"אין לי רגע דל, או סקנדל או פסטיבל", כתבה פעם נעמי שמר, ונזכרנו בשיר הזה לא בגלל שעלתה בהבימה הצגה מוזיקלית חדשה משיריה של שמר, אלא בגלל שהתיאור הזה הולם מאוד את חייו בכלל ואת השבוע האחרון בפרט של הזמר והמוזיקאי המוערך ומושך האש עמיר בניון. בשבוע האחרון והעמוס במיוחד, הספיק בניון גם להצטלם לסרט תיעודי מפתיע שיוצרים מוסלמים מקוסובו על השואה, גם לבקר בבית משפט במסגרת הסכסוך הארוך בינו לבין אקו"ם וגם להוציא סינגל חדש, "היום פחות משתגע". בניון, אם כן, לא מפסיק ליצור גם יצירות וגם עניין סביב חייו.
השיר החדש נקרא "היום פחות משתגע", ואם הבנתי נכון הוא עוסק בשיגעון במערכות יחסים. אולם לאחר אמירות קיצוניות פוליטיות שהשמעת בעבר, ייתכן ויהיו שמאלנים שיחשבו שאתה מתכוון שהיום אתה פחות "משתגע" בדעותיך הפוליטיות?
"אז אני פשוט אגיד להם שהם עדיין לא מצאו את הדוקטור הנכון, שהם עדיין לא בולעים את הכדורים הנכונים או משהו בסגנון".
בסינגל המקסים, בניון נשמע חשוף מתמיד והוא מתכתב יותר עם חומרים מהעבר שלו. "שמתי בשיר את כל מה שיכולתי, נפשית, רגשית", אומר בניון. "יש לי תחושה שהוא ממש לא יהיה רחוק מ'ניצחת איתי הכל' מבחינת האפקט, לאורך שנים רבות וטובות. השיר 'היום פחות משתגע' מתייחס לכך שבאהבה לכל דבר יש שיגעון קטן. באהבה למוזיקה יש שיגעון. באהבה לאשה יש שיגעון. באהבה לילד יש שגעון קטן. אוהבים להשתגע עם הילד, לעשות אתו שטויות. אני אסביר למה אני מתכוון. פעם היתה בי תחושה ואמונה שאם יקרו לי דברים מסוימים, אז אני פשוט אשתגע. אני יודע שאני אדם חזק, אני יודע שעברתי בחיים שלי יותר מדי מכדי לחשוב בצורה כזאת, אבל אולי עצם המחשבה על עצמי שאני קטן ולא יכול לסבול כלום די גורמת לי להיות אדם שיכול לסבול. לא משתגע מבחינתי זה לומר שום דבר לא מפתיע אותי, אוהב אבל לא עד כדי שיגעון, מנסה לחפש אהבה שאין בה שיגעון. איזושהי כמיהה שיש לכל אדם. משהו מעבר למה שאנחנו מכירים בחיים האלה. זה אולי פילוסופי מדי. השיר הזה לדעתי כל כולו חסדים".
ובמעבר חד לתחנה אחרת של בניון השבוע: בית משפט המחוזי בתל אביב, במסגרת הסכסוך הארוך שלו מול אקו"ם. בדצמבר פורסם בחדשות 2 כי בניון והפזמונאי אסף אטדגי הגישו תלונה במשטרה כנגד אקו"ם בטענות להונאה, ובנוסף טענו בריאיון כי אקו"ם מתנהלת שלא כדין. בעקבות כך, ביולי השנה אקו"ם הגישה תביעת לשון הרע כנגד בניון ואטדגי לבורר השופט בדימוס תיאודור אור. בניון ואטדגי ביקשו באמצעות עו"ד חן בניון שהתביעה תתברר בבית משפט ולא בבוררות של אקו"ם. בית משפט המליץ ללכת לגישור.
"הטענה של אקו"ם ללשון הרע היא בזויה ולא נכונה, ואני יכול להוכיח אותה. יש להם טענות מאוד מוזרות. לטענתם לא באמת הגשתי תלונה במשטרה וזה היה רק עניין גימיקי. יהיה לי מאוד קל להוכיח שהם מנסים להשחיר אותי והם בעלי לשון הרע. זה מצחיק אותי, כי מספר התלונה אצלי, אני יודע שהגשתי תלונה. הם לא באמת תבעו אותי, כי הם פחדנים. הם תבעו אותי לבוררות של אקו"ם. ואני אמרתי, עד כאן. אין מצב. אקו"ם תתבע אותי לבוררות של אקו"ם? כבוד השופטת המליצה ללכת לבורר מטעם בית המשפט. אקו"ם לאחר הפסקת התייעצות של חצי שעה סירבו ואז השופטת המליצה ללכת לגישור חיצוני, ואם הגישור החיצוני לא יצלח נצטרך להגיע לבית משפט וזה מה שהוחלט. אגב, העדפה אישית שלי היא בית המשפט כי הייתי מאוד רוצה להוכיח את כל ה'דברי דיבה' לכאורה ולהוכיח את הכוונה האמיתית שלהם להשחיר את שמי".
