בתום ציפייה ארוכה וממושכת, נחשף סוף סוף באופן רשמי השיר שייצג את ישראל בתחרות הזמר של האירוויזיון שתיערך בעוד כחודשיים בליסבון, בירת פורטוגל. הערב פורסם הקליפ עוצר הנשימה שכבר הרבה זמן לא נראה כמותו כאן אצלנו. אבל כבר ביום שלפני החשיפה הרשמית, בשעת ערב מאוחרת של מוצאי השבת, השיר התחיל לעבור כמו סרטון סקס לוהט בווטסאפ. אחד העביר לשני שהעביר לשלישי ולרביעי שכל אחד מהם העביר כבר לעשירי ול-38. ההעברה הזו לוותה באזהרה: "אל תפיץ ואל תעביר לאף אחד, כי זה יגרום לפסילה של ישראל מהתחרות! זה רציני!". אנחנו עוד נחזור אל האיום הזה בהמשך.
"אפשר לאהוב אותה, אפשר לשנוא אותה, אבל אי אפשר להתעלם ממנה" - זה המוטיב החוזר באין-ספור הכתבות שהופיעו על נטע ברזילי מאז שפרצה לחיינו באודישנים של הכוכב הבא לאירוויזיון. וכמה שהמשפט הזה נכון בשיר TOY שאיתו היא תתמודד בחצי הגמר הראשון שייערך ב-8 במאי ותנסה להביא את ישראל לגמר הרביעי ברציפות ארבעה ימים אחר כך. כמעט לא תמצאו תגובות כמו "שיר נחמד", או "די סבבה", אלא בעיקר תגובות קיצוניות שנעות מ"תל אביב 2019" ו"השיר הכי טוב שישראל שלחה אי פעם", ועד "זה נשמע כאילו היא קיבלה שבץ באמצע השיר ואז נולדה לה תרנגולת" ו"עוד ירחיקו את ישראל לצמיתות בגלל הרעש הזה". הקיצוניות בתגובות לשיר חוצה מדינות ואפשר לראות כאלו גם בעברית אצלנו בישראל וגם בתגובות לכתבות בתקשורת הבין-לאומית.
חובבי האירוויזיון מהמרים שהשיר הזה יסיים או במקום הראשון בגמר והאירוויזיון יחזור לארץ הקודש אחרי 20 שנה, או שיתרסק במקום האחרון בחצי הגמר, דבר שלא קרה לישראל מעולם. כן כן, קשה להאמין, אבל ישראל מעולם לא סיימה במקום האחרון בחצי הגמר או בגמר עצמו, אפילו לא עם דברים מביכים כמו שיריהם של שרה'לה שרון ואדי בטלר. אז מה באמת יקרה בעוד חודשיים בפורטוגל? ישנן שתי נקודות התייחסות עיקריות כדי לנסות ולקבל כיוון מסוים: סוכנויות ההימורים ודירוגי חובבים ברחבי העולם. לפני שנצלול לנקודות הללו, נדגיש שסוכנויות ההימורים חזו בשלב מסוים ניצחון להראל סקעת (סיים במקום ה-14) ולא צפו עד ליום הגמר את הניצחונות של אוקראינה 2016 ופורטוגל 2017. והחובבים? אלה נוטים לטעות באופן כללי, אצלם מיי פיינגולד דורגה שנייה בגמר כשבמציאות היא דורגה במקום השני מהסוף בחצי הגמר, שוודיה ניפצה שיאי זכייה, ואפילו איסלנד כבר "זכתה" פעמיים-שלוש. למה בכל זאת להתייחס אליהם? המשיכו לקרוא.
בזמן שידור "הכוכב הבא לאירוויזיון", עוד לפני שנטע נבחרה ורק שירים בודדים מתוך 43 המדינות המשתתפות היו ידועים ישראל דורגה בסביבות המקום ה-30 בסיכויי הזכייה. עם בחירתה של נטע וכשעוד שירים פורסמו, ישראל זינקה למקום ה-15-17. ככל שהתפרסמו שירים נוספים, עוד לפני שהיה ידוע תו אחד מהשיר הישראלי, ישראל החלה בטיפוס איטי במעלה טבלאות ההימורים. מקום 13 הפך למקום 11 שפתאום הפך לטופ 10. בשבת בבוקר ישראל כבר דורגה במקום השישי, שעות בודדות לפני שהשיר הודלף.
