"האנטישמיות הערבית הגיעה לשיא חדש", מכריז המפיק הטוניסאי סעיד בן סעיד במאמר חריף אותו פרסם הערב בלה-מונד, העיתון החשוב בצרפת ומן החשובים באירופה. זאת לאחר שנמנעה השתתפותו בפסטיבל במולדתו בשל הקשרים המקצועיים שלו עם ישראל.
סעיד בן סעיד נולד בטוניס באמצע שנות השישים ופועל כיום בצרפת. הוא נחשב לאחד השמות החמים בעולם הקולנוע האיכותי. בין השאר עבד עם במאים בסדר הגודל של רומן פולנסקי, דייוויד קרוננברג, פול ורהובן ואחרים, ועמד בשנה שעברה מאחורי "היא" ו"אקווריוס", שניים מן הסרטים המדוברים והמוערכים של הזמן האחרון. נוסף לכך הוא גם מפיק את סרטו הבא של נדב לפיד, "מילים נרדפות", אותו יצלם הבמאי הישראלי בפריז, ובקיץ האחרון שימש יו"ר חבר השופטים בפסטיבל הקולנוע ירושלים, דבר שלא מוצא חן בעיני כולם.
במאמרו מספר בן סעיד כי היה אמור לשמש בתפקיד דומה גם בפסטיבל שנפתח בטוניסיה ביום שבת האחרון. עם זאת, ברגע שמנהל האירוע שמע על קשריו עם ישראל, הוא התנער ממנו. "בכך, ככל הנראה, נחסך ממני לינץ' תקשורתי, וזה מראה את המצב אליו הגיעה טוניסיה היום".
לאחר שגולל את השתלשלות העניינים, פנה בן סעיד לתאר את דעתו עליה ולא חסך במילים. "חייבים להודות כי ברובו, העולם הערבי אנטישמי. נהוג לחשוב כי בהיותם שמים בעצמם, הערבים לא יכולים להיות אנטישמים, אבל זו טעות: האירופאים המציאו את האנטישמיות והיא מעולם לא כוונה נגד הערבים, אך ורק נגד היהודים. הקריאה המילולית של הקוראן, בלי להתחשב בקונטקסט ההיסטורי, מובילה לאמירות הזויות על היהודים. מחנכים אותנו לחשוב שהיהודים רמאים, לא מוסריים, שטניים וכיוצא בכך. בתי הספר של הנסיכויות מלמדים כיום כי מוצאם של היהודים הוא מן הקופים".
בהמשך דבריו, ציין בן סעיד: "תור הזהב של היהודים בעולם הערבי הוא מיתוס. מעירק ועד מרוקו, היהודים שחיו בצד הערבים ספגו בוז והשפלה, ולעתים גם טבחו בהם, עד שלא היתה להם ברירה אלא להגר לאירופה או לישראל. הפרוטוקולים של זקני ציון תמיד זכו לפופולריות הגדולה ביותר בעולם הערבי, וכיום האנטישמיות בו הגיעה לאותה רמה של האנטישמיות האירופאית הישנה, וגם היא מבוססת על פרנויה ודעות קדומות, למשל שליהודים יש כסף ושהם דואגים אחד לשני. קשה לי לספור את כמות הפעמים בה שמעתי טוניסאים אומרים שסוכני מוסד מזהמים את אדמת המדינה ופוגעים ביבול החקלאי, או שהם האחראים לפיגועי ה-11 בספטמבר כדי לעזור לאמריקאים ליהנות מן הנפט העירקי".
לסיכום, הכריז בן סעיד: "אלפי ערבים נרצחים מדי יום בידי ערבים אחרים בסוריה, עירק, לוב וסודן, אבל העולם הערבי לא מגנה אותם אלא רק את פשעי הצבא הישראלי נגד הפלסטינים, בשעה שהתקשורת והחברה הישראלית דווקא כן מבקרת את עצמה. האמת ההיסטורית היא ערך עליון ומוסלמי שמגדיר את עצמו אך ורק בידי קריאה לא נכונה של הקוראן או אך ורק בידי הזדהות עם העם הפלסטיני, חוטא למוסלמיות שלו".