עדויות חדשות חושפות: מורה נוסף מתלמה ילין תקף מינית תלמידים

"אתה התלמיד הכי טוב שלי", אמר לי יוני לוקאס, מורה שממש חיבבתי במגמת התיאטרון של תלמה ילין. השנה היא 1992, אני תלמיד כתה י"א בתיכון הנחשב עם ביטחון עצמי לא בשמיים, ומורה שאני מעריך אומר לי שאני התלמיד הכי טוב שלו, מה שמוביל לתעופה עצמית. לוקאס היה מורה למקצוע בשם דיבור, והוא בהחלט יודע דבר או שניים על דיבור. ידע לדבר באופן חכם, חלקלק ומניפולטיבי. הוא מוסיף ואומר שהוא רוצה לתת לי הזדמנות גדולה: להיבחן כשחקן בסרט "בינלאומי" שהוא כביכול מעורב בו. לצורך כך, הוא מזמין אותי למפגש, סוג של אודישן, בבית פרטי במרכז תל אביב. במחמאותיו הוא כל כך "שיכר" אותי שלא יכולתי לדמיין אפילו שהוא גם שיקר אותי.

אני מגיע לבית הפרטי, שבו הוא שהה לבד. בתחילת הפגישה הוא חוזר ואומר שאני התלמיד הכי טוב שלו. אני ילד תמים מספיק לחשוב שאם הוא אמר את זה פעמיים, אז הוא כנראה באמת מתכוון לזה. די מהר התחיל ה"אודישן", שכביכול קיים להפקה שהוצגה כסרט בינלאומי-אסיאתי גדול. לוקאס ביקש ממני לשכב בצמוד לקיר, לעצום את עיני ולחשוב מחשבות נעימות. כעבור זמן מה סיפר לי שהסרט הבינלאומי כולל כמה סצנות אינטימיות, וכדי לבדוק את התאמתי לתפקיד הוא ביקש ממני להתפשט.

הייתי בהלם מהבקשה. קפאתי במקומי ללא תגובה. לוקאס לא הבין למה אני לא מגיב לבקשתו. אמרתי לו שזה מביך אותי מאוד, שאני לא רוצה להשתתף בסצנות כאלה, ושאני מתבייש להתפשט. לא אשכח את המבט המאוכזב בעיניו. אם יש גיהינום, הוא נמצא ברגעים כאלה. לאחר שלא חזר בו מבקשתו, קמתי במבוכה גדולה, אמרתי לו שאני חייב ללכת. בדרך אל דלת היציאה מהבית הבחנתי במבט כעוס. ברחתי מהדירה הביתה. מאז לא שמעתי מילה מלוקאס. כנראה כבר לא הייתי 'התלמיד הכי טוב' שלו יותר.

הייתי המום, מאוכזב ופגוע, כשחלפו השעות והתחלתי להפנים מה שקרה שם. מורה שאהבתי ביקש ממני בנעוריי להתפשט מולו בבית פרטי, במסווה של אודישן להפקה יוקרתית. מיהרתי לשתף את סביבתי במקרה באופן מפורט. קודם סיפרתי על המקרה לחברים. ואחר כך למורה לתיאטרון בתלמה ילין. בעקבות תלונתי על לוקאס, הגיעה לתיכון חוקרת מהמשטרה. ישבתי איתה בחדר של סגנית המנהלת, וסיפרתי לה על המקרה. נאמר לי אז שאני ממש לא המקרה היחיד ושלוקאס חשוד בפגיעה בתלמידים אחרים בבית ספר לאמנויות ובתיכון תלמה ילין. למרות שהמשטרה חקרה את המקרה, למיטב ידיעתי הוא לא הועמד לדין. אם אכן כך הדברים, זה כמובן עצוב מאוד. אמנם מאז הוא לא המשיך ללמד בתלמה ילין, אבל מאכזב מאוד שכל כך הרבה אנשים ידעו על התנהלותו ולמרות זאת עדיין הוא המשיך לעבוד בתעשייה, בין השאר כיועץ של תיאטרון גשר המכובד. לאורך השנים, יצא לי להיתקל בו במקרה כמה פעמים. ראיתי אותו מרחוק במקומות ציבוריים כמו הקרנות של סרטים. חמקתי מהאזור שבו הוא נמצא, חשתי גועל אדיר מכך שאיש חולה כזה עדיין עובד בעולם התיאטרון.

