פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      יש פסטיבל רוקנרול בעברית: "מגבירים את הלילה" הראשון יתקיים בפסח

      חמי רודנר משוכנע ששירו החייה את הרוקנרול, יהלי סובול מתבאס מהירידה בתמלוגים, דנה ברגר מקווה לשמוע יותר שירי מחאה וגלעד כהנא מכריז כי לא ימות לעולם. נפגשנו עם כמה מגיבורי הניינטיז שיופיעו בפסטיבל הרוק החדש "מגבירים את הלילה", שיתקיים בפסח באמפי ראשון

      משתתפי המופע "מגבירים את הלילה" (מגד גוזני)
      משתתפי המופע "מגבירים את הלילה" (צילום: מגד גוזני)

      חמי רודנר הגה ושר פעם את האמירה "אין רוקנרול בעברית". זוהי כמובן טענה חסרת שחר באותה מידה כמו אמירה אחרת שהגה ושר, "אין אהבת אמת". בכל אופן, מה שבטוח הוא שאין *פסטיבלי* רוקנרול בעברית. או כמעט ואין, אם לדייק. לכן יוזמה של פסטיבל רוק חדש, "מגבירים את הלילה" שמו, היא בהחלט מבורכת. הפסטיבל יתקיים ב-4 באפריל, חול המועד פסח, באמפי פארק ראשון לציון, זו הפעם הראשונה בשאיפה להפוך למסורת, ומוגדר כמחווה לפסטיבלי הרוק הגדולים ערד וצמח. ישתתפו בו הרכבים רבים במין פגישת מחזור של בוגרי הניינטיז: רודנר עם להקתו איפה הילד שיארחו את דנה ברגר, ג'ירפות, מוניקה סקס יארחו את ג'וני שועלי, מופע הארנבות של ד"ר קספר, נקמת הטרקטור יארחו את ערן צור, פורטיס, קרח 9, רוקפור יארחו את קורין אלאל ותערובת אסקוט. מה שיפה שהאמנים האלה לא נשארו רק זכרון רחוק מהניינטיז אלא גם פעילים, מקליטים ושומרים על קשר עם הקהל שלהם ביום. על האירוע חתומים המון ווליום וקבוצת זאפה.

      במסיבת העיתונאים שהתקיימה אתמול (ראשון) לאירוע, פגשנו את גיבורי הניינטיז האלה, ופתחנו בבדיקה המתבקשת עם רודנר: האם הוא מתחרט על יצירת "אין רוקנרול בעברית".

      "אני לא מתחרט על יצירת השיר", פוסק רודנר, סולן איפה הילד. "כשאני כותב שירים אני כותב מחשבות שמבזיקות לי בראש, שלפעמים הוא קצת מעורפל. זה הקפאה של איזושהי מחשבה שחולפת בראש, ובנייה של משהו מסביב לזה. זה בהחלט משהו שיש לדון עליו - האם יש דבר כזה רוקנרול בעברית? מעצם זה שהשאלה נשאלת, אתה מקבל את התשובה. אחרי שהקהל עבר את כל הרייבים והמוזיקה האלקטרונית, הוא גילה ששירים כמו שאני כתבתי, שיהלי סובול כתב או שאורן ברזילי כתב, חשובים להם בחיים. ולכן יש רוקנרול בעברית. בזכות זה שהקהל מבין כמה השירים והאמנים האלה יקרים ללבו. כשכתבתי את 'אין רוקנרול בעברית' הייתי בנקודת משבר מאוד רצינית. לשמחתי, השיר הזה עורר את הרוקנרול בעברית".

      ירמי קפלן וחמי רודנר (מגד גוזני)
      מהניינטיז ועד היום. ירמי קפלן וחמי רודנר (צילום: מגד גוזני)

      אז יש פסטיבל רוקנרול בעברית, אבל מה? באופן משונה, אין בפסטיבל זמרות רוקנרול בעברית שמובילות הופעה. יופיעו בו למעשה שתי זמרות בלבד, קורין אלאל ודנה ברגר, שיסתפקו בתקן זמרות אורחות. למה זה כך, אנחנו שואלים את ברגר. "אין לי תשובה אמיתית לזה, חוץ מלהתבאס", היא אומרת. "זה מאוד בולט. זה סוג של ערב רוק ניינטיז. ואני חושבת שבזמנו באמת היו פחות זמרות, פחות מוזיקאיות. היו קצת, אבל לא הרבה. אני מקווה שבעוד 30 שנה כשיעשו ערב איחוד של אנשים שהיום הם צעירים וחדשים, אני מקווה מאוד שיהיה שם ייצוג יותר יפה למין הנשי".

