"צרפתית היא שפה יפה כדי להלך על החבל הדק שבין האמת לסנגוריה," אומרת אילנה דיין בפרק הבכורה של העונה ה-24 של "עובדה", הבנוי מריאיון עומק עם עורך הדין יעקב ויינרוט, שייצג את מרבית הפוליטיקאים הבכירים בישראל בפרשיות השחיתות השונות שלהם. ויינרוט המבוגר, המפויס, שנראה שונה כאן בתכלית מתדמיתו כאריה השמירה של ראש הממשלה (ורעייתו, הנה הוספנו), מנסה לכפר על חטא. לרוקן את הכלים המלוכלכים שצבר בשנים של לחימה עיוורת בעד בעלי השררה, גם כשידע בלבו שהם אשמים.
כך חוזרת דיין לשטח שבו הטילה פצצה גם בפרק הפתיחה של העונה הקודמת השטח של בנימין נתניהו. כולם זוכרים לטובה, פרט אולי למתגוררים במעון בבלפור, את התגובה המפעימה של משרד ראש הממשלה לתחקיר ההוא של השנה שעברה, שאותה הקריאה דיין מול המצלמה במשך דקות ארוכות. זה היה רגע טלוויזיוני מהמם, שהגשים בעת ובעונה אחת כמה מטרות: המחיש את הפרנויה של האיש שמנהל את המדינה, הציג עדות מפורטת מאחת העיתונאיות הבכירות בישראל לרדיפה האופנתית שלו את התקשורת, והוכיח לכולם איך מציתים דיון שערורייתי דרך תחקיר חשוב ומעמיק, ועל הדרך רושמים הישג יפה ברייטינג.
אבל דיין לא מתרשמת מהמשפט שויינרוט זורק לעברה בצרפתית, כמו דון ז'ואן מזדקן שמנסה לעורר בדל תחושה של חסד. היא הגיעה לא רק בשביל לחשוף את מה שגילה ויינרוט בחדרי חדרים עם המיוצגים הידועים שלו, היא באה לחשוף גם את ויינרוט עצמו. היא לא מאפשרת לוויינרוט להפוך את היראיון הזה לפרק סיכום סכריני ומרגש בתום קריירה שערורייתית. כמו כל עיתונאית רצינית, היא מקשה עליו בפרשנויות לא פשוטות לדבריו. וכמו אילנה דיין, היא מקשה עליו באופן הספציפי מאד לה, שלא עושה לו הנחות, ובעת ובעונה אחת רואה אותו ללא שיפוטיות.
חלק הארי של הכתבה, אחרי תזכורת לפרשות הגדולות ביותר שבהן ויינרוט היה מעורב, וביניהן האישומים הרבים והחמורים נגד אביגדור ליברמן, מוקדש להיכרותו המעמיקה של ויינרוט עם נתניהו. על רקע החקירות השונות שנקשרות היום בשמו, נתניהו נגלה לנו דרך עיניו של ויינרוט כאיש חרד, רדוף, שמרגיש באמת ובתמים שהוא לבד במערכה. ויינרוט מתרגש ממנו, ואי אפשר שלא להתרגש מההתרגשות הזו. אי אפשר שלא להאמין לה, ולהעריך את האותנטיות שבה היא הועברה כאן למסך.
נתניהו בוודאי לא ישבע נחת מהעובדה שאיבד עוד מקורב, הפעם לטובת המסמך המרתק של "עובדה". זה דיוקן מרחיב דעת, ולרגעים מרחיב לב, של מי שהיה איש סודם של בכירי השלטון הישראלי ברגעי המשבר הגדולים בחייהם, ושרד כדי לספר את סיפורו שלו, כי את הסיפורים שלהם הוא מנוע מלספר. ובאותו זמן, הכתבה הזו היא גם תמונת מראה מעוררת זעם של התפשטותה ההיסטרית של השחיתות בישראל, ושל הקלות והחוצפה שבה אפשר לחמוק מעונש. זו המורכבות שאותה רק דיין יכולה להביא למסך, בוודאי ברזולוציות הללו.
ספק אם יש בישראל עיתונאית משמעותית יותר מאילנה דיין. מעבר לרקורד שמדבר בעד עצמו, דיין מצליחה גם היום להיות רלוונטית מתמיד, בחוד החזית של העיתונות החשובה ביותר בישראל, חדשה בכל פעם אבל מוכרת כביכול מאז ומתמיד, אמיצה ומתגרה היום יותר מתמיד. והיא, בניגוד לאיש שטען בעונה הקודמת שהיא רודפת אותו, עדיין יכולה להסתכל לציבור הצופים שלה בעיניים, ולומר להם אמת. עובדה, צפו בריאיון.