עשרות יוצרי מחול ישראליים חשפו בשבוע האחרון את יצירותיהם במסגרת שבוע המחול הבינלאומי מיסודו של מרכז מחול שלם בירושלים, שננעל בסוף השבוע. בעוד עתיד המחול בישראל לוט בערפל ודומה כי הקהל הישראלי לא בטוח אם מקומו מול תכניות הריאליטי או במיצגי המחול המודרני, תעשיית האומנות בישראל לא מחכה וממשיכה להתרומם מכוח היצירה.
כנס המחול התנהל בבירה, לשם נהרו בשבועיים האחרונים מאות תיירים מרחבי העולם כדי לחזות בבשורות החדשות של עולם המחול הישראלי. המדינה שהביאה את מיסטר גאגא, הלוא הוא אוהד נהרין, לתפוצה בינלאומית שהרעידה את התחום בזירה הבינלאומית, ממשיכה לייצר עבורם כישרונות ששווים את הטיסה הארוכה ואת חוויית הצינה הירושלמית. בקרב הקהל ניתן לחזות בעברית מתערבבת עם שפות זרות ובמנעד גילאים נרחב.
עידו גדרון, אחד הזוכים בתחרות הכוריאוגרפיה הבינלאומית, עם המופע "שניות", הוזמן עם נעילת הכנס לתכנית רזידנסי בוונקובר שבקנדה, גיל קרר, שזכה גם הוא בתחרות, הוזמן עם היצירה Nice to beat you לפסטיבל בסינגפור (M1 Contact Contemporary Dance Festival) וכן לתכנית רזידנסי בליטא.
בהסתכלות על המתחם ההומה, אומרת עפרה אידל, מייסדת מרכז מחול שלם ומנהלת אמנותית שותפה בו שמנהלת את אירוע יחד עם רובי אדלמן, כי מדי שנה היא אף מוצאת את עצמה מול קהל גדול ומגוון אף יותר, גם אם ישראל עדיין לא לגמרי מעכלת את מצבה בתחום. "אנשים פה לא רגילים לשלם על צפייה במחול. הם לא מבינים במה זה כרוך. אבל הקהל עדין מצביע ברגליים ומגיע, וההיענות מחו"ל אדירה", היא מספרת, בעודה מזכירה את רמת המרץ שנצרכת ממנה בכל שנה עם התקדמות שבוע המחול, שזו כבר השנה החמישית שמתקיים.
ראויה לציון העבודה "אישקט / 116 סיבות" של מעין ליבמן-שרון ויערה ניראל, שהביאה אל הבמה שיתוף פעולה בין כוריאוגרפית, אמנית וידאו ומדענית ננוטכנולוגיה. התוצר הסופי מציג דיוק כאוטי שמכניס את הקהל אל חוויית החרדה הקיומית האנושית באופן כמעט חומל ומנחם.
