זהבה בן: "ברור שאני תומכת בנתניהו, איזו שאלה? הוא אדם אציל"

"אני אוהבת לטייל בירושלים וכשאני נוסעת לשם, אתי ואני מבלות יום שלם יחד. הקשר שלנו קרוב. אנחנו מטיילות יחד ולפעמים אני גם ישנה אצלה. לאחרונה שיתפנו פעולה בשיר חדש וקליפ שעשיתי כמחווה לישראל בונדק שאמא שלו נפטרה. בהמשך אשמח אם יהיו עוד שיתופי פעולה איתה".

"זה שם המשפחה המקורי שלי. רצית שיהיה משהו קליט, גימיקי, אז קיצרתי לבן. אבל זה רק שם הבמה".

איך ההורים הגיבו לשינוי?

"אבא שלי לא זכה לראות אותי כזמרת ולא ידע ששיניתי את השם. אמא שלי הגיבה בסדר. בתעודת זהות נשארתי בנישתי עד לנישואין והיום אני רוזן בתעודת זהות, אבל מעולם לא הייתי בן. בנישתי זה שם המשפחה שלי. זהבה בן זה השם המסחרי".

"זה שיר שקיבלתי. את המילים כתבה רוית משקל ואת הלחן עדי לאון. לא נפגשתי איתה אבל אני מקווה שניפגש בהמשך הדרך. שלחו לי את השיר, שמעתי את הסקיצה, והתחברתי אליו. אמרתי שאביא את זה למקום אחר. רציתי לעשות לשיר שינוי, שיהיה יותר גרובי, יותר אקוסטי. אני אוהבת את השיר ומאוד התחברתי אליו".

את מקבלת הרבה שירים?

"אני מקבלת המון שירים ואני עונה לכולם. יושבת כל יום ושומעת שירים, מקבלת סקיצות ומילים, הרוב בלי לחן".

התרגשת מיציאת השיר?

"לא... אני 30 שנה במוזיקה. נראה לך שיש מקום להתרגש? כל שיר זה כמו תינוק חדש, כמו ילד שנולד, זה משמח, מרגש באיזה מקום, לא מתרגשת. אני בוחרת לפי תחושת בטן. אם אני מתחברת, אני מתחברת בלב שלם. התחברתי לטקסט, ללחן בעיקר. הטקסט זה כמו סיפור, עוד שיר אהבה, כל העולם בנוי על שירי אהבה, כל העולם. הכל אהבה אהבה אהבה. אני מאמינה שזה נוגע להרבה נשים, אבל זה לא קשור אלי".

"זה מעסיק הרבה נשים, אבל בחיים שלי לא העסיק אותי. אני קטנה ורזה, וכל החיים שלי הייתי ככה וזה לא משתנה. גם אחרי הלידה חזרתי לעצמי. כשהבן שלי היה תינוק, אף אחד לא דמיין שזה התינוק שלי, כי אני נראית כמו ילדה. זה מעולם לא העסיק אותי. אני אוהבת לאכול בריא, אני לא עושה את זה בשביל דיאטה, אלא בשביל הבריאות שלי. אני יכולה לאכול הכול ואין לי בעיה עם זה, זה לא מעסיק אותי בכלל".

ספורט?

"אני מאוד אוהבת ספורט. אני עושה הכל. הייתי בחדר כושר אבל עזבתי לפני שלושה חודשים, ועכשיו אני מתאמנת בבית. ספורט אפשר לעשות בכל מקום, גם כשאת מנקה את הבית זה סוג של ספורט".

מנקה לבד?

"אין לי עוזרת. אני אוהבת לנקות, לעשות. אני אמא במשרה מלאה. הבן שלי חוזר באמצע השבוע בימי שלישי הביתה, ובחמישי לסוף השבוע. ואני מקפידה לבשל לו, הוא מת על האוכל שלי".

"זה לא מעניין אותי. לא בא לי לדבר על זה".

למה?

"אני לא רוצה לדבר על זה. רואים כל כך הרבה בטלוויזיה ודי. לא עברתי הטרדה מינית. תודה לאל. אני לא פוחדת מכלום וכלום לא יכול לאיים עלי, אני מאוד חזקה. לא היה משהו כזה".

