פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלון שלושה כוכבים: "שאטו עין כרם" חוששת להעז מעבר למוכר והצפוי

      גיא עמיר וחנן סביון, צמד היוצרים שמצא את הדרך אל לב הקונצנזוס הישראלי, משחזר את הנוסחאות המוכרות מ"עספור" ו"מכתוב" גם בסדרה החדשה של ערוץ 10. ובעוד ההליכה על בטוח גורמת ל"שאטו עין כרם" מסרסת את הקומדיה שלה, ניכרים בה ניצנים של תעוזה להיות טובה באמת

      מלון שלושה כוכבים: "שאטו עין כרם" חוששת להעז מעבר למוכר והצפוי

      כבר מעצם קיומה על המסך הקטן, ועוד הרבה לפני שמתייחסים לאיכותה בנוף הטלוויזיוני של 2017 - "שאטו עין כרם" (וערוץ 10 שהאמין בה) ראויה לשבחים. דווקא על רקע פיצול ערוץ 2, נדמה שהמרקע הישראלי מעולם לא היה דל, עצוב וממוחזר יותר. והנה, דווקא בערוץ שחלקו במפץ הרישיונות הגדול היה המינורי ביותר, מתגבש לוח שידורים שמעז - גם אם בשל אילוצים תקציביים - ללכת על דרמה קומית חדשה מהניילון. מעצם העובדה שלא קיבלנו אפילו מוצר אחד חדש מאז התפצלנו לשלושה ערוצים חדשים (מלבד "חתונה ממבט ראשון", אם אתם ממש מתעקשים), יש בכך ולו מן התחושה שמישהו בערוץ 10 מעריך אותנו מעט יותר כצופים. בוודאי כשמדובר ביצירה המגיעה מבית מדרשם של שני היוצרים שנמצאים הכי קרוב לקונצנזוס הישראלי בימים אלה - גיא עמיר וחנן סביון.

      "שאטו עין כרם" הוא עוד פרויקט שבו השניים משמשים ככותבים וככוכבים, ונושבת ממנו אותה רוח מוכרת שהפכה להצלחה ב"עספור" ו"מכתוב". אלדד (סביון) ופיפו (עמיר) הם שני אחים שפותחים יחד מלון בוטיק הנושא את שם הסדרה. אלדד הוא המנהל הלחוץ וחסר הכריזמה של המקום, בעוד אלדד, השף האחראי, הוא רודף השמלות והאסיר לשעבר שמסתבך שוב ושוב. צוות המלון כולל גם חדרנית קלאמזית וחסרת טאקט בשם רויטל (בר גול), ישנה גם שירה (מורן רוזנבלט), חברת הילדות של האחים והממונה על אספקת המזון למתחם, ומדי פרק פוקדים את המקום אורחים חדשים שכמובן מסתבכים עמם בעלילות שונות.

      שאטו עין כרם (צילום מסך)
      שוב משחקים במוכר והידוע. גיא עמיר וחנן סביון (צילום מסך)

      הסגנון של סביון ועמיר כבר הפך, כאמור, למוכר ואהוב על ידי הקהל הרחב, ונדמה שבכל הקשור אליהם מדובר במתכון מנצח שלא צפוי להשתנות בקרוב. גם ב"שאטו עין כרם" הם משחזרים את דפוס צמד הלא יוצלחים טובי הלב, שדינמיקת האהבה-שנאה ביניהם היא ליבו של הסיפור, ומבלי להיכנס לספוילרים - אין באמת סכנה שיגיעו למקום כלשהו מלבד הפי-אנד מחמם לב. אין בכך רע כמובן בהתייחס לקומדיה קלילה המיועדת לסיום יום ארוך, אבל כמו ב"מכתוב", לא ניכרת ב"שאטו עין כרם" השאיפה לעשות משהו שהוא מעבר למובן מאליו. על פניו מדובר בגרסה מודרנית של "המסעדה הגדולה" המיתולוגית, אבל איפה העוקצנות ופרצי הטירוף של ימי הערוץ הראשון השמרן - ואיפה ההיצמדות למוכר והבטוח של סביון ועמיר בברודקאסט 2017. לפעמים נדמה שהשניים חוששים ללכת מעט רחוק יותר עם סיטואציות הומוריסטיות או דרמטיות, שמא הדבר ידחוף אותם לרגע אל מחוץ למרכז המוחלט של המיינסטרים. ואם כבר השוואה בין ימי אז להיום, ואף שתקציביו הצנועים של ערוץ 10 ידועים לכולם, איכות ההפקה של "שאטו עין כרם" רחוקה מלהרשים.

      דוגמה לכך ניתן לראות בפרק הראשון, שבמרכזו מוות מסתורי של אורח במלון, הגורר בדיקה משטרתית של חוקר רציני להחריד. מרגע זה, "שאטו עין כרם" הופכת למעין קומדיה של טעויות מהסוג הנדוש והצפוי. אלדד פולט פרטים "מחשידים" מבלי שנשאל דבר, פיפו מדבר באריכות על תקופת הסמים שלו ורק מסבך את השניים יותר, וכשהכל משתלב יחד עם המשחק המוגזם של אמנון וולף בתפקיד החוקר (מקרה קלאסי שבו רצינות פוגעת בסיטואציה קומית), "שאטו עין כרם" נראית כמו סדרה שמסתפקת במיצוי הקונפליקט התורן שלה, ורצה לסיים. דווקא לאור אלה, לא מפתיע שהחלקים הטובים ביותר של הסדרה מגיעים מבר גול המצוינת. על פניו, תפקיד די בסיסי של חדרנית מעופפת, אבל הניואנסים של גול כשהיא מתבלבלת פעם אחר פעם - וגם הטקסטים שנכתבו עבורה - מאירים לרגעים את השאטו באור שונה. במקום לנקוש בעדינות על המסך שלנו בסמוך לגבול הלייט נייט, היא דופקת עליו עם הראש, מכה את הדמות שמולה במבוכה, ומעוררת את הסדרה לחיים.

      שאטו עין כרם, גיא אמיר, חנן סביון (צילום מסך)
      הצלע המוצלחת בפרק הראשון. בר גול (צילום מסך)

      החביבות וטוב הלב של סביון ועמיר יספיקו ככל הנראה ל"שאטו עין כרם" לצלוח את טבילת האש שלה, אבל אחרי הקילומטראז' המוצלח שלהם, כמעט בלתי אפשרי שלא לצפות מהם ליותר. אף שהיקום בו מתרחשת הסדרה מוכר וחרוש היטב, יש בו עדיין מספיק מקום לתעוזה ולחוצפה קומית גדולה יותר. בוודאי כשמדובר באכסניה שאין לה באמת מה להפסיד, ושאם רק תעז ללכת קצת פחות בנאלי וצפוי - היא עשויה להפוך באמת לבוטיק טלוויזיוני מהנה.