אחד המוטיבים החוזרים ב"מקביל", דרמת המד"ב החדשה של רשת Starz, הוא משחק הלוח הסיני הפופולרי "גו". הדימוי הזה, שמופיע הן בכתוביות הפתיחה של הסדרה והן כשדמויות מתוכה משחקות בו האחת נגד האחרת, מחוכם מפני שיש בו כדי להציג את מהות הסדרה דרך מאפייני המשחק: פשוט על פניו, אבל אסטרטגי, סבוך ובעל מספר אינסופי של מהלכים אפשריים בפועל, כשמטרת כל אחד מהשחקנים היא לנסות וללכוד את האחר באמצעות רצפים של אבנים המונחות על פני הלוח. לכידה שכזו מובילה להסרת האבן הלכודה (או האבנים) מן המשחק. מובן מאליו כיצד הדימוי הזה משרת דרמת ריגול, אבל "גו" הוא גם משחק של הצטלבויות, כאשר האבנים מתחברות זו לזו באמצעות צמתים המצוירים על הלוח. המאפיין הזה הוא שמבדל את "מקביל" מדרמות ריגול אחרות ושובר את מוסכמות הז'אנר הרגילות: החיבורים בין הדמויות ומערכת היחסים ביניהן, הם המפתח לפתרון החידות הטמונות בה.
ג'סטין מרקס, יוצר הסדרה, בנה את "מקביל" בכוונה תחילה על היסודות הקלאסיים של הז'אנר שהונחו בספריהם של ג'ון לה קארה וגרהם גרין, עליהם גדל בנעוריו. יש במסגור הזה הרבה מעבר להתרפקות נוסטלגית, שכן המבנה הזה גורם לנו להניח הנחות מראש על בסיס ניסיון העבר, ולפתוח בכך את האפשרות של הסדרה להפתיע אותנו. במרכזה של "מקביל" עומד הווארד סילק (ג'יי קיי סימונס, "וויפלאש", "אוז"), פקיד זוטר בסוכנות של האו"ם הממוקמת בברלין. מעמדו הזניח במשך 30 שנות קריירה במקום הדיר אותו מהמהות האמיתית של הבניין שבו הוא עובד. שרשרת אירועים מובילה אותו לגלות כי מדובר למעשה בנקודת ההצטלבות בין המציאות המוכרת לנו לבין מציאות מקבילה, שנוצרה כתוצאה מניסוי כושל בתקופת המלחמה הקרה. בעוד המציאויות החלו את דרכן כזהות לחלוטין, השנים שחלפו הובילו לשינויים באופיין ובאופי של תושביהן. כך לכל אדם במציאות המוכרת לנו קיימת גרסה בעולם המקביל. סילק מגלה שהמקביל שלו הוא סוכן ביון שעובר באופן תדיר בין המציאויות, ותפקידו לאתר "מקבילים" שסרחו.
עוד לפני משחקי הריגול ההדדיים בין המציאויות, "מקביל" מציגה במרכזה תהייה מרתקת על הקשר בין מיקום וסיטואציה להתפתחות אנושית. המלחמה הקרה וההפרדה הגושית באירופה (ממנה שואבת הסדרה הרבה השראה) כבר לימדו אותנו כיצד תהליכים כאלה עשויים להשפיע על קידמה, סולידריות חברתית והלך רוח תרבותי, וניכר שמרקס ביקש להשתמש באמת הזו כדי לומר משהו על הפלגנות ההולכת וגוברת של ימינו. אולם החידוש הגדול הוא האפשרות של כמה מהדמויות להכיר את המקבילות להן במציאות האחרת, וללמוד דרכה דברים שלא ידעה על עצמה. יש בבחירה הזו אלמנט מאוד מסקרן, שכן התשובה לפגישה עם עצמך ממש לא ברורה. האם היינו אוהבים את האדם הזה, האם היינו רוצים להיות כמוהו, אילו צדדים מודחקים אצלנו הפכו בולטים אצלו, ואילו סודות הוא מסתיר בהשוואה לאלו שלנו?