השיר TOY:
אז זוכרים את האיום לפסול את השיר הישראלי? האיום הזה אולי סקסי, אך כמובן חסר כל ביסוס, אין שום חוק כזה ולמעשה בשנים האחרונות אין כמעט שיר שנבחר בבחירה פנימית שלא דולף לפני מועד פרסומו, מאוסטריה ועד אוסטרליה. אפילו ממש אתמול "הודלף" השיר של רוסיה. האנשים שהשיר הועבר אליהם, סליחה, "הודלף", קיבלו פנייה נרגשת "בבקשה תתאפקו. אין יותר לשלוח, אין יותר להגיד ששמעתם. ואם אתם יודעים מי המקור שהפיץ אני ממש מבקש שתעצרו אותו". התוצאה? אתרי האירוויזיון ברחבי הגלובוס מפרסמים את השיר ומערב שהיה אמור לעסוק בשירים של שוודיה ונורווגיה, שמחזירה את אלכסנדר ריבאק שזכה באירוויזיון 2009, כל עולם האירוויזיון התעסק רק בדבר אחד - נטע והתרנגולת.
השחרור המוקדם, סלחו לי שאני לא קונה את המילה "הדלפה", הצליח בענק. ישראל זינקה למקום הראשון בסוכנויות ההימורים מה שיצר ציפייה עצומה לפרסום הקליפ הרשמי. תשמרו את התמונה הזאת של ישראל ראשונה, אין לדעת כמה זמן זה יימשך, תשאלו את חובבי האירוויזיון האיטלקים בשנה שעברה, כשהשיר שלהם הוביל בסוכנויות כמעט עד הרגע האחרון. הדבר היחיד שאפשר לומר בשלב הזה בביטחון וללא שום היסוס - כבר כעת יש באזז אדיר סביב השיר הישראלי, ונטע צפויה להיות פופולרית במיוחד בחדר העיתונאים בליסבון ובאירועים עם החובבים שלא יניחו לה לרגע.
למרות שצריך להתייחס לסוכנויות ההימורים בספקנות לפני תחילת החזרות, עדיין מחמם את הלב לראות את ישראל בצמרת הטבלה, בין אם אתם אוהבים את השיר ובין אם לא. לתחרות הזאת יש איזשהו סם ממכר, שממש לא משנה מאיזה צד אתם של הקשת הפוליטית, האירוויזיון הופך אתכם ללאומנים שמשווקים את ישראל בצורה הכי טובה שאפשר. כדי לעסוק באירוויזיון חייבים לאהוב את התחרות. בין אם אתה עיתונאי שמסקר אותה ובין אם אתה כותב את השיר. דורון מדלי (שכתב את השיר בצוותא עם סתיו בגר), אשר סופג ביקורת שלא תמיד מוצדקת מחובבי אירוויזיון, באמת אוהב את התחרות ובאמת רוצה להחזיר אותה לישראל. עם "גולדן בוי" הוא הצליח להחזיר את ישראל מארבע שנים רצופות של אכזבות, עם "Made of Stars" זה עבד עם השופטים ונכשל באופן גורף עם הקהל. האם דווקא עם נטע הוא יצליח לסחוף את אירופה?
אני מודה, השיר הזה אינו כוס התה שלי וכנראה שמחוץ לאירוויזיון לא אאזין לו. אבל בניגוד לשנים קודמות שבהן הדיבור היה על "בואו נעלה לגמר ומשם כל הישג ייחשב טוב", גישה תבוסתנית למדי, נראה שהשנה כאן 11 וטדי רוצים ללכת על כל הקופה - ניצחון. למעשה שיר כזה בכלל לא משנה איך נשמעת גרסת הסטודיו ולא איך נראה הקליפ, אלא איך תהיה ההעמדה הסופית על הבמה, בימוי המצלמות והפירוטכניקה, או כמו שהחובבים קוראים לזה - "הזיקוקות". ובשנה כזאת שבה רוב השירים המתחרים באמת גרועים, יש סיכוי שלמרות כל המיני-שערוריות שליוו את תהליך הבחירה נטע תהיה זו שתניף את הידיים למעלה, אבל אף אחד לא יהיה מאוכזב לראות את ישראל מסיימת בכל מקום אחר בחמישייה. ואם לא נעלה לגמר, לפחות נוכל תמיד לחזור ולהאשים את אירופה האנטישמית. ביום שלישי 8 במאי 2018 ב-22:00 שעון ישראל יחל משדר חצי הגמר שישודר בכאן 11, עד חצות נדע האם מדובר בהימור שהצליח - או בק-בק-בק - נכשל.