הכירו את "The Wall" (גם קיר נשמע יותר סקסי באנגלית) - שעשועון הטריוויה החדש של רשת 13, ששודר בלמעלה מעשרים מדינות ברחבי העולם ופרק הבכורה שלו שודר כאן אתמול (שני). השעשועון, שפותח על ידי כריס הארדוויק וכוכב ה-NBA לברון ג'יימס, עלה לראשונה ברשת NBC בסוף 2016 וכבר הספיק להימכר ליותר מעשרים מדינות ברחבי תבל. כולם אומרים שאמריקאים אוהבים את הכל בגדול ועל הדרישה הזאת "The Wall" עונה בוודאות: במרכז התכנית ניצב קיר ענק בגובה ארבע קומות, ממנו יכולים המתמודדים להוציא סכום של עד 6 מיליון שקלים. הסכום הגדול ביותר שהוצע אי פעם בשעשועון בישראל.
את הגרסה המקומית מנחה צביקה הדר, הטאלנט של רשת 13 שמנחה כל דבר מתכנית אירוח ("מחר שבת") עד לדרמה קומית ("לצבי יש בעיה"), ואם ירצו השם והסוכן אולי גם את "האח הגדול". אחרי שסיימתי להתלהב מהגודל של "הקיר", נזכרתי שהוא דווקא מזכיר לי משהו הרבה יותר קטן ופרובנציאלי - משחק ה"פליפר" במשחקיית "ג'ויסטיק" המנוחה בקריון שבקריית ביאליק, שעשועון הרבה פחות רווחי (רובה אוויר היה הפרס הגדול) עליו בזבזתי שעות רבות בילדותי. לצערי ולשמחתכם, השעשועון החדש מתיימר להיות הרבה יותר ממשחק ילדים ולכן הוא מלווה בתצלומי סלואו מושן מושקעים, שני אולפנים ושיבוץ בפריים טיים.
הבעיה עם "The Wall" התחילה כשהבנתי שבשונה מהמשחקייה, החוקים של השעשועון מורכבים מדי. בקצרה: בכל תכנית יגיע זוג אחד לאולפן התכנית בפולין (עוד על זה בהמשך) וינסה לזכות בסכום של עד 6 מיליון שקלים כשהוא עונה על 11 שאלות. אחד מבני הזוג נשלח אל חדר מבודד ובו הוא עונה על השאלות (הנושאים נעים בין אגם בוחבוט למרגרט תאצ'ר), כאשר בן הזוג והשני משליך כדורים לתוך משאבה. הכדורים שנכנסים למשאבה מגיעים אל ראש הקיר, משם הם נופלים בין המכשולים עד שהם נוחתים על סכום שנע בין שקל לחצי מיליון שקלים. חלק מהכדורים הם ירוקים ויכולים לצבור כסף למתמודדים, בעוד אחרים הם אדומים והם גוזלים כסף.
למשחק עוד הרבה תפניות ושינויים שאת חלקם לא בטוח שהבנתי (משהו שקשור בחוזה שנחתם או נקרע ומשפיע על סכום הזכייה הסופי), אבל בשורה התחתונה מדובר בעוד שעשועון טריוויה המלווה באלמנט ויזואלי שנועד לייצר סביבו באזז. פעם זו תחרות מול מאה אנשים ("אחד נגד מאה" עם אברי גלעד), פעם אחרת ניסיון לנטרל פצצה ("בום!" עם עידו רוזנבלום) ולפעמים זה בסך הכל בור אליו נופל מי שטועה בתשובה ("לעוף על המיליון" עם ירון ברובינסקי), אין הרבה הבדל בין כל התכניות, כך שכל מה שנותר הוא לבחור את הגימיק החביב עליכם ולקוות לטוב.
בפרק הבכורה קיבלנו סיפור אנושי מרגש (על באמת) - המתמודדים זיוה ושלומי גולדשמידט, הגיעו לתכנית כדי לעזור לבנם שחולה במחלה האיומה דושן, וזקוק לתרופה ניסיונית שעלותה 80 אלף שקלים בחודש. אין מצווה גדולה יותר מעזרה לילד חולה וכמובן שכולנו איחלנו לזוג בהצלחה. ציפיתי שהסיפור המרגש שלהם יגרום לקהל לדמוע, עד שנזכרתי שהתכנית מצולמת מול קהל פולני שלא מבין מילה מהדיאלוגים וכל תפקידו להישמע להוראות של מנהל האולפן. אמרתי פולנים ושמיעה להוראות? מעולה, עכשיו עם חוק השואה החדש אני יכול להיעצר בשנייה שאצא מהארץ. כבר הרווחתי!
מה לגבי צביקה הדר? הוא מנחה את "The Wall" בדיוק באותה הצורה בה הוא מנחה את שאר התכניות בהובלתו, שילוב בין עממיות להתנשאות. כבר יותר מעשרים שנה שהוא "עניין של טעם". בגילו ועם ניסיון טלוויזיוני שקשה להתחרות בו (מלבד אולי ארז טל), המסקנה היחידה לגביו היא שהוא כאן לעוד שנים רבות. וזה בסדר, כמו חבר הכנסת אורן חזן, קרמבו בטעם מוקה וטורי דעה של רוגל אלפר - גם לו יש קהל נאמן שצמא למישהו שיצחיק אותו ויעליב אותו במקביל. הבעיה בשילוב בינו לבין הפורמט הוא שכאשר משקיעים בתכנית כמו "The Wall", שצועקת "חדש" ו"חו"ל", ואז מלהקים את הדר לתפקיד המנחה - התוצאה הסופית מרגישה כמו ערוץ 2 של לפני הפיצול. וכשאני כותב פיצול אני מתכוון לתקופה בה היו שלוש זכייניות. זוכרים את "פחות או יותר" בהנחיית אקי אבני ושרון דוראני? שתי התכניות מרגישות רעננות באותה המידה.
אך הבעיה האמיתית מתחילה ונגמרת בשאלות. בזמן שאנחנו נקרעים בשאלה האם לצפות בריאליטי מושקע, דרמות מקומיות מסקרנות (רק בשבוע שעבר עלתה ברשת 13 "הרמון" המצוינת) או סדרות איכות חו"ליות שמוצעות בבינג', שעשועוני הטריוויה הם תופעה שצריכה לחלוף מן העולם תחת הסעיף של חוסר רלוונטיות לפלטפורמה. דווקא היוצאת מן הכלל היא זאת שממנה צריך ללמוד. "המרדף" (משודרת ב"כאן") היא שעשועון טריוויה בעל מבנה מיושן בכוונה שמציג בכל תכנית שאלות מאתגרות מחשבתית, שנשאלות בקצב של רובה סער ועושות מסאז' נעים למוח.
האם אצפה בפרק נוסף של "The Wall"? לחלוטין לא. מצד שני, מדובר בבידור קליל וקלאסי לצפייה משפחתית, ללא כל חשש מעירום וריבים פוליטיים ולזה ללא ספק יש קהל. אם וכאשר אחד הזוגות המשתתפים יזכה בסכום המטורף של 6 מיליון שקלים, התכנית תהפוך בן רגע לשיחת היום, כך שלפחות מבחינת רייטינג יש לה עוד לאן לשאוף.
