פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הבית אשר נחרב: העונה השנייה של "בית הנייר" ממשיכה עם קו המותחן הטלנובלי החלול

      היחסים בין הדמויות כבר נבנו, גיבורים נפרדו מאתנו ואחרים התגלו כמה שהם לא. אבל אופיה הרעוע של הסדרה נשמר: גם בעונה החדשה אין כמעט מקום לפיתוח דמויות, השעון מתקתק נון סטופ והכוחות של המשטרה עומדים לפרוץ אל הבניין כל רגע. זה לא ממש מספיק

      הבית אשר נחרב: העונה השנייה של "בית הנייר" ממשיכה עם קו המותחן הטלנובלי החלול

      נתחיל מהסוף - אל תאמינו להייפ. לאחרונה הורעפו מחמאות מכל עבר ספרדית בשם "בית הנייר" ("La Casa de Papel" בספרדית, "Money Heist" באנגלית) שמשודרת בנטפליקס. כזכור, בפעם האחרונה שנטפליקס יצרו סדרת מתח דוברת ספרדית זה נגמר ב"נרקוס" המשובחת, שעסקה בקרטל הסמים של פבלו אסקובר, כך שרף הציפיות היה גבוה. אחרי שהאתרים בחו"ל גמרו עליה את ההלל, הצטרפו גם סופרלטיבים מקומיים כמו "זה מרגיש כמו סדרה של טרנטינו" או "מי צריך לחכות ל'אושן 8'? עדיף לצפות ב'בית הנייר'" - שהובילו להתרגשות של ממש. חבל שאחרי צפייה בשלושה פרקים מתוך העונה השנייה של "בית הנייר" (אחרי כל פרקי העונה הראשונה) התחושה היא שמדובר בצ'ק בלי כיסוי.

      אם עדיין לא עליתם על הרכבת, נספר כי עלילת "בית הנייר" נעה סביב מעשה שוד יוצא דופן במטבעה המלכותית של ספרד. בתחילת הסדרה אנחנו פוגשים דמות מסתורית בשם "הפרופסור" (אלברו מורטה) שמאגד סביבו קבוצה ייחודית של פושעים להם הוא מעניק כינויים משמות ערי בירה - טוקיו, ברלין, מוסקבה, ניירובי, אוסלו וכד'. המטרה? להשתלט על המטבעה, לייצר ולגנוב סכום דמיוני של 240 מיליארד יורו.

      "בית הנייר" עונה 2 (יח"צ , Netflix)
      מותחן טלנובלי. "בית הנייר" (צילום: יח"צ)

      כבר בתחילתה סבלה "בית הנייר" מהיעדר אקספוזיציה כמעט מוחלט, אלמנט מהנה בסרטי פשע, שכאן הופך לכאב ראש ארוך עמוס בפלאשבקים בלתי פוסקים. ממש על הדרך אנחנו מבינים שצוות הפושעים עובר תהליך אימון נרחב לקראת המבצע, אך בגלל שהסדרה שואפת לקצביות חסרת מעצורים היא מתחילה כבר באיוונט עצמו. כל פעולה ב"בית הנייר" מתרחשת בדרמטיות מוגזמת - צוות הפושעים פורץ למטבעה באלגנטיות של פילים בספארי, לבושים סרבלים אדומים ומושכי תשומת לב כשעל פניהם מסכות של דאלי. כדי להצליח במשימה נדרשים לשודדים בדיוק 11 ימים (משך העלילה הכולל של שתי העונות), ועל הדרך - ומתוך תכנון מוקדם - הם לוקחים 67 בני ערובה.

      לא נחשוף כמובן את הטוויסטים הרבים (מאוד) שמלווים את הסדרה, אבל למי שחושב פעמיים לפני שהוא מתחייב לצאת למסע של 22 פרקים, האלמנטים האחרים הם אלה שלא עובדים ב"בית הנייר". זה מתחיל בדרך שבה נטפליקס בחרה לטפל בשידור שלה ברחבי העולם. "בית הנייר" (קצת בדומה ל"פאודה" שלנו) היא סדרת מקור ספרדית שנרכשה להפצה בינלאומית על ידי ענקית הסטרימינג. במקור היא שודרה במשך 15 פרקים בני 70 דקות כל אחד, ואילו הגרסה שמגיעה אלינו נערכה מחדש לעשרים ושניים פרקים של 45 דקות. בהתאם הפיצול בין העונות מרגיש מלאכותי, והעונה הראשונה מסתיימת עם קליף האנגר שהוא יותר מעצבן מאשר מותח.