כדי להתמודד עם המציאות המורכבת הזו והאתגר שבתיאור שלה, פיתחה הסדרה שפה גרפית מובחנת ומוקפדת. ניואנסים קטנים (כמו עיצוב בניינים, הבדלים בתאורה ופיתוחים טכנולוגיים מובחנים כמו מתקנים לחיטוי ידיים), מאפשרים לנו לזהות באיזו מהמציאויות אנחנו נמצאים בכל נקודת זמן. אך לא פחות מכך, חשובה ההקפדה על ההבדלים בין הגרסאות המקבילות השונות של הדמויות. הדברים אמורים בעיקר לגבי הווארד כמובן, לאור העובדה שבפרקים מתקדמים יותר יוצא כל אחד מההווארדים אל המציאות של מקבילו. ובכל זאת, על אף ההבדלה הוויזואלית והעריכה החכמה, עיקר הנטל נופל על כתפיו של סימונס הנפלא. בניגוד לדמויות אחרות בסדרה, שמבלי לספיילר נאמר רק שההבדלים בין הגרסאות שלהן מובחנים יותר, סימונס נדרש לאפיין בהבעותיו, בעמידתו, בהליכתו ובסגנון דיבורו את ההבדלים בין שני האנשים הזהים אותם הוא מגלם. לעתים זה קורה בסצנות שכוללת את שניהם יחד. ההצלחה שלו להציג באופן הזה את חוזקותיהם וחולשותיהם, אכזבותיהם וחלומותיהם של השניים, מספקת את העוגן הרגשי שהסדרה נשענת עליו.
בכלל, הדבר הכי טוב שאפשר לומר על "מקביל" הוא שאינה נכנעת לתכתיבים הקרים של דרמות ריגול, שנוטות להיות טכניות ונטולות רגש. דמות מרכזית אחרת בסדרה, מתנקשת בודדה ועצורה בשם בולדווין (השחקנית האיטלקייה המצוינת, שרה סראיוקו), שחוצה מהמציאות המקבילה לשלנו במטרה לחסל שורת דמויות במסגרת מזימה מסתורית, פוגשת את עצמה האחרת ככנרת רגישה ועדינה בשם נדיה. המפגשים וההצטלבויות הללו, כמו במקרה של הווארד, מלמדים אותה על צדדים שלא הכירה בעצמה ופותחים עולם שלם של רגשות חדשים. זהו הדין גם לגבי גיבורים אחרים של הסדרה, כמו אוליביה וויליאמס שמגלמת את זוגתו של הווארד בשתי המציאויות. במפגשים בין כל אחד מהזוגות לבין שותפו של האחר לחיים, נחשפים כל אותם סודות קטנים שרק בני זוג יודעים זה על זה, ודרך המידע הזאת מתבצעת התפתחות מסקרנת.
"מקביל" משחקת היטב על ההקבלה הזו שבין ההתפתחות העלילתית לזו האישית, והמתח שטמון בסיפור הריגול והקונספירציה שבין המציאויות, משתלב היטב עם ההיכרות ההדרגתית שלנו עם הדמויות. זהו דו קרב מחושב של פעולות ותגובות, ניסיון למצוא נקודת תורפה מבלי שהיריב יצפה לה ויסגור אותה, בדיוק כמו במשחק הלוח הסיני. סצנות האקשן הספורות מבוימות היטב ומביאות לשיא את הדרמה העלילתית שנבנית לאורך זמן, והיד הבוטחת על הגה הדמויות והעולמות המקבילים מספקת ביטחון לכל מי שעוקב אחר העלילה המתפתלת בציפייה לפתרון. כל אלה לא הופכים את "מקביל" לסדרה מושלמת ונטולת פגמים, אבל בהחלט למותחן מסקרן עם דמויות שנכנסות אל הלב.
"מקביל" תעלה בשידור שבועי ב-yes EDGE, בימי ראשון החל מה-4 במרץ ב-22:50. פרקי הסדרה יעלו גם ל-yes VOD.