עם הזמן התברר לי שלמרבה הצער אני ממש לא היחידי שיוני לוקאס הטריד בנעוריו. ידוע לי על שלושה בנים נוספים, שלמדו בבית ספר לאמנויות בתל אביב ובתיכון לאמנויות תלמה ילין בגבעתיים, שעברו את הגיהינום הזה איתו בסוף שנות השמונים ובתחילת שנות התשעים. מקרי ההטרדות, עליהם נודע לוואלה! תרבות, אירעו בנפרד, בזמנים שונים, בפגישות הן בין כתלי בתי הספר והן בבית פרטי. לאחר שחלק לי ולחבריי שבחים ומחמאות ("אתה התלמיד הכי טוב שלי"), הציע את עזרתו "לקידום במקצוע" בשיעור פרטי בחדר בבית ספר, וגם תלמיד אחר פיתה "לבוא לאודישן בסרט בינלאומי", שבו הוא כביכול מעורב, בפגישה שבה נכח רק הוא בבית פרטי. במפגשים אלו לוקאס ביקש מתלמידיו להתפשט, לפתוח את המכנסיים, נגע להם בשיער הערווה ובקרבת איבר המין, וביקש מהם לבצע מונולוג בעת שהיד שלהם נמצאת בתחתוניהם.

ב', שהיה תלמיד של יוני לוקאס בבית ספר לאמנויות בתל אביב, לא ישכח את ההטרדות שחווה בילדותו מהמורה שלו בין כתלי בית הספר, לטענתו, כשהיה בכיתה ט', לפני קצת יותר מ-25 שנה. "יום אחד", מספר ב' לוואלה! תרבות, "באחת ההפסקות כשהסתובבתי בחצר בית הספר יוני תפס אותי לשיחה, שבה אמר לי שאני התלמיד הטוב ביותר בכיתה. הוא אמר לי שהוא מעוניין לעזור לי להתקדם במקצוע. נדמה לי שהוא ציין את הקריירה הבינלאומית שלו כדי להסביר לי שהוא מבין דבר או שניים על קריירה ועל מקצועיות. הוא אמר שלא כל מי שנמצא בכיתה מסוגל לקלוט את החומר ולהתקדם במקצוע הזה כמו שאני יכול, ושהוא התייעץ עם מרכזת מגמת התאטרון על תלמידים מסוימים בלבד שהוא ייתן להם שיעורים פרטיים. הוא אמר שאני חייב לשמור על זה בסוד כי לא כל הכיתה יכולה לקבל שיעורים פרטיים. הוא אמר גם שהוא קיבל אישור ממנה להוציא אותי מהשיעור לצורך השיעור הפרטי הזה".

"ואכן כך היה", משחזר ב'. "הוא הוציא אותי מהשיעור והיינו בחדר, כנראה חדר היועצת. הוא סגר את הדלת כדי שלא יפריעו לנו בשיעור הפרטי. הוא ביקש ממני להכין מונולוג. כמובן שהכנתי מונולוג, ואז ביקש ממני לשכב על הרצפה, כנראה להירגע, להרגיש בנוח או לנשום. ואז הוא טען שהקול שלי גבוה מדי, ואמר שכשחקן זה בעייתי מאוד שיש לך קול גבוה, והוא מזדהה איתי כי גם לו יש קול גבוה והוא עבד הרבה על העניין הזה כדי להצליח בקריירה שלו. הוא סיפר שלגברים יש שריר מיוחד שבעזרת אימון השריר הזה אפשר לשלוט על הקול, ומי כמוהו כמורה לדיבור ולקול מסוגל לעשות את זה. 'בוא נחפש ביחד את השריר', הוא אמר לי. 'תפתח את המכנסיים, אני אחפש את השריר ואתה תיתן לי קונטרה עם לחיצות על איפה שאתה מרגיש את היד שלי נוגעת'. לא התביישתי כשהוא היה עם היד שלו באזור החלציים שלי, כי אני לוקח מאוד ברצינות את המקצוע. חשבתי שזה כמו שהולכים לרופא, והוא מבקש להתפשט. הרגשתי מאוד גאה בעצמי שאני לא מרגיש נבוך כמו איזה ילד קטן ומטופש כשהיד שלו מפשפשת לי בשיעור הערווה. שם הוא חיפש את השריר המיוחד ואכן מצא אותו, וביקש ממני להשמיע קולות נמוכים כמה שאני יכול. הוא ביקש ממני להנמיך ולהנמיך את הקול, והסביר לי איך לעשות את זה. וכך אני זוכר שבדקנו את היכולת הזו ואז הייתי צריך להמשיך לבד, כלומר לעצמי לגעת בשריר ולהפיק את הקול הזה. בזמן שהעיניים כל הזמן עצומות, אני לא יודע מה הוא עשה שם בזמן הזה. כמובן שלא העזתי לפתוח את העיניים לאורך כל התהליך. בהמשך הייתי צריך לבצע את המונולוג תוך כדי שהיד שלי בתחתונים".

