לילה טוב – ומות בשקט

"דרקון אדום" מסמל יותר מכל את הפיכתו של חניבעל לקטר למותג על. כמו נייקי. בסופו של יום משתתף לקטר בכרבע שעה-עשרים דקות גג מכל השעתיים פלוס של הסרט, והנה, למרות זאת, זהו הסרט שלו. הסרט אותו הוא מכבד בנוכחותו, מכוון, מסמל. במחשבה לאחור ברור שויל גרהאם (אדוארד נורטון) היה פותר את התעלומה גם ללא לקטר, וללא קושי רב. כל תגלית שהובילה לאן שהוא בחקירה הגיעה ממנו, וגם אם לא היתה נעשית אף תגלית, הרוצח היה מגיע אליו הביתה.

פרט טריויה מענייין הוא שג'וד לו ("הדרך לפרדישן") היה מועמד לתפקיד חניבעל לקטר. הקונספט היה שמכיוון ש"דרקון אדום" מתרחש לפני "שתיקת הכבשים" (וגם, כמובן, לפני "חניבעל"), לא ייתכן ללהק את הופקינס שהזדקן בעשור מאז. ובכן, בנוסף לכך שזה רעיון די גרוע, ההחלטה שלא לממשו מעידה גם על כך שלאי הרצון לאבד את המותג הצטרפה התובנה המובנת שהופקינס הוא לקטר ולקטר הוא הופקינס ובחייהם ובמותם אחד הם.

בעיקרון זה סרט לא רע בכלל. מותח, קריפי, זורם, אסתטי ומגובה בפסקול שופרא דה שופרא של דני אלפמן. רשימה ארוכה של מכובדים התייצבה על הסט: נורטון, הופקינס, הארווי קייטל, רייף פיינס, אמילי ווטסון ועוד כל מיני. דמותו הרצחנית של פיינס ודמותה העיוורת של ווטסון מפתחות קשר רומנטי המאפשר מבט חודר מהרגיל על אופיו של הרע, העוזר במעט להבדילו מאין ספור רוצחים קולנועיים אחרים.

השלד העלילתי מזכיר מאוד את "שתיקת הכבשים", אך לשמחתי לא בצורה מעיקה. בשניהם פונה סוכן FBI לחניבעל בעודו בכלא, בכדי שיעזור ללכוד רוצח סדרתי המנסה לעבור טרנספורמציה נפשית וגופנית. בשני הסרטים אנחנו פוגשים את הרוצח לפני ה-FBI ולומדים להכיר אותו ואת מניעיו. אבל זהו – חוץ מזה הסרטים שונים סגנונית ואווירתית.

מעניין להבחין שבעוד שהסט-אפ הוא למראית עין זהה, מערכות היחסים בין לקטר לשני הסוכנים שונות מהותית. את קלריס סטרלינג הוא באמת מחבב (וחושק) ומנהל איתה מערכת יחסים של מורה-תלמידה. קלריס היא לא רק חכמה ונחושה, אלא גם אשה מושכת (ג'ודי פוסטר יותר, ג'וליאן מור פחות). גרהאם פחות חכם, אך לקטר נוטר לו טינה על שגבר עליו בסיבוב קודם, ורואה בו, שלא בצדק, יריב הולם, ומחפש להפילו ולחסלו. יחסו אל גרהאם חושף צד פגיע ולא שקול, אותו לא הכרנו קודם בפסיכופת המפורסם.

הבעיה בסרט נעוצה בעובדה שלמרות שנהנים בו, בכל זאת רוצים לראות סרט אחר. את הסרט שמפגיש אותנו עם חניבעל בשלהי האייטיז, עם קוקו קטן לעורפו. כשאיש עדיין אינו יודע שהפסיכיאטר הנודע הוא רוצח מטורף. כשהוא מסייע לבולשת בחיפושה אחר קניבל המשתולל בעיר. חלק קטן מהסרט הזה מופיע בתחילתו של "דרקון אדום", וזהו החלק המסקרן ביותר. כמה זמן הצליח להתל בכולם? מדוע התחיל? איך התנהל המשפט? למרות שלו היה נעשה סרט כזה, הוא בודאי היה גרוע, ומשפיל את דמותו של לקטר, שאלות אלו מסקרנות פי כמה מסיפורו של רוצח חדש בשכונה, איתו אין לנו שום היסטוריה.