"לא ויתרתי על כלום ואני לא מצטערת על כלום. הייתי אמא במשרה מלאה, והצלחתי לשלב גם עבודה. מצד שני ההופעות, זה משהו שלקח אותי מהבן שלי. הוא מאוד קשור אלי. כשהייתי הולכת להופעות, תמיד היו לילד - לא נקרא לזה חרדות, אבל נניח כמו שאמא הולכת לעבודה ולילדים קשה עם זה. אצלי זה היה לילות, זה היה קשה יותר יחד עם הופעות בחו"ל. אחותי הגדולה, מדלן, גרה לידי ותמיד עזרה לי ושמרה עליו כמו אמא. לבן שלי מעולם לא היתה מטפלת. תמיד אחותי הייתה איתו, זו האמא השנייה שלו".

מה היתה התקופה הארוכה ביותר שנעדרת?

"נסעתי לארצות הברית לשבועיים. זה היה נורא לעזוב אותו, הוא היה בן 8 חודשים. כשחזרתי, בהתחלה הוא היה המום. אחר כך זה חזר אליו. זה תינוק. זה קשה. נורא קשה. את נוסעת לשבועיים, זה נורא. אחר כך זו היתה העבודה בלילות, הוא היה קם באמצע הלילה, היה לי נורא קשה, אבל הוא גדל והבין. הוא זוכר את זה, זוכרים. הם מאוד חכמים. לא לרעה בהכרח. אם הזמן הם גדלים ומבינים".

איך הוא קיבל את זה שאמא שלו מפורסמת?

"לפי מה שנראה לי הבן שלי לא אהב את העבודה שלי, זה לקח אותי ממנו. הוא גם לא אוהב את העולם הזה, הוא כן אוהב מוזיקה ומייעץ לי, אוהב את הקול שלי ומפרגן".

אז הוא לא ילך בעקבותייך?

"הבן שלי ילמד מנהל עסקים. במה שהוא יבחר אני אתמוך בו. בסך הכל יש לי ילד מדהים. אני מאמינה בלב שלם שהוא יגיע רחוק בכל מה שיבחר".

גם אם יבחר לגור בחו"ל?

"לא נראה שהוא יבחר לגור בחו"ל, הוא לא יעזוב אותי, אין מצב. בן זה מאהב של האמא".

יש לו חברה?

"היתה לו".

"מדהים. הוא נפלא, זה אבא. לכל דבר. נפגשו לפני חודשיים במשכן לאומנויות. כל פעם כשאני פוגשת אותו זה מרגש וזה מחזיר אותי שנים אחורה. הוא מדהים, אני כל כך אוהבת אותו. הוא כל כך מוכשר, איש יקר, מאוד יקר לליבי".

ומה לגבי הטענות שהוא הטריד מינית?

"אני לא רוצה לדבר על זה. אני ממשיכה לשמור איתו על קשר, זה איש יקר בשבילי מאוד".

"בשנה הבאה אהיה בת 50, אבל אני עדיין צעירה, ילדה. כל אחד יגיד לך שלהזדקן ולהתבגר זה חלק מהחיים ואין מה לעשות. נרצה או לא. איי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה".

מה דעתך על מצב האמנים המתבגרים בארץ? חלקם מגיעים ממש לחרפת רעב.

"צריכים להקים עמותה של אמנים שלא עובדים וצריך לתמוך בהם. אמנים אלה אנשים שכל החיים שלהם שימחו אחרים, עבדו ונתנו את הנשמה, אז למה לא? אני חושבת שזה יהיה נפלא. כשאדם מתבגר, צריך לעשות לו כבוד ראוי. אני חושבת מי שיעשה את זה זה יהיה נפלא".

למה שלא תרימי את הכפפה?

"אני לא יודעת איך לעשות את זה, הלוואי והייתי יודעת".

"אם עשיתי טעות בחיים שלי? כל השלושים שנות קריירה, אני יכולה להגיד שאני לא מצטערת על כלום, על שום דבר. אין משהו כזה שאם הייתי יכולה הייתי עושה אחרת".