זאת לא הייתה הפעם היחידה שבה הוטרד ב' על ידי לוקאס, לטענתו. "לאחר מכן, היה אירוע שני, שבו קרה אותו דבר. עוד פעם קבענו שיעור פרטי, עם אותו סיפור. בשלב הבא הוא התקשר אלי להזמין אותי לבית שלו, בתירוץ כלשהו שלא קשור ללימודים. לא הלכתי. בזמן ה'שיעורים הפרטיים' עם לוקאס עשיתי את כל מה שעשיתי מתוך הקומפלימנטים שקיבלתי. התחושה הייתה שנותנים לי פה הזדמנות מאוד גדולה שאף אחד לא זוכה לה, להתקדם במה שאהבתי לעשות, ומכבדים אותי ומקדמים אותי. רק בכתה י"א הבנתי ממורה לתיאטרון שבעצם סיפרה לי שאין כזה שריר, והתמלאתי תדהמה. הייתי בשוק שרימו אותי. פשוט הייתי המום. רק שנים אחר כך כשהייתי בצבא ועדיין פגשתי אותו מדי פעם ברחוב, והוא הציע לי שאולי ניפגש, אז הרגשתי חלחלה וגועל. כל פעם שראיתי אותו עובר לידי התחמקתי וברחתי כמה שיותר רחוק".

יוני לוקאס נחשב למומחה לדיבור ולמשחק על המסך ועל הבמה, וכמי שעסק עם תלמידים ושחקנים בנושאים כמו מבטאים, שינוי קול, דיקציה ותיקוני דיבור בעברית ובאנגלית. בנוסף לבית הספר לאמנויות ולתלמה ילין, הוא לימד גם באוניברסיטאות, עבד עם שחקנים וזמרים בסרטי קולנוע וטלוויזיה, ובתאטראות הבימה, הקאמרי, בית לסין, בימת הקיבוץ וצוותא. הוא אף חתום על הפקות רבות בתיאטרון גשר כיועץ ועוזר במאי לשפה ודיבור. בנוסף, הוא העביר קורסים לשחקנים עולים של משרד הקליטה, והיה אחראי על תרגום סימולטני בפסטיבל ישראל.

הזכרונות הקשים מהמורה המטריד לוקאס שבו וצפו לכותב שורות אלה ולבוגרי בית ספר לאמנויות ותלמה ילין שהעידו בכתבה זו, בעקבות הסערה שהתעוררה שלשום (שלישי) כשאיש הטלוויזיה אסף הראל חשף בעיתון הארץ כיצד כשהיה תלמיד בתיכון לאמנויות הציע לו המנצח מנחם נבנהויז שלל הצעות מגונות, לטענתו. כשהתחיל לברר לאחרונה עם חבריו מבית הספר, גילה הראל לטענתו דפוס פעולה סדרתי שנע מהטרדות מיניות ועד ליחסי מין מלאים עם קטינים.

