מתי כבר יבינו יוצרים שעדיף לא לקרוא לסדרות שלהם בשמות שעלולים לחזור להתנקם בהם, כאלה שנראות כבר על הנייר כמו הרמות להנחתה? "בלתי נשכח" נשכחת להפליא, הכל ב"הכל על הפנים!" אכן על הפנים, הרייטינג האפסי של "חכמת ההמונים" היה התגלמות של חכמת ההמונים, "משבר בשש מערכות", ובכן, הייתה בדיוק זה. גם את שמה של "יש לה את זה" החדשה קל להפוך נגדה. האם באמת יש לה את זה? לא בטוח.
הדרמה הקומית של קשת 12 מגוללת את סיפורה של נטלי לוי (ניב סולטן), צעירה מאשקלון השואפת להצליח בעיצוב אופנה, ומגיעה לתל אביב כדי לעבוד אצל סטייליסט ידוע, רפאל (אקי אבני), שהמפורסמת בלקוחותיו היא שירז (מגי אזרזר), מעין זמרת לאומית אהובה שיחד עם בן זוגה (עוז זהבי) מככבת בקביעות במדורי הרכילות. כשנטלי אומרת לשירז את דעתה הבלתי-מיופה על שמלה שעוצבה במיוחד עבורה, היא מוצאת את עצמה כסטייליסטית האישית שלה וכצ'ילבה בהתהוות של רפאל.
כמשתמע, לא מדובר ביצירה מקורית במיוחד. יש בה את כל הקלישאות והרפליקות שניתן לצפות להן עוד לפני הצפייה בפריים אחד שלה. לא רק בשל המבנה העלילתי המוכר, סיפור סינדרלה מן המניין, אלא גם בכל הנוגע לבדיחות העיר הגדולה לעומת הפריפריה, המרדף אחר החלום לעומת אלה שמנסים להשאיר אותה מאחור מחשש שתתבדה וכיו"ב. יתר על כן, הצבתה בעולם הסטיילינג והאופנה מקרבת אותה מאוד למה שכבר הכרנו ב"השטן לובשת פראדה" ובפרט ב"אני בטי המכוערת". מלבד עיבודיה הפופולריים ששמרו על המסגרת הטלנובלית מרובת הפרקים (בכללם המקור הקולומביאני שזכה להצלחה רבה גם בישראל, וכן העיבוד המקומי "אסתי המכוערת", אף הוא של קשת), היא זכתה גם לגרסה אמריקאית יוקרתית יותר ומוצלחת. ברגעיה הטובים "יש לה את זה" מזכירה אותה יותר מכל, רק בלי אלמנט ה"מכוערת" והיעדר השיק, והעיסוק באופנה ובסלבס מגיע עם הגישה הקלילה המתבקשת ברוח עדות "גיא פינס", כולל הופעת אורח שלו והערות על מספרי דרקונים.
זה בסדר גמור, כמובן. גם ובמיוחד לעם היושב בציון מגיע פלאף אוורירי אגדתי וחמוד מתוצרת מקומית, וייתכן ש"יש לה את זה" תוכל לענות על הצורך הזה כשם שעשתה העונה הראשונה של "להיות איתה". מה גם שפרק הפתיחה של "יש לה את זה" מחפה על הכשלים וההשוואות באמצעות גישה קלילה ומודעת לעצמה, לא מעט בדיחות חביבות, ואף מעבר לכך, כמה הברקות שמעלות אותה עוד דרגה או שתיים. אחת כזו היא דמותה של אולגה, העובדת האדישה של רפאל, שצריכה לקבל זמן מסך גדול יותר. מעלה נוספת היא היחסים בין נטלי לבין אחיה הצעיר. הכימיה ביניהם נראית אורגנית ומגובשת, הם סונטים בזה רגע אחד ומפגינים אהבה במשנהו, כמו אחים אמיתיים. בכלל, יחסיה עם משפחתה - כלומר אחיה ואביה - יוצרים מצע רגשי העושה סימנים של יסודות חזקים. בין האב לבין הילדים יש מתח כלשהו, הבן במיוחד עוין כלפיו, משהו שם לא פתור. הדברים האלה צובעים את "יש לה את זה" בצבעים פחות קריקטוריים ומקנים לה איזו הבטחה מלבבת. שוב, בדומה ל"בטי המכוערת".
החוליות הטובות האלה עוזרות לפרק הבכורה של "יש לה את זה" לדלג מעל המשוכות המובנות שלה ולעמעם את פגמיה, אבל למרבה הצער, זה בדיוק ההפך ממה שקורה בפרק השני. שורה של החלטות תסריטאיות אומללות ומביכות הופכות אותו לקשה לצפייה כמעט. כאילו יוצריה ידעו לקחת את המבנה המוכר של סינדרלה ולתת לו את הטוויסט שלהם, אבל מיד כשנאלצו לבנות משהו משלהם הם מעדו אל מחילות הסבון, המלודרמה והנצלנות (רק חכו לסצנת ההלבשה התחתונה). בלי סיבה נראית לעין דמויות מתנהגות באופן שסותר את מה שעשו בפרק הקודם, ושורות הדיאלוג המושמות בפיהן הן כאלה שאף אחד לא אומר במציאות ו/או נראות כאילו נלקחו מספר עזרה עצמית. כל זה כשהפרק חותר אל איזה שיא מטופש שלא ברור למה למישהו בעולמה של הסדרה צריך להיות אכפת ממנו.
הפרק השני הוא התרסקות מפוארת שמערערת את כל הרושם המתוק שהותיר הפרק הראשון, אבל למזלה של הסדרה, עדיין לא מוחה אותו לחלוטין. הדיסוננס האדיר הזה בין שני הפרקים הראשונים אמנם לא מבשר טובות, אבל כן יוצר סקרנות מסוימת לגבי ההמשך, ולו כדי לברר סופית אם התאונה תימשך, או שמא "יש לה את זה" תוכל לחזור לדרך המלך ולהוכיח שיש לה את זה.
"יש לה את זה" משודרת בקשת 12 בימי ראשון ב-22:00.
מה חשבתם על הסדרה? מעוניינים בהמלצות לסדרות נוספות או להמליץ לנו בעצמכם? הצטרפו אל קבוצת הפייסבוק שלנו המוקדשת לטלוויזיה, שידור חופר.