"זה שמחה. אני רוצה עוד ילדים. אבל אני יכולה לרצות. לא ניסיתי עוד, אבל הייתי רוצה. אני לא יודעת האם אפשר בגיל כזה. תמיד חשבתי שיהיו לי 3-4 ילדים. הבן שלי מאוד רצה אח או אחות, יש לו אחיות רק מצד אבא שלו שהתחתן שוב והן הן אוהבות אותו".

פעם בריאיון אמרת שאת שוקלת ללכת לבנק הזרע, ויתרת על הרעיון?

"צריך אומץ לעשות את זה, ללכת לבנק הזרע. יש לי חבר טוב, עיתונאי, אמר לי שאפשר ללכת לבנק הזרע, אבל אני צריכה אומץ. בינתיים זה לא יושב לי בראש או מעסיק אותי. ילד, כן. הייתי רוצה, מאוד".

"בכל הצלחה יש כישלונות. זה בסדר, מקבלים כל דבר וממשיכים הלאה. אני אישה מאוד חזקה, ידעתי תמיד לעמוד על שתי הרגליים. גם אם היו כישלונות. תמיד אני אומרת שאמשיך הלאה. ככה אני. אני לא פוחדת מכישלונות. אני מאוד מאמינה בעצמי, חזקה בנפש, יודעת מי אני. זהו. גם אם יש כישלונות, מכל דבר מתחשלים".

סבלת בחייך מדיכאונות?

"בחיים לא סבלתי מדיכאונות או חרדות. אני מאוד אופטימית ומסתכלת קדימה. אני אפילו לא חושבת על זה. לא צריך לחשוב על זה, אלא להמשיך הלאה, הכל בסדר, לכל אדם יש כישלונות בחיים, גם לאנשים הכי עשירים ומוצלחים בעולם יש כישלונות. צריך פשוט לא לחשוב על זה".

חששת פעם שהקריירה שלך תסתיים?

"בחיים לא חשבתי על דבר כזה ואני לא רוצה לחשוב על זה. עולם המוזיקה הוא לא עולם קל. צריך להתמודד עם הרבה דברים ולהתגבר על הרבה דברים וצריך להיות אדם חזק. אבל ברוך השם הכול בסדר, תמיד הסתכלתי קדימה. לא ישבתי בבית ואמרתי 'מה יקרה' ו'מה יהיה', זה אפילו לא עובר לי בראש. אני מאמינה בעצמי, יש לי המון מה לתת".

הביטחון הזה מגיע מהבית בו גדלת?

"אבא שלי היה כזה. הוא היה מוזיקאי, אמן מוכשר. הוא גם בנה כלי נגינה. אולי ממנו לקחתי את זה. הייתי בת 17 כשהוא נפטר, עוד לפני שהתפרסמתי. אני חושבת עליו המון, גם על אמא שלי, היא נפטרה לפני 9 שנים".

"עמדתי מול השופטים, על הבמה, ובלב אני אומרת לעצמי, מי אתם שתשפטו אותי? אני לא מכירה אותם בכלל, זה של ג'סטין טימברלייק וזה של ביונסה. יופי, הכל טוב ויפה, אבל אני עם 30 שנות קריירה, מי אתם שתשפטו אותי"?

איך את מסכמת את החוויה?

"זו היתה חוויה מדהימה, ידעתי לקראת מה אני הולכת, בהתחלה לא רציתי בכלל, וגם הבן שלי היה צעיר, בן 13-14, אבל אחרי שכנועים הוא אמר לי 'לכי, הכל בסדר' - והלכתי. אבל אמרתי שאקח את זה בתוך חוויה, ובאמת נהניתי בסך הכל".

היו רגעי שבירה?

"הכי קשים היו היה הגעגועים לילד".

תשתתפי בריאליטי נוסף?

