שוב כל עם ישראל מתיישב מול המסך בשקיקה כדי לראות איך עוד תאגיד משיג רייטינג מערבייה שמסתדרת עם ימני. הפעם זה קורה אצל זכיינית חדשה, באולפן חדש ומשוכלל שמעייף כמו מסיבה בברקפסט ובודק את גבולות ההתקף האפילפטי שלנו, ועם שלושה מנחים חדשים שלא ממש עשו לנו את זה. לירון ויצמן המנוסה לגמרי מחזיקה לבד את ההנחיה, ונראה לרגע שהיא עושה התמחות ליד עפר שכטר ואסי ישראלוף כי אחרי "גוט טאלנט" הם חייבים עזרה. שני מצחיקולים שלא אמרו בדיחה אחת לאורך התוכנית ופירשו את העלייה לבית כמו משחק כדורגל, "היא מנפנפת לשלום". ראינו כפרה, בשביל זה טלוויזיה זו מדיה ויזואלית, כדי שנראה דברים. קשה ככה לא להשוות לאקסים המיתולוגיים שלנו מהגלגול הקודם - אסי עזר וארז טל. כל פעם שעפר זורק בדיחה לא מצחיקה, המחשבה המיידית היא "גם אסי היה אומר את זה".
אבל וואלה, זה בכל זאת עבד. מ"אירוע הפתיחה" של "האח הגדול" ברשת 13 מסתמן שהעונה החדשה היא לגמרי בסימן גירל פאוור, בעוד הגברים נראים אותו דבר. הנה ימני רזה עם שיער שחור, הנה שמאלני רזה עם שיער שחור, הנה עבריין רזה עם שיער שחור וכו' וכו'. למזלנו את רגעי השיממון הצילה ההפקה המהוקצעת, שהצליחה לסחוט את הדימויים המרכזיים ביותר ואפילו צללה לעומקים מפתיעים. נחשפנו לקונפליקטים חדשים בתרבות הישראלית בלי שדוברו באופן מובהק או הושטחו. אם זו הרוסייה שהתמודדה עם הגזענות בעלייה לארץ או הערבייה שלא רוצה להיכנס לדמות הבשלנית מ"מאסטר שף" או להיות פותנה 2. אפילו הטייפקאסטים המוכרים שאנחנו רגילים לראות קצת גוונו: לא הסתפקו בלקחת מישהי שמדגמנת מידות גדולות אלא כזו שיש לה באמת משהו חשוב לומר. או לתת לנישה של הפואטרי סלאם, מגוחכת ככל שתהיה, את המקום שלה.
כל זה כמובן רק על סמך החלק הראשון, כי במהלך הצפייה נאלצנו לגלות שאת שאר המתמודדים נכיר בתוכנית הבאה. רשת כמו רשת מותחת את הסבלנות של הצופים עד הקצה. עד אז, בואו נעשה קצת סדר לגבי מי שנחשפנו אליו עד עכשיו:
אליאב - די מדהים ששלוש דקות לתוך תעודת הזהות שלו והוא כבר קפץ את הכריש, הבנאדם קבע שיא חדש בקאץ' פרייזים.
לירז - מסתמנת כנטע ברזילי של הלא-שירה, העצמה נשית מהסוג הגבוה ביותר. רק חבל שבסוף גילינו שהיא הכי אוהבת לאכול פריכית וגבינה לבנה, אך אל לנו לשפוט כי אולי זה באמת הקיק שלה. כאילו, אם כבר את חוגגת את זה, תתקעי צ'יפס.
ישראל - המצוי המנוקד בכל ריאליטי, פרח שמור בשמורת טבע, החרדי שחזר בשאלה וישן ברחוב - כמה מיוחד ככה רגיל. כשמו כן הוא, כללי.
מגי - מסתמנת כאחת שתודח בהתחלה מחוסר עניין לציבור. אלא אם ממש ינסו להתחיל איתה. חדורת מוטיבציה, קרייריסטית, זוכת מדליה בשחייה ולא מעניינת בשיחה.
מירב - אמא לשלושה ילדים, מתוסכלת מהבעל, ובקיצור שלב ההתדרדרות מ"רמזור" ל"צומת מילר". סוף סוף נותנים ייצוג לאשכנזים ומכניסים לבית את ההיפוכונדרית של העונה. מתה שהיא תכניס את החרדות שלה למגי.
רועי - כוח העל שלו זה לחרוז מילים. קשות. נגד הממסד. כל כך חתרני, אנרכיסט, יוצא נגד המערכת. ואיך הוא עושה את זה? כותב שירה. אולי דרך התוכנית מישהו ישמע עליך. ואם באמת רציתם להביא מישהו חתרני, תביאו מישהו מהמחתרת היהודית.
מריה - בלרינה פמיניסטית, חולמת להנחות את "האח הגדול". טוב שיש לנשים שאיפות בעולם הזה. כל הכבוד להפקה שהכניסו לעונה שתי פמיניסטיות מסוגים שונים. בטח הכוסית תשרוד.
טאי - בניגוד לרועי הוא מודע לעצמו וממלא היטב את התפקיד שההפקה הציבה לו - סורר השכונה שנכנס לכלא, יצא מזה ועכשיו מגשים את עצמו בענק: נכנס ל"האח הגדול".
אילן - אל תתנו לו לעבוד עליכם, הוא גיי! וכבר התרשמנו שהשתתף בסרט "דיזנגוף 99" בתור גלי עטרי.
שמס - מעכשיו נקרא לה "החיים שלנו". כמה מדהימה, כמה עומק, היא פוחדת לא לייצג את הקהילה שלה, ופה את נכנסת לייצוג הזה לצלילי העיבוד של נסרין קדרי ל"גורל אחד".
נשמע בבית
אליאב: "מכירה נמר? מכירה נענע?" (ספר לי עוד בבקשה על מושגי יסוד על החיים)
לירז: "יש לי בטן תחתונה מהממת, רכה ונעימה כמו חלה לשבת" (מעולם בטן לא נשמעה טעימה יותר)
שמס: "איך אמרתם, אם תרצו אין זו אגדה? אז אם תרצו אין זו אגדה" (ציטוטים של מודלים יהודים? ככה אנחנו אוהבים אותך)
טאי: "יצאתי משם פרופסור לפשע" (ועכשיו אתה ב"האח הגדול", תראה איזו התקדמות)