      "בית הנייר" עונה 2 (יח"צ , Netflix)
      אלגנטיים במסכות דאלי. "בית הנייר" (צילום: יח"צ)

      תשעת הפרקים החדשים שעלו השבוע כ"עונה השנייה" של הסדרה מתחילים ברגע שבו מפקדת הכוחות המיוחדים, ראקל מורליו (אחת מנקודות אור בסדרה), מגלה את החווילה שבה התאמנו הגיבורים/פושעים. היחסים בין הדמויות כבר נבנו, גיבורים נפרדו מאתנו ואחרים התגלו באור שונה. אבל אופיה הרעוע של הסדרה נשמר: גם בעונה החדשה אין כמעט מקום לפיתוח דמויות, השעון מתקתק נון סטופ והכוחות של המשטרה עומדים לפרוץ אל הבניין כל רגע. מערכת היחסים היחידה שזוכה להתייחסות היא יחסי ה"חתול-עכבר" שמתפתחים בין "הפרופסור" והשוטרת ראקל. מדובר בזוגיות שמזכירה את זו של קלריס סטרלינג וחניבעל לקטר ב"שתיקת הכבשים", רק שבמקרה שלנו אף אחד מהצדדים לא מהווה איום אמיתי.

      "הפרופסור" עצמו, ששמו האמיתי הוא סרג'יו מארקווינה, לא לוקח חלק פעיל בשוד אלא הוגה את התוכנית, אוסף את הפושעים החרוצים ומנהל אותם מרחוק סטייל אח הגדול. קאדר הדמויות הרחב שטיפח היוצר אלכס פינה אמור לכאורה ליצור סדרה עם מגוון של דמויות ואישיות, אך התוצאה כאן הפוכה, שלא לומר עצלה. הדמויות לא באמת מתפתחות, כל אחת מהן מייצגת תכונה מסוימת שאותה היא סוחבת במשך יותר מדי פרקים, וכאשר יש ניסיון לשינוי הוא נראה כפוי. למשל כאשר "אוסלו" ו"הלסינקי" (ה"שרירים" של החבורה) מנסים בעונה החדשה להוכיח שיש להם גם שכל, התחושה היא כאילו 240 מיליארד שטרות נפלו על ראש הצופים - מהלך ריק מתוכן שנועד להוכיח תמורה בלי שום הצדקה אמיתית בעלילה. דמות בעייתית נוספת היא "ברלין" (פדרו אלונסו), שממשיך לשמש כמפקד המבצע בשטח ומהווה תמונת ראי פזיזה ובנאלית של הפרופסור השקול - כשאחד אומר "סטופ!" השני אומר "גו!", כשאחד אומר ב"עדינות" השני אומר "בכוח" וכיוצא בזה.

      "בית הנייר" עונה 2 (יח"צ , Netflix)
      המוח. הפרופסור, "בית הנייר" (צילום: יח"צ)

      אם הפרופסור משמש כמוח של החבורה, הלב שלה ושל הסדרה היה ונשאר "טוקיו" (אורסולה קורברו) - צעירה יפה שמזכירה גרסה בוגרת של נטלי פורטמן כמתילדה ב"לאון". בתחילת הסדרה פגשנו אותה בדיוק כשאיבדה את שותפה לעולם הפשע; סצנה דרמטית ששילבה בין אווירת המותחן של "בית הנייר" לטלנובלות שכולנו מכירים מערוץ ויוה, ותכל'ס בישרה על אופיה של הסדרה כולה.

      אין ספק שכדי ליהנות מ"בית הנייר" צריך להניח את הראייה השיפוטית בצד, אבל גם זה לא בהכרח יעזור. אם תרצו דרמת פשע "קצבית" נטולת משקל סגולי, יכול להיות ש"בית הנייר" תספק לכם תשובה ובינג' דו-שבועי קולח. אם אתם מחפשים סדרה שתחשבו עליה, או אפילו ממש תזכרו, בשנייה שתסתיים - לא בטוח שזאת הסדרה בשבילכם.

      טריילר "בית הנייר" עונה 2 (יח"צ , Netflix)
      הלב. טוקיו, "בית הנייר" (צילום: יח"צ)
      "בית הנייר" עונה 2 (יח"צ , Netflix)
      ערב רב של דמויות ריקות. "בית הנייר" (צילום: יח"צ)

      מחפשים המלצות או רוצים להמליץ על סדרות חדשות? רוצים סתם לדבר על טלוויזיה? הצטרפו לקבוצה שלנו בפייסבוק, שידור חופר