"אופירה וברקוביץ'" סגרו השבוע עונה ראשונה ואני סגרתי את טור המעקב השבועי. הפסקתי לקרוא טוקבקים, התחלתי לעשן וחשבתי לחפש תחביב לערב שישי. למישהו יש קידוש להזמין אותי אליו? הפרידה הזאת הולכת להיות יותר קשה ממה שאני רוצה להאמין. הרעש שעשו 'פירה וברקו יחסר לי בחיים כמו בת תשעים שמתאלמנת מבעל שלא סבלה כבר חמישים שנה לפחות - בסוף הרי מתרגלים להכל. לא אשקר, הכעס כלפי הדעות החשוכות של ברקו והקומבינות של אופירה היה הכי אותנטי שלי אבל עכשיו כשהם אינם אני אפרגן להם עם איזה "מה ששלהם שלהם" ולכו תדעו, יש אפילו סיכוי שהאצבע על השלט תברח אוטומטית לערוץ 12 בשישי בשעה שש.
אל תאמינו למה שמספרים לכם - "אופירה וברקוביץ'" סיימה את העונה הראשונה שלה כשהיא רחוקה מהשיא. מספיק מעבר זריז על נתוני הרייטינג מהשבוע שעבר - השניים סיפקו אז נתון נמוך למדי של 5.3% - כדי להבין שאמנם לא מדובר בכישלון אבל כבר נראו הצלחות גדולות מאלה. אחרי שהראיונות הקאלטים עם מני נפתלי, ענבל אור וסתיו סטרשקו הצליחו לקרב אותם לרייטינג דו ספרתי, אופירה וברקו לא השכילו להשתכלל ונשארו לנוח על זרי הדפנה. הציבור עקב אחריהם יותר ברשתות החברתיות מאשר על המסך.
ההצלחה הגדול ביותר של התכנית היא הקפיצה העצומה במעמד הציבורי של השניים אחרי שנים ברדיו האזורי. הציבור הרחב שלא מתעניין בספורט גילה צמד מנחים שהם אטרקציה בפני עצמם, הרבה יותר אסי עזר ורותם סלע מאשר ירון לונדון ומוטי קירשנבאום (ז"ל). יותר מכל, אסייג וברקוביץ' הם שיקוף של הפרלמנטים של ימי שישי שמתקיימים בבתי קפה ברחבי הארץ. קבוצות חברים שיושבות במשך שעות ומדברות על ענייני דיומא - סליחה, מתווכחות על ענייני דיומא - בשיחות בהם אין דעה שלא ראויה להישמע, לא משנה כמה מיזוגנית, חשוכה או לא תקינה פוליטית היא תהיה. האהדה לה הם זוכים בציבור הוכיחה שעם ישראל אוהב לראות את עצמו בטלוויזיה, אנשים לא מחפשים לצפות באנשים שמתנשאים מעליהם, הם רוצים לראות ייצוג שהם תופסים כאותנטי. המראיינים על המסך יכולים להתנהג ככל העולה על רוחם כל עוד הדברים שלהם נתפסים ככאלה שבאים מהבטן.
תכניות סיום העונה לא הייתה שונה בדבר מ-19 התכניות שקדמו לה. בעצם, אולי קצת, השמלה של אופירה העניקה לה לוק נוצץ של גל גדות על השטיח האדום פינת שרה נתניהו בהשקת חנות של ניקול ראידמן. ברקוביץ' כאתלט לשעבר לא מתרגש ממעמדים גדולים והוא המשיך עם אופנת סגל גם בגמר הגדול. בין אייטם לאייטם צפו השניים בדבר שהם הכי אוהבים בעולם - עצמם. קליפ "העימותים הגדולים", התחלף בקליפ "הצחוקים" והמשיך ללקט המערכונים שלהם ב"ארץ נהדרת". אין ספק שהם הוציאו ממה שאלוהים נתן להם (ג'ורה של החיים) את המקסימום אפשרי.
