"לחיות בקטן" הוא סרטו החדש של אלכסנדר פיין, מי שהיה חתום בעבר על "אודות שמידט", "דרכים צדדיות" ו"היורשים" בין השאר, ונחשב אחד הקולנוענים האמריקאים הבולטים והמוערכים בדורו.
כמשתמע משם הסרט, הוא עוסק במציאות עתידנית בה מצאו מדענים דרך להילחם בהתפוצצות האוכלוסין: לכווץ אנשים לגודל מזערי, וכך יהיה מקום לכולם. מאט דיימון מגלם אמריקאי ממוצע שמסכים להשתתף בניסוי, ודווקא ההקטנה שלו מרחיבה את לבו יותר מתמיד, ומסדרת לו חוויות גדולות מהחיים
את דיימון מקיפה גלריה עשירה של שחקנים, ובהם קריסטן ויג כרעייתו, כריסטופר וולץ כאצבעוני חובב מסיבות חשק והונג צ'או כאקטיביסטית וייטנאמית שממשלתה צמצמה את ממדי גופה כעונש פוליטי. כולם יחד מציגים סרט, שנראה כאילו פרנק קפרה ביים תסריט של רואלד דאל: מצד אחד, הוא אמריקאי ומתקתק כמו פאי תפוחים, ומצד אחר, אקסצנטרי, הזוי ועשיר בדמיון ובהמצאות.
ועם זאת, לאורך 135 דקותיו של הסרט, אין בו כמעט רגעים מצחיקים באמת או מרגשים במיוחד. מה שכן, הוא בטח לא מזיק, והמקוריות יוצאת דופן שלו במונחים הוליוודיים מבטיחה שגם עוד עשרים שנה לפחות נזכור אותו כאחד מן הקוריוזים המעניינים של תקופה זו.