אתה חוזר בך ממשהו מטענותיך כנגד אקו"ם?
"ממש לא. חס ושלום. לא חוזר. איפה שאצטרך להוכיח את דבריי, אוכיח ובגדול. אני טוען שבאקו"ם אין שקיפות; אני טוען שזה מגוחך שהתמלוגים משולמים על פי מדגם לא ידוע, כי ייתכן שאדם שמגיע לו מיליון שקל יקבל על פי מדגם מאה שקל. אני טוען שלא הגיוני שנכנסתי השבוע לדיון. אקו"ם מיוצגים על ידי 4 עורכי דין ועוד 5 אנשי צוות שאני ויתר היוצרים בארץ משלמים להם את המשכורות שלהם הם תובעים אותי כי אמרתי את דעתי! ואני יושב עם אסף אטדגי, אחד שכותב שירים, ומנסים להפחיד אותו, בוא לבוררות כי אמרת משהו שלא מוצא חן בעינינו. סליחה? פחד זה לא אני. ולא רק שזה לא אני. אני אצטרך להחזיר".
ובמעבר חד נוסף מבית המשפט בתל אביב לסט של סרט בירושלים, שגם בו ביקר השבוע בניון. אבל קודם נספר שבקוסובו, מדינה שרוב תושביה הם מוסלמים, הוחלט המפתיע להפיק סרט תיעודי על השואה שישודר בטלוויזיה הלאומית במדינה, כל שהוא למעשה ממומן על ידי הממשלה. בסרט ישתתפו ניצולי שואה, שניצלו על ידי האלבנים בקוסובו. ואם זה לא מספיק מפתיע, אז גם עמיר בניון ישתתף בסרט ויבצע בו את השיר "האחרון שנשאר" שהלחין למילותיו של משה קלוגהפט. הקשר בין מפיקי הסרט לבניון נוצר בעת עבודתו של קלוגהפט כיועץ אסטרטגי בפרישטינה, בירת קוסובו. בזמן ששהה יום אחד במסעדה ושוחח בעברית, ניגש אליו מקומי בשם פלורין שהזדהה כאחד היהודים הבודדים שחיים בקוסובו. פלורין סיפר ששכנע את הטלוויזיה הלאומית במדינה להפיק סרט על השואה, וקלוגהפט סיפר לו על השיר שכתב לבניון. כך החל שיתוף הפעולה, שכלל תרגום השיר לאלבנית והזמנת בניון עצמו להשתתפות בסרט. השבוע הגיע לארץ צוות מקוסובו כדי לצלם חלק מהסרט.
"השיר הזה נכתב לכבוד נסיעה שלי עם משלחת לאושוויץ. הכנר שהשתתף בשיר הוא ניצול שואה. מה שאני עברתי שם אין לתאר. קיבלתי את בית הספר של החיים שלי. גם הייתי חולה לפחות חודשיים. היה לי מאוד קשה. הופעתי עם השיר הזה עם תזמורת מאוד גדולה שם. זה תפס שם איזשהו עניין. משה קלוגהפט, זה שכתב את הטקסט, יום אחד מדבר איתי מקוסובו. נהיה שם איזשהו עניין. הגיע לירושלים צוות צילום מקוסובו, וביקש ממני לשיר במקומות הקודש את השיר עם גיטרה, בהכי פשוט. הם קיבלו אישור לתרגם את השיר לאלבנית, והבנתי שהם הולכים להשקיע בזה הרבה כסף כדי להנציח את זיכרון השואה, שזה מבחינתי נס".
מאקו"ם נמסר בתגובה: "בניון ואטדגי נתבעו תביעת לשון הרע בגלל השמצות פרועות וחסרות שחר נגד אקו"ם ומנהליה. השמצות אלה גרמו לפגיעה ביוצרים ובגביית התמלוגים עבורם ולפגיעה בשמה הטוב של אקו"ם ומנהליה. הטענות של בניון כנגד אקו"ם מושמעות על ידו וממוחזרות מעת לעת כבר מספר שנים - ועד היום הופרכו אחת לאחת על ידי הערכאות שדנו בהן, כפי שיקרה גם כעת."