שר החינוך נפתלי בנט היה האורח הפוליטי היחיד בתכנית והוא זכה לכבוד שמעטים זכו לו - ברקו הודה שלריאיון איתו הוא הגיע מוכן מראש. שמעתי נכון? הבן אדם הגיע השבוע 20 דקות מראש לאולפן ודילג על השולחן של המתוקים רק בשביל לשבת לקרוא תחקיר. הצטמררתי מהתרגשות. פרט טריוויה מעניין שברקוביץ' הסב את תשומת לבי אליו הוא הדמיון הפיזי בין השניים. כן, לברקו יש קצת יותר שיער, לבנט יש קצת יותר רווח בשיניים אבל מעבר לזה מדובר פלוס מינוס באותו בן אדם. אייל ברקוביץ' - ויש סיכוי שלביקורת המתמדת שלי עליו יש קשר לזה - מוכר כמראיין אגרסיבי שלא נותן לאורחים שלו להביע דעות שלא מעניין אותו לשמוע (הריאיון עם מני נפתלי הוא דוגמה מצוינת), מה שאנחנו שוכחים לומר עליו הוא הפודל שהוא הופך להיות כאשר ניצב מול מרואיין שהוא מסכים איתו. כל מה שהבדיל השבוע בין ברקו לכלב בקרקס רוסי הוא שבנט יורה לו על "רגלי" ו"תן שלום".
אופירה וברקוביץ' כבר מזמן לא מצליחים לעורר את המהומות שיצרו בתכניות הראשונות. מי שאוהב את הדעות שלהם (העם מסתבר) מקבל את המיזוגיניה, הגזענות והאגרסיביות באהבה ומי שלא (סמולנים) כבר לא צופה בהם ומעדיף להדחיק את קיומם. אני מזכיר את זה כדי לומר שאם היה משודר בתחילת העונה, הריאיון עם אסתי גינזבורג ודאי היה מעורר הרבה הדים מצד פמיניסטיות וארגוני נשים. לשמוע את ברקוביץ' אומר שכרטיס הביקור של אישה הוא היופי שלה? קשה להאמין שאדם מודרני, אבא לבת, מי שראה עולם באמת מחזיק בדעות חשוכות כאלה. אסתי גינזבורג היא מרואיינת משמימה, היא נראית אדם מקסים והיא אפילו רהוטה למדי אבל ברקו צודק - אין לה כריזמה. מרואיינת אחרת בגילה ומעמדה כבר מזמן הייתה עושה ממנו קציצות.
היה הרבה קסם בבחירה לסגור את העונה עם פנינה רוזנבלום. מדובר באישה שתעניין אותנו לעד, היא גם שייכת לישראל שאוהבת את אופירה וברקוביץ' - ישראליות שגדלה בתנאים של מעברה וחלמה על מגדל במנהטן. רוזנבלום היא הישראל הזאת באופייה ובדמותה - פנים חלקות ובלונד בוהק עם צחוק הליומי ואווירה תמידית של 'הרגע נחתתי בארץ'. זה היה ריאיון מאוזן ומעניין, השניים עימתו אותה עם נושאים פחות נוחים בחייה (ואפילו ברגישות רבה יותר מהריאיון האחרון שלה עם רפי רשף) - הם דיברו על הכישלון הפוליטי, הבחירה שלה לא ללדת והחברה המוזרה שהיא מנהלת היום שמוכרת בישום, מזון כלבים ומוצרי בריאות. רוזנבלום, שלא התבגרה במראה אך התבגרה באופי, ענתה יפה ועוררה המון אמפתיה והערכה למסלול שהיא עברה (גם אם אנחנו יודעים שהיא מייפה את המציאות). הריאיון הסתיים עם סלסלת שי ממוצרי "פנינה רוזנבלום" כי אי אפשר לסגור עונה של 'פירה וברקו בלי קצת תוכן שיווקי.
אז "אופירה וברקוביץ'" תחזור אלינו בסוף אפריל. הטור הזה לא יחזור, אבל זה ממש בסדר. את כל מה שהיה לי לומר כתבתי כאן בחודשיים האחרונים. חשבתי להתנצל בפני כל מי שנפגע מהטור אבל אז הזכרתי לעצמי שכמו ברקו ו'פירה גם אני בסך הכל מדבר מהלב וזה מה שחשוב. ביי.
היכל התהילה
"אני ממש מודה לך שאחרי 20 תכניות אתה מוכן לשידור", אופירה לברקו (נו, מה זה תכנית סוף עונה בלי קצת הפתעות)
"אתה לא מרגיש שהעניין של הדת משתלט על מערכת החינוך?", ברקו לנפתלי בנט (מה זה מרגיש, הוא דואג לזה)
"הייתי מוצץ עד גיל 7", ברקו (איש של ניואנסים)
"ישי לוי זה לא מדבק", ישי לוי (מקפיד להחליף מחטים)
"את האישה המבוגרת הכי יפה שראיתי", ברקו לפנינה רוזנבלום (מסיים בסטייל)