כ-100 איש ממשפחתו, תלמידיו, חבריו ומוקיריו של האמן והמרצה בועז ארד הגיעו היום (שני) לפארק וולפסון בגבול תל אביב-גבעתיים, על מנת להיפרד ממנו בטקס, שלבקשת המשפחה סגור לכלי התקשורת. בזה אחר זה עלו לדבר בשבחו, לספר על ההיכרות עמו, על נסיונו העשיר, על הטיפים שנתן להם לאורך דרכם המקצועית, על השיעורים המקצועיים שהעביר ומשמשים כאבני יסוד לעבודתם בהווה. "כמה היינו רוצים להיות עדי האופי שלך", אמר אחד מהם.
בן משפחה סיפר שארד חש מותקף, וכי חוסר הנעימות והאשמות הכלכליות הם נשק שאי אפשר להתגונן בפניו. "בועז היה האבא השני שלי, האלטר-אגו שלי", סיפר. אחותו של ארד סיפרה שהגיעה להיפרד אך "את הפרשנויות והנאומים" היא משאירה לעיתונאים.
דני מוג'ה, המלמד קולנוע במכללה האקדמית בית ברל ובמכללת ספיר, אמר: "בועז היה ידען גדול וצנוע עוד יותר. הוא טיפח אנשים צעירים והיה משענת להמון סטודנטים. היה איש להתייעץ איתו ואדם נדיב. אני לא יודע איזה נפש צריך כדי לקחת לעצמך את החיים אבל אני תמיד כועס על אנשים שמתאבדים. אני מאד כועס על הנסיבות שהביאו אותו להחלטה הזו. אני סולד מהשיח המתלהם, הפרוץ, התוקפני, הרצחני. מצד שני, אם יש אמת שאדם צריך להתמודד איתה, אז עדיף להתמודד".
הופתעת מכמות האנשים הרבה שהגיעו לחלוק לו כבוד?
"בועז הוא איש אהוב מאוד, מאוד משפיע, ובגלל הנסיבות המבלבלות, יש פה פחות אנשים אם זה היה קורה בנסיבות אחרות שלא מלווה אליהן איזה סיפור אחר, רחב יותר, שצריך לדבר עליו, ששווה דיון עקרוני ופרטני. על הכול צריך לתת דין וחשבון, אבל הנסיבות נראו לי מתלהמות".
תלמידתו לשעבר שיר נחמיאס מיררה בבכי וסיפרה על המורה האהוב שלה: "היה חשוב לי להיפרד, לכבד את זכרו של בועז. אני לא רוצה לדבר על בועז מהחדשות. אני רוצה לדבר על המורה שלי, שאהב אותי לא בצורה שמנסים להציג בתקשורת. שתרם למי שאני היום. אני היום מורה, בעיקר בזכותו, ואני מקווה להיות המורה הכי טובה שיש עבור התלמידים שלי. נעשה פה עוול מאד גדול. אני בהחלט מקווה שבועז ייזכר כמו שמגיע לו ולא כמו שהוא הוצג בימים האחרונים.
"אני יודעת מי בועז היה ומי הוא לא היה. הוא לא היה המפלצת שהציגו בתקשורת. מהחוויה האישית שלי מדובר באדם מדהים, אדם שרבים היום באו להיפרד ממנו בכאב גדול. אני נפרדת ממנו בכאב גדול והוא יחסר לי מאוד. אני רוצה להגיד לבועז שאני אעשה הכול כדי שידעו מי הוא היה באמת. אני לא מבינה את התלמידות שדיברו נגדו. אני כנראה לא נמצאת במקום שלהן ולא יכולה לשפוט אותן. אני יכולה לדבר מנקודת המבט האישית שלי. הקשר שלי איתו לא היה מיני ולא רומנטי. אני רוצה להיות מורה כמוהו".
כזכור, ביום שישי האחרון התאבד האמן והמורה לאמנות בועז ארד. תחקיר מפורט ולפיו ארד ניהל לכאורה מערכת יחסים עם אחת מתלמידותיו בבית הספר לאמנויות תלמה ילין, פורסם ביום חמישי באתר מאקו. הרומן החל כשהתלמידה הייתה בת 16. בכתבה עלו גם עדויות ולפיהן ניהל לכאורה רומנים עם תלמידות נוספות שלו.
התחקיר תיאר רומן בן 4 שנים שניהל ארד עם ג', שהייתה באותה תקופה בת 16. המורה דרש ממנה לשמור על הקשר ביניהם בסוד, אך לאחר ששמועות החלו להציף את בית הספר החליטה לשתף את חבריה הקרובים במה שכינתה "אהבה ראשונה". י' תיארה כי נכנסה ליחסים מרצון ובהסכמה, אך בדיעבד היא הבינה שהיו יחסי התעללות. היא סיפרה בתחקיר כי המורה נהג להיפרד ממנה בכל פעם שעלה חשד שהקשר נודע לאחרים, ולאחר מכן למדה כי ניהל יחסים עם תלמידות בשנים הקודמות לה וכן בשנים שלאחר מכן.
התאבדותו עוררה סערה בקרב תלמידיו לשעבר. ר', אחת מתלמידותיו לשעבר, אמרה כי ארד היה "אחד המורים הנפלאים ביותר" שלימדו אותה בתלמה ילין. "מערכת היחסים המדוברת הייתה ידועה לכולם כבר אז ונמשכה שנים. כואב לי לחשוב שהוא ייזכר כאיזה זקן ששולח ידיים כחלק מקמפיין ה-'בואו נוכיח כמה תלמה ילין מקום מופקר'. בועז היה אדם חכם ופתוח, אמן מבריק, ומעל הכול מורה מדהים לאומנות ולחיים כאחד".
תלמידה אחרת כתבה: "בתור נערה הרגשתי שיש מיוחדות ומיוחדות פחות. ועכשיו בועז ארד התאבד. וכל מוות שכזה הוא טרגי בעיני. ובטח למי מחבריי וחברותיי שקרוב ואוהב אותו אישית. ליבי אתכם. אבל - קדמה לטרגדיה הזו הטרגדיה של אותן ילדות. יותר מאחת. שאזרו אומץ וסיפרו על מעלליו. והוא לא המורה היחיד. לדעתי חלק חושבים וחושבות עדיין מתוך עיני התלמידה המעריצה ולא מתוך עיני האישה שמבינה שיחסים סדרתיים, לאורך שנים, עם תלמידות הן נזק נורא. כולם הזדעזעו מהמונולוג של אסף הראל, כי יחסים עם קטין זכר הם מגעילים, אבל יחסים של מורה בן 50 עם ילדה בת 15 הם התחלה של רומן רוסי? להאשים את העיתון, הכתבה, הנשים שהעידו, באחריות להתאבדותו זה פשוט עיוות גדול שאסור להסכים לו. התאבדות היא טרגדיה. גם אינוס קטינות. גם יחסי מרות".