"הציעו לי שלוש פעמים ללכת ל"אח הגדול", סירבתי. אני לא רואה את עצמי ב"אח הגדול", זה לא אני. הציעו לי כסף, לא רציתי. לא רואה את עצמי שם, זה לא אני. פנו אלי מ"היחידה", את זה הייתי עושה. לא עשיתי צבא, אז אמרתי שזה כן משהו שאני רוצה לחוות. נראה אם זה יקרה. נראה לי שזה כבר לא רלוונטי. דיברו איתי על זה אבל נראה לי שזה ירד מהפרק, מאוד רציתי, אני עדיין מאוד רוצה".

"היה לי את עוזי שלום, מאיר נחמני ואלי בנאי. אין לי טינה. למדתי תמיד להשאיר דלת פתוחה. אני רואה אותם בהופעות ובהפקות ותמיד אגיד שלום ואכבד. אף אחד לא עשה לי רע, גם אם נגמר לא הכי טוב שיכול להיות. אין אצלי טינה. אני לא כזו. חס ושלום".

ואין לך אף טענות כלפי אף אחד מהם?

"אני לא רוצה לדבר על טענות, זה לא מעניין".

"אני בעד, אני באתי מבית כזה. אני באתי מבית מסורתי. ברור שאני נתניהו, איזו שאלה? אדם אציל. לא נפגשתי איתו, אבל אשמח. אשמח להשתתף בקמפיין שלו".

את מכירה את החקירות שמתנהלות נגדו?

"אני כל כך שונאת להיכנס לדברים האלה ולפוליטיקה, אני לא שם. זה לא אני".

"סגנון אחר. ילדים אוהבים אותם, זה סבבה, זה כיפי, שיהיה להם בהצלחה. הם חמודים מאוד. הבמה גדולה וכל מי שמצליח עושה לי טוב על הנשמה".

היית רוצה לשתף איתם פעולה?

"אולי, למה לא. זה סגנון אחר, הם יותר פונים לקהל הנוער ולילדים שאוהבים אותם. אף אחד לא מרגיז אותי, לא משנה איזה אמן. אני בקטע של לפרגן. כל מי שמצליח זה עושה לי טוב על הנשמה. לא הייתי בהופעה שלהם. אני שומעת שירים שלהם, אני רואה אותם. זה משהו אחר המוזיקה שלהם, זה לא הדור שלי. תקחי אותי להתחלה שלי, לא היו זמרות חוץ מאהובה עוזרי ומרגול. פתחתי דלת להמון זמרות, לא היו המון זמרות".

עדן בן זקן למשל?

"היא מדהימה ומקסימה. היום צריך שירים טובים. ברגע שיש שירים טובים, הכל יפה ויש עבודה והופעות - והכל זורם. הכי חשוב זה השירים, זה חשוב ומזל. היום הקהל שלי הוא מבוגר. אני רוצה להביא שיר שיגע בדור הצעיר, וזה עוד יקרה".

"עידן הוא משהו מיוחד. מוכשר בחסד עליון. זה אדם שמשרה בי שלווה, זו המילה, עניו וצנוע. כיף לעבוד אתו, אני נהנית לעבוד אתו. יום אחד אני מקבלת ממנו טלפון, הוא אומר לי שיש לו שיר בשבילי. יש לו אולפן בבית של ההורים שלו, הוא השמיע לי את השיר והקלטתי אותו עוד באותו היום".

יהיו עוד שירים?

"הלוואי. דיברתי איתו, אמרתי לו שהשיר הזה יהיה בתקליט שלי ואמרתי שאני רוצה לעבוד איתו על שירים. הוא הרבה בחו"ל עכשיו, ואני מאמינה שנעשה עוד דברים".

אולי את תכתבי לו שיר?

"אני לא כותבת, אבל אני יכולה להלחין, יכול להיות. הכל אפשרי".

"אם אגיד לך שאני לא רוצה לדבר על זה, זה בסדר?"

אז בואי נדבר על תשדיר הבחירות של מרצ, שהשתתפת בו ב-1996.

"זה מלחצים של המנהל הראשון. לא עשיתי את זה בלב שלם. עשיתי את זה בשביל לרצות את המנהל וכמובן ששילמו לי על זה. מעבר לזה שום דבר. זו טעות. בלי קשר, אני לא אוהבת לדבר על פוליטיקה".

למה המנהל לחץ עליך?

