פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יאללה 2018: אלבומים שאנחנו מחכים להם במיוחד השנה

      בימיה הראשונים 2018 לא מסתמנת כשנה שתיזכר כמשמעותית, אבל זה כמובן לא אומר כלום, וכבר עכשיו יש באופק כמה דברים שעושים סימנים מבטיחים או לפחות מסקרנים. בכללם אלבומים חדשים של ארקטיק מאנקיז, ברוס ספרינגסטין, הברידרז, אינטרפול ואחרים

      ארקטיק מאנקיז (GettyImages)
      עדיין בגדר שמועה. ארקטיק מאנקיז (צילום: אימג'בנק - Getty Images)

      מעבר לכך ש-2017 תרמה לעולם אלבומי רוק מצוינים שילוו אותנו עמוק אל תוך העתיד, בראשם אלו של הנשיונל, דה וור און דראגז, LCD סאונדסיסטם וריאן אדאמס, כמה מהשמות הגדולים בעולם המוזיקה בחרו בה כדי להוציא אלבומים חדשים: U2, דפש מוד, הקילרז, ארקייד פייר, פו פייטרז, ליאם גאלאגר. רובם לא באמת השאירו חותם כלשהו, אבל הם כן הפכו את השנה למשמעותית. נכון לעכשיו, 2018 נראית חיוורת לעומת קודמתה. חוץ מארקטיק מאנקיז ומברוס ספרינגסטין, אין שם גדול שצפוי לחזור עם אלבום חדש. אני לא זוכר מצב כזה בשנים האחרונות, אבל אפשר לקוות שהוואקום הזה יתמלא על ידי שמות חדשים וקאמבקים שהפעם יוכיחו את עצמם. ומבין האלבומים המצופים של השנה הקרובה, הנה העשרה שאני הכי בונה עליהם. יהיו לצדם גם חדשים של ג'ק ווייט ופרנץ פרדיננד ו-Car Seat Headrest והוואקסינז, למשל, אבל לא הם יביאו את הישועה. מי - אולי - כן?

      ארקטיק מאנקיז (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      חמש שנים זה יותר מדי בלי אלבום חדש של ארקטיק מאנקיז, מאז "AM", שהיה כמעט אלבום השנה שלי ב-2013, אבל פיצל בין מחנות המעריצים של הלהקה. אלכס טרנר והחבורה משפילד עשו בו עוד צעד לעבר המיינסטרים, והיה מי שכתב ש"זה האלבום שהילדים שלכם יקשיבו לו בעתיד בזמן שהם מדמיינים שהם חלק מדור שהם בכלל לא נולדו אליו". נכון לרגע אלבום חדש הוא רק בגדר שמועה, אבל עם כל הכבוד ללאסט שאדו פאפטס ולחלטורות של המתופף מאט הלדרס עם איגי פופ, העולם צריך עוד כמה שאלות כמו "האם את שלי?", "למה את מתקשרת אלי רק כשאת מסטולה?" ו"האם אני רוצה לדעת?".

      אינטרפול (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      נכון, היה כיף ונוסטלגי לחגוג ב-2017 יומולדת 15 לאלבום הבכורה של אינטרפול, "Turn On The Bright Lights", אבל די, הגיע הזמן שהניו יורקים יתנו לנו משהו חדש שאפשר להתרגש ממנו ולשיר בקול רם. בשיר חדש בשם "Real Life", שהם מנגנים בהופעות בחודשים האחרונים, טמונה הבטחה שזה מה שיקרה.

      טיטוס אנדרוניקוס - A Productive Cough (ב-3 בפברואר)

      טיטוס אנדרוניקוס היא אחת מהלהקות הכי אהובות עלי בשנים האחרונות: אלבומה "Local Business" מ-2012 הפסיד ברגע האחרון את תואר אלבום השנה לג'פנדרוידס; אלבומה הקודם, "The Most Lamentable Tragedy", כיכב בעשרת הגדולים של 2015. החבורה הגדולה והפאנקית של פטריק סטיקלס המוכשר בשיגעון והמשוגע בכישרון כמעט ולא מפספסת, ועושה כבוד למורשת הרוקנרול המפוארת של ניו ג'רזי. ובתחילת מרץ היא חוזרת עם אלבום חדש, שאם לשפוט לפי הסינגל הראשון ממנו - "Number One (In New York)" בן עשר הדקות - הכיוון הוא יותר באזורי הבלדות. מתאים לי.