      רגע לפני חגיגות ה-70 למדינה, מה הייתם רוצים שישתנה וישתפר בתעשיית המוזיקה הישראלית?

      יהלי סובול, סולן מוניקה סקס: "מבחינת מוזיקה וכישרון, אף פעם לא חסר. אני גם לא חושב שיש דור יותר מוכשר או פחות מוכשר מהדור הקודם. לכל דור יש המוכשרים שלו. הייתי שמח שהתנאים באופן כללי קצת ישתפרו. לאורך ה-20 שנה שאני פעיל אני רואה שנגיד התמלוגים הולכים ונפגעים. מכירות כמובן נעלמו, שזה טבעי, זה חלק מהטכנולוגיה. הייתי שמח אם היו מוצאים קצת דרכים לאפשר למוזיקאים לעבוד בצורה קצת יותר טובה".

      גלעד כהנא ודנה ברגר (מגד גוזני)
      באסה שאין עוד נשים. דנה ברגר וגלעד כהנא (צילום: מגד גוזני)

      שחר אבן צור, זמר ומתופף מוניקה סקס: "צריך להתנער מדברים פחות טובים כמו המרדף אחרי הצלחה. זה דבר שכבר נהיה מרכז העניין. אם אתה שואף להצלחה באופן מהיר, סביר להניח שתעשה דרך מאוד מאוד מהירה, וכל ההתכווננות שלך תאבד קצת עניין. כשמוניקה יצאה לאוויר העולם היה לנו רצון להצליח לנגן יחד ולכתוב טוב לפני הרצון להצליח באופן שמקובל. אני חושב שזה סוד העניין".

      דנה ברגר: "אני מקווה שיחזרו שוב לשים דגש על המילה הכתובה. אני חושבת שיש איזה ריפיון בשנים האחרונות, פחות מקפידים על משמעות, על כוונה. זאת התקווה המרכזית שלי. שאנשים יחזרו שוב להתעסק עם מה שראוי וחשוב לומר. עם מחאה אולי".

      את אומרת מחאה, בזמן שאנחנו נמצאים במועדון הסמוך לכיכר הבימה, המקום שבו מתקיימת מחאה מדי סוף שבוע. את הופעת כאן לא מזמן.

      "נכון, שרתי את 'ושום סלע'. היה מבול אז הקדימו משבת לשישי בצהריים. עליתי פה על הגבעה. זמרים שמכוון להם מיקרופון לפה, ראוי שיגידו משהו. אני מאוד משתדלת לזכור את זה ביצירה שלי, ואני חושבת שרוב האנשים שיהיו על הבמה בערב 'מגבירים את הלילה' הם אנשים שאיכפת להם ממה שהם אומרים. זה לא רק נונסנס. לכן אם אתה שואל אותי מה אני רוצה שישתפר זה ענייני כוונה".

      יהלי סובול (מגד גוזני)
      "אף פעם לא חסר כישרון". יהלי סובול (צילום: מגד גוזני)

      איך אתם חוזים שתישמע המוזיקה בארץ הזאת בחלוף 70 שנים נוספות, אי שם ביום העצמאות ה-140 של ישראל?

