדת ומחושבת של מסורת עתיקת יומין: שידוך. הרי זה לא שזיווגים שגרתיים (נפגשים, יוצאים לדייטים, יוצאים קבוע, עוברים לגור ביחד, מתחתנים) הוכיחו את עצמם כהצלחה גדולה יותר מאשר המתכונת שעדיין ניתן למצוא בקהילות מסורתיות יותר. כך שהניסוי הזה מעניין בפני עצמו, והופך מסקרן אפילו יותר בגרסה המעוברתת שלה - שתעלה בקשת ביום שני הקרוב - ולו בגלל הפמיליאריות הבלתי נמנעת.

מתי? שני וחמישי

איפה? יום שני בערוץ 2, ובהמשך קשת 12

למה? כי אין מצב שאתם לא רוצים לראות את השכנה של ההורים עוברת ניסוי כזה

כמה זמן לוקח להשלים יצירה? לא מעט: הרעיון מתבשל לאיטו, איסוף החומרים עשוי לקחת זמן רב, ההפקה, הכתיבה, החזרות והשלבים הסופיים עד לקו הגמר יכולים להימשך חודשים ארוכים ואפילו שנים. פרויקט 48 מתיימר לבטל את כל התהליך הסיזיפי לעיתים של הבשלת היצירה ולדחוס אותו לשעות בודדות. מה שהחל בעולם הקולנוע ונדד לבמת התיאטרון - הגיע גם לעולם המחול. תוך 48 שעות, תחת כללים אחידים וידועים מראש, על הרקדנים לבנות יצירה שלמה. איסוף חומרים? תהליכי השראה? מחשבות עמוקות? ובכן, כשרוצים, מסתבר שאפשר להפוך עולמות ביומיים, ואפילו לרקוד אותם.

מי שלא יצליח לצפות בתוצאה, מוזמן להנות מהתהליך, בשידור החי

מתי? 26, 27 באוקטובר

איפה? סוזן דלל

למה? כי אנחנו אוהבים ניצול זמן יעיל. וגם מחול

לרכישת כרטיסים

יהודי על אי בודד לא זקוק לשני בתי כנסת, ואנחנו לא זקוקים לשני ערוץ 2. עד כמה שצפופה התחרות על תואר המהלך המיותר בתולדות עולם התרבות המקומי, הפיצול שפוקד אותנו מתחרה ראוי על מקום בצמרת. מאמצע השבוע הבא הולכת להתנפח כאן בועה, ושני הצדדים יסבלו מן ההתנפחות וההתפוצצות שלה: גם הצופים, שייאלצו לסבול מן התכניות הזולות וההזויות בהן ימלאו את לוח השידורים (כמו למשל הפרויקט העתידי של אופירה אסייג ואייל ברקוביץ') ועד כוח האדם של הערוצים, בין אם זה טאלנטים או תחקירנים מן השורה, שבמוקדם או במאוחר ימצאו עצמם בלי עבודה. כי מה לעשות, באי קטנטן כמו ישראל, לא צריך יותר ערוצים ממה שיש במדינות עם שטח כפול ומשולש מאיתנו.

למה לא? כי זה ייגמר בבכי. ובנהי.