אל גור הוציא השנה את "אמת מטרידה יותר", ההמשכון של להיט הדוקו שלו שטלטל את העולם לפני כעשור. ארגוני זכויות בעלי החיים קיוו כי בהיותו טבעוני בעצמנו, סגן הנשיא שהפך לכוכב קולנוע יתמקד הפעם בתעשיות הבשר, שהן הגורם העיקרי לפליטת גזי חממה ולהתחממות הגלובלית, עוד יותר מתעשיית המכוניות או הפחם. אך במקום זה, הוא המשיך בקו המעודד אנרגיה ירוקה, והתעלם מהמעבר התזונתי שביצע. אין כאן, חלילה, זלזול בעבודתו החשובה, אלא תמיהה למה נושא הטבעונות זוכה לשתיקה צורמת לאורך כל הסרט.
למרבה השמחה, סיכום 2017 בקולנוע המסחרי מגלה כי יבול הסרטים שלו המשיך היכן שאל גור עצר - והזכיר לנו שאכילת בעלי חיים, מעבר לכך שהיא מזהמת את כדור הארץ, גם לא מוסרית. במילים אחרות, הקולנוע העלילתי של הוליווד פיצה השנה היכן שהדוקומנטרי נכשל.
מאז ומתמיד, אפיינו דיסני את דמויות הנבל שלהם בכך שהתעללו או התאכזרו לבעלי חיים - ב"היפה והחיה", גסטון קישט את קיר המסבאה בקרניים של חיות שצד, ב-"101 דלמטים" קרואלה דה-וויל חשקה במעיל מפרוות גורי כלבים וב"מלך האריות" סקאר עינה את הטרף שלו - אבל הסימון הזה הוא חד צדדי.