"הוא לא היה ליכודניק, אלא מערכניק והיינו רבים הרבה, מתווכחים על הדבר הזה, אני ימנית לגמרי, והוא קיצוני. היו הרבה חילוקי דעות. זה לא משהו שעשיתי בלב שלם. המון שכנועים. קיבלתי תגובות, שזה לא נכון לעשות את זה. ידעתי את זה מלכתחילה, ידעתי שיש לזה השלכות. זה היה לפני הרבה שנים. לא ניסו לשכנע אותי עוד פעם, לא יעזו".

עבור הליכוד תסכימי?

"ברור".

"אני לא עשיתי צבא. לא יודעת, לא רציתי".

התחרטת?

"לפעמים כן ולפעמים לא. זה היה בתקופה שהייתי מסורתית ושומרת שבת, אולי בגלל זה. אני לא ממש זוכרת".

והבן שלך?

"הוא עכשיו בצבא, הוא ממש רצה להתגייס לקרבי, אבל לא הסכמתי. יש לי בן אחד, מה פתאום שהוא ילך קרבי? לא הסכמתי שילך לקרבי. רציתי שיתגייס, אמרתי 'לא משנה קרבי או לא, צבא הוא יעשה'. אני בעד. היה לו קשה אבל הוא הבין אותי. זה לא שיש לו עוד אחים".

"30 שנות קריירה. אני מאחלת באמת לכל אמן שבאמת יעשה קריירה כמו שלי. זו אומנם דרך ארוכה, אבל מדהימה. ועם עבודה מאוד קשה. בכלל קשה, לא רק בארץ. לכל מוזיקאי. זה לא משנה. אני התחלתי בתקופה שלא היו תכניות ריאליטי, לא היה כלום. איפה היו שומעים אותך? היום הכול פרוץ, המדיה, אינסטגרם, פייסבוק. זה פרסום טוב".

"אני רווקה. זה לא משהו שמעסיק אותי, להיות לבד זה לא נכות, אפשר לעשות הרבה דברים, הייתי רווקה בשיא הקריירה שלי וגידלתי ילד לבד. שום דבר לא מפחיד אותי. אני לא פוחדת להיות לבד, כל אישה רוצה זוגיות, זה ברור, ברור שאני רוצה זוגיות, אין אישה שלא רוצה זוגיות, אבל להיות לבד זה לא נכות. כשזה צריך לבוא שזה יקרה. אני לא יודעת מתי זה יקרה, אבל זה יקרה".

את יוצאת לדייטים?

"ממש לא".

"מדהימה. היא כיפית. אני מאוד אוהבת אותה. כשאני רואה אותה, בהופעות והפקות, זה תמיד 'מה נשמע?', אנחנו מתחבקות, היא מדהימה. לא ביקרתי אותה אחרי הלידה, אם היא תעשה אירוע אני אשמח לבוא".

סללת לה את הדרך?

"אם עשיתי את זה, אני שמחה על זה. כל זמר בא בזמן אחר בתקופה מסוימת, אם הוא מצליח זה עושה לי טוב, אני באה בקטע של לפרגן. אני לא יכולה להגיד משהו רע על אמן, קשה לי עם זה, אני באה בקטע של אהבה ופרגון ומי שמצליח זה ממלא אותי ועושה לי טוב. אני מאוד אוהבת אותה, האמרגן שלה מזמין אותי להופעות שלה, אנחנו חברים באהבה גדולה".

"האם התקשורת פגעה בי? לא. הכל בסדר. אני לא נפגעת או מתרגזת. הכל טוב. אף אחד לא יכול לפגוע בי. בשנים האחרונות פחות התראיינתי, פחות עשיתי טלוויזיה. לא היה לי מה להביא, עם מה אני אלך לטלוויזיה? על מה יש לי להתראיין? שאלות ששאלו לפני ארבעים שנה? זה לא רלוונטי. היום כשאני עושה אלבום חדש, אני מקדמת משהו. למרות שלא שוכחים את השאלות של לפני ארבעים שנה. והנה אני מתראיינת, אז הכל בסדר. אם לא הייתי רוצה, לא הייתי עושה את זה".