פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הסופר היהודי-אמריקני פיליפ רות' הלך לעולמו בגיל 85

      מי שנחשב בעיני רבים לגדול הסופרים החיים בארצות הברית, בזכות ספרים כמו "מה מעיק על פורטנוי", "הכתם האנושי" ו"הקנוניה נגד אמריקה" הלך לעולמו בגיל 85

      פיליפ רות (יח"צ , mancy cramptor)
      פיליפ רות (צילום: מנסי קרמפטור)

      הסופר היהודי-אמריקני פיליפ רות', שנחשב בעיני רבים לגדול הסופרים החיים בארצות הברית, הלך לעולמו בגיל 85. רות' התפרסם בזכות ספרים רבים, ובראשם "מה מעיק על פורטנוי", "הכתם האנושי" ו"הקנוניה נגד אמריקה". סוכנו אישר את דבר מותו. טרם התבררו נסיבות מותו.

      פיליפ מילטון רות נולד ב-19 במרץ 1933 בניוארק, ניו ג'רזי, בן שני לבס והרמן רות, יהודים ממוצא גליציאני, בני דור ראשון באמריקה. אחרי סיום בית הספר התיכון בהיותו בן 16 המשיך בלימודיו באוניברסיטת באקנל והשלים תואר ראשון באנגלית. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת שיקגו ללימודי תואר שני בספרות אנגלית. רות לימד באוניברסיטאות איווה, פרינסטון ופנסילבניה, שבה לימד ספרות השוואתית עד שפרש ב-1991.

      בתקופת שהותו בשיקגו פגש רות את מרגרט מרטינסון והשניים התחתנו. הם נפרדו בשנת 1963 וחמש שנים לאחר מכן מרטינסון נהרגה בתאונת דרכים. נישואיהם הכושלים הטביעו חותם חשוב על יצירתו הספרותית: מרטינסון היוותה השראה לדמויות הנשים בכמה מספרי רות, ביניהן לדמותה של מורין טרנופול ב"חיי כגבר" ודמותה של מרי ג'יין ריד (הידועה גם בשם "הקופה") ב"מה מעיק על פורטנוי".

      בין תקופת סיום לימודיו לפרסום "היה שלום, קולומבוס", ספרו הראשון, ב-1959, שירת רות בצבא וכתב סיפורים קצרים ומאמרי ביקורת לכתבי עת שונים, כולל ביקורות סרטים למגזין "ניו ריפבליק". "היה שלום, קולומבוס" זכה ב"פרס הספר הלאומי" היוקרתי לשנת 1960 ואחריו פרסם רות שני רומנים ארוכים וקודרים, "Letting Go " ו"כשהייתה ילדה טובה". רק עם פרסום ספרו השלישי, "מה מעיק על פורטנוי" בשנת 1969 החל רות ליהנות מהצלחה מסחרית וביקורתית.

      פיליפ רות' (AP)
      פיליפ רות (צילום: AP)

      במהלך שנות ה-70 ניסה רות סגנונות כתיבה שונים, החל מסאטירה פוליטית ב"הכנופיה" וכלה בפנטזיה קפקאית ב"השד". בסוף העשור, יצר את בן-דמותו, נתן צוקרמן, המככב בשורת רומנים המאופיינים בנגיעה אישית מובהקת, שנכתבו בין השנים 1979 ו-1986.

      תור הזהב של רות החל בעיני המבקרים בשנת 1993 עם פרסום ספרו "מבצע שיילוק" ונמשך ביצירת המופת הקומית משנת 1995, "התיאטרון של מיקי שבת", בה הציג רות את גיבורו התאוותני ביותר עד כה - מיקי שבת: קשיש, מפעיל בובות לשעבר, שבע קלון וחרפה. בניגוד מוחלט לכך, בחלק הראשון של טרילוגיית צוקרמן השנייה, "פסטורלה אמריקאית" משנת 1997, התמקד רות בחייו של כוכב האתלטיקה הווירטואוזי מניוארק, סוויד לבוב, ובטרגדיה הפוקדת אותו כשבתו הופכת טרוריסטית בעקבות מלחמת וייטנאם. עוד בטרילוגיה: "התחתנתי עם קומוניסט" ו"הכתם האנושי". ברומן "The Dying Animal" עסק רות בנושא יצר חיים ומוות וחזר אל דמותו של פרופסור דיוויד קאפש, גיבורן של כמה מיצירותיו משנות ה-70. הרומן הנמכר ביותר של רות, "הקנוניה נגד אמריקה", יצא לאור בסוף 2004 וזכה בפרס סיידווייז להיסטוריה חלופית בשנת 2005. בנובמבר 2012 הודיע רות על פרישתו מכתיבה‏.

      שתיים מיצירות הסיפורת של רות זכו בפרס הספר הלאומי, שתיים אחרות הגיעו לשלב הגמר ושתיים זכו בפרסי חוג מבקרי הספרות הלאומי. כמו כן זכה רות בשני פרסי פן/פוקנר ובפרס פוליצר לסיפורת על הרומן "פסטורלה אמריקאית" משנת 1997. בשנת 2001 זכה בפרס פרנץ קפקא ובשנת 2002 זכה בפרס קרן הספרים הלאומית על תרומה חשובה לספרות האמריקאית. ב-2011 זכה רות בפרס מאן בוקר הבינלאומי. ספריו של רות זכו הן לעיבודים טלוויזיוניים והן לעיבודים קולנועיים.