האח הגדול: דיירת אחת בלבד נותנת עבודה העונה

ועכשיו נעבור אל תחנת השידור שלנו על כוכב הלכת "צדק ישראל" בו הקימו דיירי "האח הגדול" את המושבה הישראלית הראשונה בגלקסיה. אהמ, רגע, סליחה, קיבלנו איתות מהתחנה שלנו, "עורכי וידיאו משועממים", שהפרויקט של סוכנות החלל הישראלית נגנז מסיבה בלתי צפויה (פרוטוקול "מצ'עמם תחת") ובמקומו נעבור למונטאז' קטעים מחגיגות יום הולדתה של השליטה אורלי יחזקאל. כן, אין מה לומר על המשימה הגדולה הראשונה של העונה מלבד העובדה שאכן הייתה כזאת ומשימה ולטובתה הביאו לנווה אילן הרבה חול מדוכני תיירים באילת. העיקר שקנו כחול-לבן.

על הנייר אורלי היא דיירת אחת מתוך 15, במציאות היא הדיירת היחידה שבאמת יצאה מהלימוזינה בנווה אילן ובאה לעבוד. עזבו את "בפעם הראשונה בחיים שלי אני רוצה לנוח", אורלי רגילה כבר חמישים שנה לעבוד קשה כדי לפרנס את משפחתה והיא הגיעה לתכנית כדי לעבוד בייצור תוכן שיבטיח לה מיליון שקלים. כשהיא על המסך (כל הזמן), שאר הדיירים בבית ממתינים בדממה עד שהיא תפנה אליהם את הזרקור המנומר שלה. בין הקבוצות בבית, אורלי מנהיגה את החבר'ה המעניינים יותר שכוללים את מירב, אליאב, סימה ולירון; החבורה היריבה שכוללת צעירים שהגיעו לתכנית כדי לקבל חוזה אצל יריב נתי בעיקר עסוקה בלדמיין שהיא מעלה סטוריז. אפילו כשהיא מביימת סכסוך ואומרת למריה ותמי שהן מתעלמות ממנה, האחרונות רצות להתנצל בפניה על אירוע שלא באמת קרה. הן מבינות שהיא היחידה שמבינה עניין ואם הן יתערבבו איתה יש סיכוי שהן יכנסו לפרק בערוץ 13 ולא יישארו על רצפה העריכה של ערוץ 26.

האחות הגדולה" (עוד עליה בסוף הטור) חייבת לאורלי נתח יפה מהשכר שלה. בזמן שהאחות עצמה מרגישה משועממת מכדי לשאול את הדיירים שאלות מורכבות יותר מ"ומה חשבת על זה", אורלי כבר עמוק בתוך התסריט לפרקים הבאים. השלב הראשון? לפרק את הדיירים מנטלית באמצעות מניעת שינה והתעוררות לצלילי שריקות בהן השתמשה בעברה כלוחמת כורדית שנאבקה בדאעש. מה שעבד בשדה הקרב בוודאי יעבוד גם כאן.

משעמם לדבר על האותנטיות של אורלי - כן? לא? האמת? זה לא משנה. מי שרוצה לראות סרטים שמתעדים מציאות מוזמן ללכת לפסטיבל "דוקאביב", יש לי קובץ המלצות עבורו (הסרט על החגב הטרנסג'נדר פשוט מקסים), "האח הגדול" צריכה להיות בידור יעיל ובמקרה החמור ביותר אפילו אינטליגנטי. לחובתה של אורלי נציין רק שדיירים מסוגה (ומוצלחים יותר) כבר קיבלנו בעונות קודמות - יוסי בובליל בעונה הראשונה, שרה לוין בעונה השני, פרידה הכט בעונה השלישית וכד'. ההצלחה שלה מעידה על האנמיות הקשה של שאר הדיירים.

מה עם שאר הדיירים באמת? כמיטב המסורת גם הרגע הזה הגיע והדיירים מופתעים לגלות שאנשים נחמדים אליהם בפנים ולאחר מכן מוסרים את שמם כמועמדים להדחה בחדר האחות. נשמות - תעבדו חצי שנה בתקשורת ואחרי זה נדבר; מערכת היחסים הפיקטיבית בין תמי וישראל עולה על שרטון כשהאחרון רומז שהיא מעניינת אותו כמו חמישה חומשי תורה והוא הרי חזר בשאלה; האחות הגדולה מחליטה לשבור את הכלים ומעמידה את כל הדיירים להדחה כעונש על עבירות על חוקי הבית וכצ'ופר עבור מי שמקווה שהעונה תקוצר; תומר מסתמן כסיבה בגללה התכנית משודרת עם כתוביות ומצליח להיתפס בשקר גם כשאי אפשר להבין מילה ממה שהוא אומר.

הערב מסתיים בהדחה הצפויה של אילן וסט השיניים המפוארות שלו, מה שבוודאי יוזיל את הביטוח על תכולת הבית לשאר העונה. אנחנו נתגעגע אליו עד לפעם הבאה שנראה אותו מסתנן כפאנליסט לתכנית בוקר. ההדחה המפתיעה באמת של הערב התרחשה דווקא בשעות הלילה המאוחרות, אז פורסמה הידיעה על פרישתה של "האחות הגדולה" (רווית ליאור מנדל) והחלפתה באח חדש (רועי עוז). מדובר בהפתעה רק למי שלא צפה בתכנית ואולי חשב שמדובר במוצר מעניין ומצליח. מי שמנמנם מול העונה בשבועות האחרונים כבר יודע שמדובר בתחליף לא רע לספירת כבשים ויכול רק לאחל הרבה הצלחה לעוז שאולי יכניס איתו קצת שמחת חיים לבית.

שיא הפרק: אורלי מגלה מול דיירי הבית שבנה, מאורי, ביקר בבית והוא זה שהביא לה את העוגה המנומרת ליום הולדתה. אם הייתי צריך לכתוב על הסצנה הנ"ל ביקורת בעיתון הייתי מתאר אותה כמאש-אפ רגשי בין סצנת המוות של מופאסה ב"מלך האריות" והמפגש בין מרקו ואימו ב"הלב" (חמישה כוכבים). תקציר: אורלי שלא ראתה את הבן כבר שלושה שבועות איבדה את היכולת להרכיב משפטים קוהרנטים והסתפקה בשפה בינארית: אימא. כפרה. מאורי. מאורי. כפרה. אימא. מאורי (וחוזר חלילה).

היא באה ממרחק אלפי שנות אור מאיתנו" (סימה מסבירה לדיירים על אורלי; להזכיר מדובר בעובדת משק בית, לא באי.טי.)

"בכי ראשון? אז זה טוב כפרה" (אורלי נותנת למגי הוראות בימוי)

"אסי ועופר הגיעו עם חליפות ההדחה שלהם" (לירון מציגה את אסי ועופר ויוצרת תקוות שווא)

"תספר משהו חוץ מ'בסדר' ו'מעולה'" (מריה מנסה לדובב את ישראל; זה נגמר ב'אחלה')

"אתה רואה אותי (רק) בתור אחוות דוסים" (תמי לישראל; "ממי, זה לא את, זה המגזר")

"אני רגוע כמו פלטה של שבת" (ישראל מפרגן לעצמו במשל כשר)