פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ורן טרויר (מיני מי ב"אוסטין פאוארס") מת בגיל 49 בלבד

      השחקן נמוך הקומה שהתפרסם בסדרת קומדיות הריגול הלך לעולמו לאחר מאבק ארוך באלכוהוליזם ובדיכאון. מייק מאיירס, שכיכב בצדו ב"אוסטין פאוארס", ספד לו: "הוא היה המקצוען המושלם ומגדלור של חיוביות"

      ורן טרויר (GettyImages)
      הפייטר הרים ידיים. ורן טרויר (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

      השחקן ורן טרויר, שהתפרסם בדמותו של מיני מי בסדרת סרטי "אוסטין פאוארס", הלך לעולמו בסוף השבוע והוא בן 49 בלבד. כך, לפי דיווחי התקשורת האמריקאית שאושרו בידי משפחתו.

      לפי הפרסומים, טרויר נאבק באלכוהוליזם במשך השנים האחרונות ומצבו החמיר לפני כמה שבועות, עת אושפז בשל חשד להרעלת אלכוהול. כמו כן, נמסר כי סבל מדיכאון והיה במצב אובדני. בסופו של דבר, מת כשהוא מוקף בבני משפחתו.

      טרויר נמוך הקומה נולד עם פגם גנטי וגדל בחווה במישיגן. הוא החל את הקריירה ההוליוודית שלו ב-1994 ועבד בתור כפיל, ובשלהי שנות התשעים החל לגלם תפקידים קטנים בסרטים כמו "גברים בשחור" ו"פחד ותיעוב בלאס וגאס". את הפריצה הגדולה שלו עשה ב-1999 עת גילם בקומדיית הריגול "אוסטין פאוארס: המרגל שתקע אותי" את דמותו של מיני מי, השיבוט נמוך הקומה של הארכי-נבל, ד"ר רשע. שלוש שנים לאחר מכן שב לגלם את הדמות בפרק ההמשך "אוסטין פאוארס: גולדמאבר". בשני הלהיטים הללו כיכב בצדו של מייק מאיירס, עמו שיתף פעולה גם ב"לאב גורו" הלא מוערך דיו מ-2008, שזכה להצלחה פחותה בהרבה.

      בתגובה למותו של שותפו האהוב, מסר מאיירס להוליווד ריפורטר: "ורן היה המקצוען המושלם ומגדלור של חיוביות. זה יום עצוב, אבל אני מקווה שהוא במקום טוב יותר. הוא יחסר לנו".

      ורן טרויר (צילום מסך)
      יהי זכרו ברוך. ורן טרויר כמיני מי (צילום מסך)

      בשלהי העשור הקודם הופיע טרויר גם בקומדיה הנשכחת "אמריקן קולג'" וב"מופע הפלאים של דוקטור פרנסוס" של טרי גיליאם ובכך פחות או יותר הסתכמה הקריירה הקולנועית שלו. בטלוויזיה, הופיע בתוכניות ריאליטי שונות, ונוסף לחיבתו לטיפה המרה, שמו נקשר בכמה סקנדלים, למשל דליפת קלטת סקס בכיכובו. לפני שבע שנים, הספיק גם לבקר בישראל במסגרת קמפיין לחברת אופנה בו השתתף.

      בחשבון האינסטגרם הרשמי של טרויר, פרסמה משפחתו הודעת אבל: "ורן תמיד רצה לגרום לכולם לחייך, להיות מאושרים, לצחוק. הוא עורר השראה והראה לכולם מה הם מסוגלים לעשות. הוא פתח יותר דלתות לעצמו ולאחרים מכפי שאי פעם יכול היה לשער שיעשה. הוא נגע ביותר לבבות מכפי שאי פעם יידע. הוא היה פייטר וניצח באינספור קרבות, אבל בסופו של דבר הפסיד. דיכאון והתאבדות הן סוגיות כבדות משקל. אתם אף פעם לא יודעים באיזה מאבק פנימי נתון אדם אחר. היו אדיבים אחד לשני ותמיד תזכרו, שאף פעם לא מאוחר מדי לבקש עזרה".

      בלתי נשכח