מתחילת שנות ה-90 ועד אמצע העשור הקודם, איל פלד היה אחד ממושאי הקנאה הכי גדולים בישראל. הוא היה טריפאדווייזר אנושי, האיש שהפך את "מסע עולמי" למדריך טיולים ראוי, הרבה לפני התוכניות המתחכמות של בדרנים פולקלוריסטים שמציפות היום את המסך. פלד לא הונע משיקולים של רייטינג, לא הייתה בו פרובוקציה. הוא היה אנטי גיבור שהעדיף להיות דמות משנית לנוף ולאווירה. ב-9 באפריל 2008 היה אמור להגיע לפגישה חשובה, שאליה לא קם. חבריו המודאגים באו לביתו, מצאו את הרכב בחניה ופרצו לבית. בבית החולים התברר שפלד לקה בשבץ מוחי חמור, חייו ניצלו לאחר מאמץ של המנתחים וגם לאחר שיצא מסכנת חיים נותר עם אפזיה - נכות מוחית חמורה הפוגעת בשפה, דיבור וכתיבה.
מזה עשור מנהל פלד דרך ארוכה מסוג שונה לחלוטין, אותה הוא מתאר בספרו האוטוביוגרפי "מסע אל עולמי" שראה אור לאחרונה. הספר נכתב בסיוע אמו ציונה, ובו מגולל פלד את שעבר עליו מאז אותו בוקר ועד היום. בניגוד לסדרת הטלוויזיה שלו, הפעם הוא נמצא בקדמת הבמה, כשהעדויות של בעלי המקצוע שעבדו אתו לפני ואחרי מציירות את רצף האירועים ומשלימות את התמונה באמצעות נקודת מבט חיצונית.
ניתן להבחין שבאופן הסיפור שלו, "מסע אל עולמי" מאוד תואם ברוחו את "מסע עולמי". הוא יותר אינפורמטיבי מרגשני, אם כי שוזר, מטבע הדברים, לא מעט אמוציות. קשה לראותו כמדריך להתמודדות עם שבץ חמור, אבל הוא כן מספק הצצה לחיים שאחרי, לפחות בזווית התקשורתית. זה לא שפלד היה מגה-סלב בחייו הנורמטיביים, אבל מאחר שהיה דמות מרכזית בעולם המדיה, מעניין לגלות כיצד הוא רואה וחווה היום את הפולשנות התקשורתית.
למהלך הפולשני הראשון פלד עצמו לא היה עד. בעודו באמבולנס, הדליף הפרמדיק שפינה אותו לבית החולים את הידיעה לרדיו. הוריו, שהוחשו מהרצליה לירושלים, קיבלו עדכון מחברו של פלד, לא מבית החולים באופן רשמי, ואז שמעו את הידיעה. "תחנת הרדיו מיהרה לשדר את הסקופ שהשיגה, בלי לבדוק אם המשפחה קיבלה הודעה". האשמות אלו כלפי הפרמדיק והתחנה הן היחידות שתמצאו בספר, שבעיקרו גדוש בסופרלטיבים חיוביים.
מעורבות היתר בחייו של פלד נמשכה בתקופת השיקום. "כשהייתי מגיע לבית לוינשטיין, היו תמיד מקיפים אותי מעריצים של 'מסע עולמי'", הוא מספר, "ושואלים: 'איל, מתי תחזור? אוהבים אותך, מתגעגעים אליך'. היו כאלה שגם הרשו לעצמם לחבק אותי, כאילו אנחנו חברים ותיקים. אני ידעתי שכוונתם טובה, אבל המצבים האלה היו גורמים לי מבוכה רבה. עוד לא הייתי אז בשל לתקשר עם צופי התוכנית". בהמשך הוא מספר על "ריאיון" שנעשה ללא ידיעתו ועל ההתקדמות שלו בגזרה התקשורתית, הן מבחינת השפה והן מבחינת החשיפה הציבורית.
"מסע אל עולמי" אינו כתוב ברמה ספרותית גבוהה וגם לא מרטיט את מיתרי הרגש. הסיפור על ההתמודדות עם השבץ עצמו מאוד שטחי, ובשל כך קשה לראותו כספר פורץ דרך. ערכו הגדול טמון בכך שהוא מאשר שדמותו של פלד שהכרנו מהטלוויזיה אינה שונה מזו שבמציאות - של איש של עבודה קשה, כזה שלא מפחד לצאת לדרכים ארוכות, מלאות במכשולים ומהמורות ולהתעמת עם הלא נודע.
"מסע אל עולמי" / איל פלד. ידיעות ספרים, 183 עמודים.