בערך הוויקיפדיה של אסף אמדורסקי מפורטים תפקידיו: זמר, מוזיקאי, פזמונאי, מלחין, מעבד ומפיק מוזיקלי. אבל זו רשימה חלקית בהחלט, כי אמדורסקי הוא גם השופט הקשוח ב"כוכב הבא", די-ג'יי מסקרן והרפתקן מוזיקלי לא קטן. ביום שבת הוא ישיק את סיבוב הסולו החורפי שלו בזאפה חיפה במסגרת סדרת "שף אנד שואו" (לצד השפית אורי שביט) וב-17.2 הוא יופיע בזאפה הרצליה במסגרת פסטיבל Love TLV. בסיבוב ההופעות החדש הוא חמוש בגיטרה ובפסנתר בלבד, ללא להקה גדולה מאחור.
כמה בעצם קשה לעשות את המעבר מעיבודים חשמליים עם להקה מאחוריך לעיבודים מאד אינטימיים?
"לקח לי שנים רבות להשתחרר מהתלות הזו בלהקה ובסאונדים אלקטרוניים או חשמליים, אבל הצלחתי. היה לי גם טור לא מזמן בארה"ב ובקנדה שבו במשך כמה ימים רצופים נתתי הרבה הופעות כאלה. אני חושב שהצלחתי לגבש איזה משהו שהוא גם מעמיק וגם מוזיקלי וגם שופך אור מחמיא על השירים".
מצד אחד אתה מפיק מוזיקלי נחשב, כלומר מאחורי הקלעים, אבל מצד שני אתה גם זמר. ממה אתה יותר נהנה? ואל תגיד לי משניהם באותה מידה.
"קודם כל, אני לא עושה את שניהם באותה עת. כשאני נמצא בצד השני של הזכוכית באולפן או שאני מלווה אמנים להופעות שלהם - אני מתבטל לגמרי כשאני אוהב את האמנים האלו. הזמר שבי, הפרפורמר שבי, לחלוטין לא קיים".
גם האגו לא קיים?
"האגו זה דבר טוב. אגו של אמן הוא לאו דווקא ב'תראו אותי'. אני קודם כל מישהו שאוהב נורא מוזיקה. אחרי זה גם מוזיקאי. רוב הזמן שלי, הרבה יותר מלבצע מוזיקה, אני מקשיב".
אתה ידוע כאמן מאוד פרפקציוניסט, כזה שלא מוכן להתפשר. איך זה בעצם מסתדר עם ההשתתפות שלך במוצר טלוויזיוני שהוא לא מעמיק? בתכנית ריאליטי?
"מה השאלה?".
איך זה מסתדר?
"איך זה מסתדר? יש יומן, קובעים זמן, אני מגיע, וזה מסתדר".
הפרפקציוניזם חשוב לך מאוד. אתה לא אדם שמתפשר על מוזיקה.
"נכון, אני גם לא מתפשר שם. אני נראה לך כמו מישהו מתפשר? מתלקק? אומר דברים לא נכונים? מעגל פינות? את מי שאני - אני מביא לשם. באתי לתקוע סיכה בבלון הזה של הריאליטי".
יש תחושה גם שהתרככת קצת בתכניות האחרונות. הרבה כחולים.
"נראה לי שאתה צופה יותר מדי בטלוויזיה ואני ממליץ לך - יש ספרים נהדרים, יש גם תקליטים טובים, הופעות, יש מה לעשות בעולם הזה חוץ מלראות טלוויזיה. באמא שלך, תשתחרר".
גם כאבא וגם כגבר, מה חשבת על קמפיין metoo שכרגע שוטף את העולם?
"עזוב אותך, זה כלום. הרחוב הישראלי הוא רחוב דוחה, שוביניסטי, מגעיל, ולמרות שהנטייה שלי היא לא להתערב במרחב הציבורי, אתה רואה אנשים מדברים, אתה לא רוצה להידחף להם בשיחה, אבל כשקורים מקרים לא נעימים מול העיניים שלך - אז אני משתדל לצאת מאזור הנוחות שלי וכן להתערב ואפילו להסתכן, ולתקן התנהגות של אנשים. שוביניזם זה גועל נפש. לא מאוחר מדי לחנך אנשים גם אם הם בני 50 או 60 שמדברים לא יפה לנשים. לי זה צורם מאוד".
אתה מדבר עם הבנות שלך על הנושאים האלה?
"אני משתדל לתת דוגמא אישית בלי הרצאות. רק דוגמא אישית".
אתה חושב שהיום אמן או מוזיקאי חייב לעשות טלוויזיה כדי לשרוד בתעשייה הקשה הזאת?
"לא, טלוויזיה פשוט משלמת טוב, זה הכול".
זו הסיבה היחידה?
"זו סיבה נהדרת. לאורך השנים התפרנסתי מעבודות צדדיות, בייחוד בתחילת הקריירה, זו באמת העבודה הצדדית הטובה ביותר שהייתה לי. אבל זו עדיין עבודה צדדית. העבודה הראשית שלי היא מוזיקאי ואני מתכוון להמשיך בזה עוד הרבה שנים. לטלוויזיה אתה נכנס, אתה יוצא, כמו שזה בא ככה זה הולך".
בסיבוב החורפי שלך אתה גם מספר חלק מהסיפורים מאחורי השירים. מה הסיפורי מאחורי "רכבת לצפון"?
בהתחלה שהשמעתי אותו חשבו שזה שיר שכתבתי לבת שלי, לאהובה שלי. לפעמים כיוצר אני מרגיש שאני איזשהו צינור, איזשהו כלי, אני נותן לדברים לעבור דרכי ומשתדל לא להפריע ולא לפרש. ואני בוודאי לא יכול לאחר מעשה לפרש. אין לי מושג על מה השיר הזה.
לריאיון המלא ולביצוע מרהיב של "רכבת לצפון" - צפו בווידאו למעלה
ההופעות הקרובות:
20.1 - זאפה חיפה, עם השפית אורי שביט (במסגרת chef & show)
23.1 - אורנוס נתניה
30.1 - צוותא תל אביב
31.1 - בית אריה קלנג אשדוד
1.2 - גולה, פתח תקווה
17.2 - זאפה הרצליה, עם השפית אורי שביט - פסטיבל Love TLV (במסגרת chef & show)