      שי להב, חבר מופע הארנבות של דוקטור קספר: "אני חושב שבעוד 70 שנה תהיה נטייה מאוד גדולה לשירים שקשורים לפסוקים מתהילים, כל מיני דברים שקשורים לדת. יותר ויותר כותבי טקסטים יתחילו להבין שהטקסטים הכי טובים והכי עמוקים הם מתהילים ושיר השירים. כמו שהייתה פעם את המהפכה של המוזיקה המזרחית, בעוד 70 שנה חצי מכוכבי המוזיקה הכי גדולים - תהיה להם כיפה על הראש, וישירו בעברית עם מוזיקת דאנס בעלת גוון מזרחי. והחצי השני של המוזיקה הישראלית יעשה מוזיקה באנגלית לחו"ל. הפיצול יהיה יותר גדול. אם אנחנו, במופע הארנבות של דוקטור קספר, ניסינו להביא את המוזיקה מחו"ל לארץ, אז אני לא חושב שזה יקרה יותר. אני חושב שבעוד 70 שנה יעשו ז'אנרים לחו"ל באנגלית, ולא ינסו לעברת את זה".

      אבי בללי, סולן נקמת הטרקטור: "אני יכול לדמיין שהמוזיקה הישראלית שתישמע בעוד 70 שנה, בשנת ה-140 למדינה, בהתאם למה שמתהווה היום, תהיה כל מיני אותות דיגיטליים שמפרשים מחדש את התנודות המוזיקליות של המזרח התיכון. כי הכל נהיה יותר גלובלי, כל החשיבה וכל החקר המוזיקלי. זה מה שנקרא אוונגרד. אני גם חושב שבעוד 70 שנה השפה האנגלית תהיה הרבה יותר דומיננטית פה. פעם זה נחשב לאבסורדי ולא לעניין לשיר באנגלית. אגב, אני מאלה שמתעקשים לשיר בעברית ולחפש את המצלול וההקשר האמנותי למוזיקה, למרות קשיי השפה".

      אורן ברזילי, שי להב וג'וני שועלי (מגד גוזני)
      אורן ברזילי, שי להב וג'וני שועלי (צילום: מגד גוזני)

      ערן צור: "אני מקווה לראות בעתיד של המוזיקה הישראלית אומץ, העזה ועומק יותר מאשר מה שאני שומע היום. בדור שלנו, בשנות ה-90, אנשים בקהל כנראה היו יותר פתוחים, סבלניים ומוכנים להשקיע מחשבה. מאז הסבלנות התקצרה. אני חושב שזה מרדד את הדברים"

      גלעד כהנא: "קודם כל, אני לא מתכוון למות. מצאתי איזה לופ-הול..."

      מה אמרת שמצאת? לופר?

      כהנא: "לא לופר. לופ-הול. חור בחוקים. אני אישאר פה. מה יהיה עוד 70 שנה? אני אגיד לך, שמה שקורה עכשיו זה כבר עוד 70 שנה מהיום. העתיד כבר כאן. כי את המוזיקה שעושים היום אף אחד לא באמת שומע. יש כמות מוזיקה היסטרית בישראל ברגע זה ממש. ורוב האנשים שהם לא בתחום בכלל לא יודעים על הקיום שלה. בגלל זה הרבה אנשים מחפשים את האנגלית כדי למצוא קהל. אין פה מספיק קהל. יש פה כמות מוזיקאים פר אוכלוסייה אולי מהגבוהות בעולם. באופן חד משמעי. ובכלל אמנים. שני שליש מהעם שלך זה אמנים, אז מי אמור לצרוך את זה, השליש הנותר? אני חושב שזו זכות גדולה לעשות מוזיקה בעברית, אבל המחיר הוא גבוה. זה יוצר מצב שהרבה מוזיקאים נאלצים לשמור על עבודות היום שלהם, וזה מרסק הרבה אנשים כי הם תשושים וגמורים. לכן כדי לעסוק באמנות אתה חייב להאמין בזה עד לשד עצמותיך אחרת אין לזה שום סיכוי".

      ערן צור (מגד גוזני)
      ערן צור (צילום: מגד גוזני)
      שחר אבן צור (מגד גוזני)
      שחר אבן צור (צילום: מגד גוזני)
      נעם רותם (מגד גוזני)
      נעם רותם (צילום: מגד גוזני)
      פיטר רוט (מגד גוזני)
      פיטר רוט (צילום: מגד גוזני)

      פסטיבל "מגבירים את הלילה". מחירי כרטיסים: דשא - 174 ש"ח; אורקסטרה עמידה - 194 ש"ח; טריבונה ישיבה - 204-224 ש"ח.