גיא קורנצקי, שהיה תלמיד של לוקאס בבית ספר לאמנויות, הותקף מינית לטענתו על ידי לוקאס, והסכים באומץ לחשיפת שמו. "אני זוכר שתי סיטואציות", אומר קורנצקי לוואלה! תרבות. "סיטואציה אחת הייתה בשיעור, שבו כל התלמידים שוכבים על הרצפה ועושים נשימות סרעפת. יוני עובר מתלמיד לתלמיד, כדי לבדוק שהסרעפת שלנו עולה ויורדת כמו שצריך, אבל כשהוא שם את היד על הסרעפת, היד כל פעם מחליקה יותר ויותר דרומה. אני זוכר ששכבתי שם וחשבתי לעצמי שזה די מוזר, שאני אולי רק תלמיד והוא המורה הגדול, אבל אני לא חושב שהסרעפת היא כל כך נמוכה. הרגשתי מבולבל ומאוד לא נוח כשהיד שלו הייתה כל כך קרובה לאיבר המין שלי. הסיטואציה הזאת קרתה לעתים יחסית תכופות בכל מיני שיעורים. בנוסף לזה, הדבר קרה גם בשיעור שבו היינו רק אני ועוד תלמיד אחד".

"סיטואציה שניה שאני זוכר קרתה כשהייתי בכיתה לבד. ואני זוכר שהוא הזמין אותי אליו הביתה. אני חושב שהוא דיבר על איזה סרט או תפקיד או משהו. הוא רצה שאני אבוא לדבר איתו. זה בסוף לא יצא. הדברים שעשה לוקאס הם אסורים ולא היו צריכים לקרות. לוקאס היה איש בעמדת כוח שהשתמש בעמדת הכוח שלו בצורה לא מוסרית".

בנוסף לשלוש עדויות אלו, לוואלה! תרבות ידוע על מקרה נוסף שבו הטריד לוקאס מינית תלמיד כשזימן אותו ל"שיעור פרטי" בבית פרטי בשעות אחר הצהריים.

יוני לוקאס מסר בתגובה: "אני לא זוכר שום מקרה מהמקרים המפורטים מלבד המקרה של הסרעפת. צריך לומר שבכל הנוגע ללחיצות על הסרעפת, זה חלק מעבודת השחקן. כל עבודה שכרוכה בנשימות ולחיצות על סרעפת, עושים את זה כל הזמן. בנוגע לחקירה: אכן הייתה חקירה לפני הרבה זמן. אני לא זוכר את כל הפרטים כי זה היה לפני 30 שנה. בתלמה ילין היו שלושה תלמידים שהתלוננו ואמרתי 'אם זה מה שאומרים, אז אני עוזב'. במקביל המנהל של תלמה ילין ושל בית הספר לאמנויות הודיעו לי שלא אוכל ללמד כי נסעתי למשך שבועיים במהלך מלחמת המפרץ. אני מבין שזה הזמן שגם גברים וגם נשים מעלים את זה במסגרת הקמפיין העולמי. לי לא הייתה כוונה לפגוע באיש. אני לא זוכר את השמות של המתלוננים ולא זוכר שאמרתי לאיש להתפשט. מעולם לא נגעתי באף ילד. אני לא חושב שהם משקרים. אני מאמין לכולם. אני חושב שכולם אומרים את מה שהם חוו. יש הבדל בין מה שאדם חווה לבין מה שקרה הרבה פעמים. זה לא אומר שזה שקר".

משה פילוסוף, מנהל תלמה ילין, מסר בתגובה: "אין בתלמה ילין מקום לאדם שפוגע בסביבה הבטוחה של ילדינו. למרות שהאירוע אירע לפני 26 שנים, ואין לי דרך להכיר אותו - אני מחזק אותך, שגיא, על האומץ לצאת החוצה עם סיפור על מי שפגע בך. שמח שעירבת את המשטרה, שהיא הגוף המוסמך לחקור ולבדוק כל מקרה לעומקו. אני קורא לכל נער ונערה לא לפחד ולא לשתוק".

בית ספר לאמנויות סרב להגיב לטענות בתחקיר, מסר כי "בית הספר אינו מורשה להגיב באופן ישיר" והפנה לבקש תגובה מאבי קצובר, דובר מחוז תל אביב של משרד החינוך. קצובר סרב להגיב, והפנה לבקש את תגובת דובר משרד החינוך הארצי, עמוס שביט. תגובתו של שביט טרם התקבלה.