היום, בדיוק לפני 48 שנה, הועמד לדין שלום גולדמן, סטודנט באוניברסיטה העברית, לאחר ש"פוצץ" הצגה של תיאטרון הקאמרי. גולדמן הגיע לאולם התיאטרון מצויד בביצים, במטרה לזרוק אותן על השחקנים, ובבואו לעשות זאת החל במהומה שנגמרה בהתפרעות אלימה וביטול ההופעה. זה לא היה מקרה יחיד. צופים באולם התיאטרון ברחוב נחמני בתל אביב ברחו מההצגה בעקבות פצצות סירחון שפוזרו באולם, ובמקרה אחר בוטלה ההופעה בעקבות חבלה מכוונת שנעשתה למערכת ההגברה.
זה היה באביב 1970. תיאטרון הקאמרי ידע שהתגובה תהיה קשה, אבל בצעד אמיץ הוא החליט לתת במה ל"מלכת אמבטיה - מחזמר סאטירי בשני חלקים על שבת אחים בצל תותחים" של חנוך לוין. המועצה לביקורת סרטים ומחזות פסלה את המחזה והטילה צנזורה על כל הטקסטים שבו, בגלל המסרים החתרניים שבטקסטים של לוין. המועצה חזרה בה מהפסילה לאחר שנתבקשה לנמק את החלטה, אלא שזה כבר היה מאוחר מדי. הנזק נעשה. ההצגה עלתה וחטפה ביקורות קשות מהממסד (משה דיין אמר שההצגה נותנת נשק לערבים), מהביקורות ("רק מוח שטני או חולה רוח יכול היה לכתוב את זה") ובעיקר מהצופים שחיו עדיין תחת מעטה בועת הניצחון של ששת הימים וסירבו לקבל את המחזה שניסה לפנצ'ר להם את האופוריה, רגע לפני שמלחמת יום הכיפורים עשתה את זה בעצמה. בדיעבד, מדובר במחזה נבואי שחזה לחלוטין את עוולות הכיבוש, מעגל המלחמה הבלתי נמנע שמגיע איתו וההשתעבדות למיליטריזם ופטריוטיות בחברה הישראלית.
אז כאמור, היום, בדיוק לפני 48 שנה, 29 במאי 1970, סטודנט צעיר עמד לדין על כך ש"פוצץ" את ההצגה, אבל בכל מקרה הוא הצליח. מכיוון ששבוע לפני העמדתו לדין כבר הוחלט בתיאטרון הקאמרי להוריד את ההצגה מהבמות, וזאת לאחר 19 הצגות בלבד. זה היה יום עצוב לתיאטרון הישראלי, שנאלץ להיכנע ללחץ הציבורי ולהקריב את אחד היוצרים הגדולים ביותר שקמו לו, שהפך בין לילה לאויב הציבור מספר 1 (רגע לפני שסאדאת יגנוב לו את התהילה). הנהלת התיאטרון הוציאה הודעה שבה היא מסבירה כי "נוכח האווירה שנוצרה כתוצאה מפרסומים ומתגובות של גופים שונים ונוכח הרושם שנוצר, כי ההצגה היא נגד צה"ל ופוגעת בנכי המלחמה ובהורים שכולים, החליטה ההנהלה להורידה מהבימה, אף כי אינה חושבת שרושם זה הוא נכון".
והיום, בדיוק 48 שנים אחרי, 29 במאי 2018, תיאטרון הקאמרי הודיע כי יפיק מחזמר משיריו של אייל גולן. הם לא חששו משום לחץ ציבורי, כי הם ידעו שלא יהיה כזה. הם לא חששו מהביקורות, כי הם יודעים שאלה מפחדים מהיח"צ של ההוא. מנכ"ל התיאטרון החדש הסביר בשיחה עם וואלה! תרבות כי הוא "לא מתעסק בעניין הכתם או לא כתם. מבחינתי הוא זמר גדול ויש לו מקום ביצירה הישראלית". ולא, אף פצצת סירחון לא יכולה להיות יותר מסריחה מזה.
ונראה שגם את זה חזה חנוך לוין בעצמו, כשחרז באותו מחזה: "יום יבוא וכל הסיבות / וכל הכוונות הטובות והרעות / יהיו לאבק פורח / וגם מן הנוד, באשר הוא נוד / לא ייוותרו הרבה כוונות / אבל יישאר הריח".