נושאים חמים

המערב של 2017 דומה להחריד לגרמניה של שנות השבעים ב"זאב בשטאזי"

ספר ההמשך ל"ילדי השטאזי" מותח ומעניין לא פחות מקודמו. דיוויד יאנג מצליח לייצר בו אמירה חשובה על הקווים המקבילים בין הפיקוח השלטוני של תקופת הספר וימינו. גם אם ההתרה הסופית של הספר פחות טובה מקודמו, איכות הכתיבה מותירה טעם של עוד לספר הבא בסדרה

ב-2015, דיוויד יאנג הבין שעלה על משהו. מעבר להתמסרות האישית שלו לנושא, לתחקירים המעמיקים ולמסעות שערך, הוא גילה שמזרח גרמניה ובמיוחד השירות החשאי שלה הם נושא שמעניין אנשים, ולא רק ברחבי גרמניה. 30 שנים כמעט חלפו מאז קריסת חומת ברלין ולמרות זאת, ואולי דווקא משום שהעבר נראה היום כל כך רחוק, הסקרנות שהוא מייצר רק גוברת. ב"ילדי השטאזי" הצליח יאנג לחדור לקרביו של הארגון, ולאחרונה הוציא גם את ספר ההמשך "זאב בשטאזי" בכיכוב החוקרת קארין מולר.

בהקדמה לרומן הדגיש יאנג כי זהו אינו ספר המשך. "ניסיתי לכתוב אותו באופן שיאפשר לקוראים המתחילים כאן ליהנות ממנו מבלי להרגיש שהם מחמיצים משהו, גם אם לא קראו את הספר הראשון". וכמו כל סופר שכותב רומן המשך, קשה להגיד שהוא עשה מאמץ גדול מדי כדי להצליח בניסיון הזה. יאנג שוזר, לעתים בלית ברירה אבל בפעמים אחרות מתוך בחירה מוחלטת, פתרונות והתרות שליוו את הספר הקודם. כך שכמו בהמשכים רבים, גם במקרה הזה עדיף קודם לקרוא את הספר הראשון. אף על פי כן, "זאב בשטאזי" הוא מותחן לא פחות מעניין מקודמו, כך שבמשימה הזאת יאנג עומד בהצלחה.

אם ב"ילדי השטאזי" חקרה אוברלויטננט מולר את מותם של נערים, הפעם היא נאלצת להתמודד עם דרגה גבוהה יותר של טרגדיה - היעלמותם של תינוקות. לאחר שנדחקה למשרת חוקרת מינורית, הבלשית מקבלת הצעה שאי אפשר לסרב לה לחזור למרכז הבמה. היא נשלחת לעיר האלה-נוישטאדט, לא רחוק מהמקום בו נולדה וגדלה, כשהסיבה היא חטיפתם של שני תאומים בני יומם שהזמן להצילם אוזל. הבעיה היא שבמזרח גרמניה, כמו במזרח גרמניה, לא ממש נותנים לך לנשום ויחד עם הביקור המשפחתי שהיא מארגנת, קארין נתקלת, תרתי משמע, בקשיים מבית.

אם ב"ילדי השטאזי" יאנג התמקד במציאות העכשוויות, הפעם הוא מחטט בעיקר בפצעי העבר וגם פורש את ניצני העתיד. ב"זאב בשטאזי" הוא עושה את החיבור בין "אונס ברלין" של הסובייטים לאחר כיבוש העיר במלחמת העולם השנייה, לבין ברלין המזרחית 30 שנה לאחר מכן. הספר נפתח בתיאור מצמרר של נערה בת 13 שנאנסה על ידי חיילים שגילו את מקום מחבואה. מיד לאחר מכן קארין, במסגרת תפקידה הזוטר החדש, חוקרת צעיר מרדן שהקים להקת רוק. שני האירועים הללו נראים תחילה חסרי משמעות, אבל השפעותיהם היו מרחיקות לכת, בספר ובמציאות. הימים ימי ה"דטאנט", תהליך הפשרה בין שני הגושים, ותסיסה איטית מחלחלת אל הציבור הצעיר. ההתקרבות למערב גבתה מחיר מהשלטון של אריך הונקר, שנאלץ להתמודד לא רק עם התמרדות הצעירים, אלא גם עם קולות מהרחוב שדרשו חקירות גלויות יותר במקביל לטראומות שעדיין ליוו חלק מהציבור המבוגר יותר.

באחד מהרגעים היותר מרגשים בספר, יאנג מתאר כיצד הוריהם של התאומים הנעדרים זועקים ומושתקים על ידי השטאזי, שלפני הכול מנסה להגן יציבות המשטר. האם זה שונה כל כך ממה שאנחנו מכירים גם במציאות של ימינו? הלא גם במשטרים הדמוקרטיים ביותר יציבות שלטונית מגיעה לעתים קרובות על חשבון האזרח הקטן. בהרבה אספקטים, מזרח גרמניה שמתוארת ב"זאב בשטאזי" לא שונה מהמערב של 2017. הקריצה הסמויה של יאנג בין המציאות הקומוניסטית של שנות ה-70 לזו של ימינו היא אחד הגורמים שהופכים את הספר הזה, כמו את קודמו, למסמך מרתק וחשוב.

מה כן בעייתי ב"זאב בשטאזי"? ההתרה שלו. יאנג לא מצטיין הפעם בסיומת, וטווייתם של כל החוטים לפתרון אחד נראית קלושה. מאחר שכבר בהקדמה הוא די התחייב לכך שיהיה ספר נוסף בסדרה, הסיום הזה מעלה תהייה אם הסוס לא מתחיל להיגמר. המסקנה הראשונה היא שגם אם יש מקום לעוד מותחן בכיכובה של מולר (הצעות המערכת לשם: "משה מהשטאזי", "אינסטלטור בשטאזי", "שטאזי וחצי"), ההתרה חייבת להיות חזקה יותר. בכל מקרה, בחלק השני של שנות ה-70 מזרח גרמניה הייתה מקום קצת שונה מזה של החלק הראשון, לאחר שמשבר מחירים קשה פקד את המדינה והרחיק אותה מהמערב, כך שיש להניח שהספר השלישי בסדרה יהיה שונה משני קודמיו. בזכות הדיוקים ההיסטוריים ולמרות הסיום הקלוש הפעם, עדיין יש למה לצפות.


348 עמודים, פן ספרים/ תרגום: אילן פן