      הברידרז (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      האם האלבום הראשון של חבורתה של קים דיל מזה עשור - מאז "Mountain Battles" שיצא ב-2008 - יתחרה על תואר קאמבק השנה? האם הוא יהיה טוב יותר מהאחרון של הפיקסיז (לא אתגר גדול, אגב) או שרק יאלץ אותנו לחזור לשמוע את "Cannonball"? לפי "Wait in the Car", השיר הראשון והנאה שיצא ממנו, עדיין קשה לשפוט, אבל נמתין בסבלנות.

      Ought - Room Inside The World (ב-16 בפברואר)

      להקת הפוסט פאנק ממונטריאול חוזרת בפברואר עם אלבום שלישי ולפי הסינגל הראשון, "These 3 Things", דברים נהיו קצת יותר נקיים וניו ווייביים מבעבר, איפשהו בעולמות שבין LCD לקיור לפיוצ'ר איילנדס. וזה ממש יפה.

      ומפייר וויקאנד (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      האלבום הקודם של הניו יורקים, "Modern Vampires of the City", כיכב בסיכומים של 2013, והציפיה גדולה. עזרא קוניג והכנופיה שלו הם כבר ערפדים בני שלושים ומשהו, הוא עצמו אמר שהוא הושפע הפעם גם מקניה ווסט וגם מזמר הפופ-קאנטרי קייסי מוסגרייבס, ונראה שהמסע האקלקטי של ומפייר וויקאנד ימשיך גם באלבום מספר 4 שלהם. הנה זכרון רחוק מדי.

      A Perfect Circle (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      למרות השמועות, אלבום חדש של Tool לא נראה באופק, אבל ג'יימס מיינרד קינאן החליט להפתיע עם אלבום חדש של להקה אחרת שלו, אה פרפקט סירקל המצוינים, שיתקמבקו לראשונה מאז 2004. שני שירים יצאו ממנו, האווירה אפלה, המילים מלחיצות וקינן מקריפ, והכל מתלבש בול על מצב העולם ממש עכשיו.

      מאניק סטריט פריצ'רז - Resistance Is Futile (ב-4 ביוני)

      מצד אחד אחת מאהבות נעוריי ואלבום שבמודע או לא נקרא על שם משפט האיום המצמרר של גזע הבורג מ"מסע בין כוכבים - הדור הבא". מצד שני להקה שכבר שנים לא באמת פוגעת. מצד שלישי סינגל ראשון לא רע בכלל.

      ספיריצ'ואלייזד (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      האלבום הקודם של ג'ייסון פירס, "Sweet Heart, Sweet Light", יצא ב-2012 והיה יפהפה. ומאז כלום. הבטחות. בריאיון בשנה שעברה הוא אמר שהוא רוצה להוציא אלבום ש"ראוי שיהיה קיים וראוי שיהיה שם בחוץ". קדימה גבר.

      מיי בלאדי ולנטיין (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      ב-2013 - איזו שנת רוקנרול זו הייתה - יצא גם אלבום הקאמבק המיוחל של קווין שילדס, 22 שנים אחרי "Loveless". הוא אמנם שמר על הרוח של יצירת המופת ההיא, אבל גם היה קצת מקושקש. ניתן לקוות כי ב-" MBV" שילדס ניקה את השולחן וכי באלבום שיגיע השנה הוא יהיה מגובש וחד יותר, אבל יש לי הרגשה שהתשובה היא לא.

      ברוס ספרינגסטין (אין עדיין שם ותאריך יציאה)

      האלבומים האחרונים של ספרינגסטין, "Wrecking Ball", מ-2012 ו-"High Hopes" מ-2014, היו טובים - הראשון בהרבה מהשני - אבל לא העזו לאיים על מעמדם של הטובים שבאלבומיו. ולמרות שאתה לא ממש בא עם ציפיות לאלבום חדש שלו - הרי הרף גבוה מדי, בלתי עביר - תמיד קיימת איזושהי תקווה. בינתיים ספרינגסטין שובר עוד שיאי אהבה וכרטיסים במופע הברודוויי שלו, שבו הוא מנגן משיריו על גיטרה אקוסטית ופסנתר ומקריא קטעים מהאוטוביוגרפיה שלו. הנה הקאבר לקלאסיקה של "Suicide" מאלבומו האחרון.

      והנה 5 שמות חדשים לשים לב אליהם

      Shame
      אחת הלהקות הלוהטות באנגליה, החמישיה הלונדונית עושה פוסט פאנק שנשמע מוכר אבל גם חדש.

      לואי ברי
      פרצוף מליברפול, אטיטיוד רוקאבילי.

      Anteros
      פופ גיטרות לונדוני בהובלת לאורה היידן.

      בילי לוקט
      סינגר-סונגרייטר מנורתהמפטון שהוא טיפ טיפה בון איבר.

      False Heads
      שלישיית פאנק שקיבלה את אישורו של הסנדק איגי פופ.