פרזיטית

סכום העתק שבחרו אנשי חדשות 10 לשלם למיקי חיימוביץ תמורת שירותי הקריינות שלה, מהווה עדות נוספת להתרחבות הפער בין ריאליה פוליטית וחברתית לבין זו הכלכלית במדינת ישראל. מספר השקלים המדויק שייפול בחיקה של הגברת חיימוביץ אינו ברור עדיין – נדמה כי מלחמת הגירסאות שהתפתחה סביב עניין זה מרתקת לא פחות מהקרב הניטש בין שני הערוצים היריבים על שירותיה – אולם דבר אחד ודאי מעל לכל ספק: מדובר במספרים דרקוניים, שערורייתיים ומקוממים כל בר דעת.

לא קובלנה וטרוניה על הררי הממון שעתידים להיערם בחשבון הבנק של הגברת חיימוביץ ומשפחתה מניעים את גלגלי הטור הזה, כי אם רצון לשקף נתון אחד בסיסי שנעלם מעיניהם של כל המסקרים והדנים בעניין: חוסר הפרופורציה. ערכה ושיעורה של הגברת חיימוביץ לתחנת שידור זו או אחרת הם עניינים אשר צריך שיתבררו אצל מנהלי התוכניות והכספים של הערוצים. אולם ערכה ושיעורה של הגברת חיימוביץ לחברה הישראלית ולמשק הישראלי, צריך וראוי שיובאו למבחנו של האזרח, שהוא-הוא בעל הקניין האמיתי על הגברת חיימוביץ, על פועלה ועל מפעיליה. וצריך גם שיהיה מופקד על שכרה.

צרכן הטלוויזיה הוא גלגל השיניים המניע את בוכנת הענק הקרויה "שידור מסחרי". באם יאות לצפות, יורו המאזנים על שיעורי צפייה גבוהים ויקרצו למפרסמים. כדאיות ההשקעה בפרסום במדיה האלקטרונית עדיין מצוי אצל חוקרים מלומדים (אף אני תרמתי מאמר משלי לקובץ המאמרים "הקפיטל בעידן הרב ערוצי" שראה אור בהונגריה בשנה שעברה), ואולם המציאות מלמדת כי בעלי הערוצים קיבלו את ההכרעה זה מכבר: המדד על פיו הם אומדים הצלחה וכישלון הוא אחוזי הצפייה בתוכניות, ומכאן גוזרים את שכרם של יצרני אחוזי הצפייה הגבוהים. הללו הקרויים "כוכבים".

הגברת חיימוביץ, סוברים המנהלים, מייצרת אחוזי צפייה גבוהים ועשויה להגדיל את מאזן הכנסותיהם מפרסום – אולם הגברת חיימוביץ אינה עושה דבר להוציא הגדלת שיעורי צפייה. תפקידה כקריינית חדשות בטל בשישים, לא רק בפרמטרים של תפוקה ותועלת לחברה, אלא אף במושגים עיתונאיים. נהי לכל כי הזוטר בתחקירני מערכת החדשות חשוב למערכת לאין שיעור מהגברת חיימוביץ, ולו בצד היצרני של תפוקת החדשות עצמן. ללא אותם תחקירנים, תיוותר הגברת חיימוביץ עם אפס חדשות לקריין, וכפועל יוצא, עם אפס צופים, ובאותה המשכיות – עם אפס הכנסה.

נהי גם כאן, כי היררכיית השכר המעוותת שיוצרת המערכת הקפיטליסטית מקדשת את השטחי, הריקני, הנבוב והקל לשכפול – על פני המאומץ, המועיל, התועלתני וההכרחי. פועלה של הגברת חיימוביץ נחשב בעולם ערכים מהופך זה לטוב וחשוב יותר, וככזה זוכה גם לתגמול חסר כל פרופורציה לשיעור תפוקתה או מידת יצרנותה.

אם את הפרדוקס הזה ניתן ליישב בפרמטרים של תועלת והכנסה מול תשואה אמיתית בעסק פרטי, הרי שאת הפרדוקס הבא אין כל דרך ליישב: הגברת חיימוביץ מרוויחה לאין שיעור יותר מרופא מנתח השוקד על חייו של מטופל; יותר לאין שיעור ממהנדס דרכים המתכנן כבישים אשר ישמשו מיליוני כלי רכב ויקבעו במידה רבה את יעילות התנועה בכבישי המדינה כולה; יותר לאין שיעור ממדען השוקד על פיתוח נוסחה שתאפשר הוזלה משמעותית בעלות הדלק; יותר לאין שיעור ממהנדס העמל על תכנון מכונית שתציל את כדור הארץ מהגורל הצפוי לו מידי זיהום האוויר; וכן הלאה.

אולם החברה מחרישה. אפס התוצרת של הגברת חיימוביץ מתקבל בהכנעה אצל מילוני הצופים. ניחא. אולם חוסר הפרופורציה והשיעור בין תרומתה של זו לחברה הישראלית למול תרומתם של אחרים המועילים מאות ואלפי מונים יותר ממנה ומתוגמלים הרבה פחות, ראוי שיהיה נס להניף על דגל מאבק חברתי חדש. צריך שיובהר כי אין הכוונה להפיכת החברה לבעלת מאפיינים סוציאליסטים. החתום על רשימה זו אמון על הכשל העיקרי ברעיון הסוציאליסטי: נפש האדם ויצריו, אשר ימנעו כינון חברה שוויונית של ממש. אולם צריך שיוסדר אחת ולתמיד, בין הציבור לבין בעלי הממון בחברה (אותה, שוב ושוב ושוב יש להקפיד ולהדגיש – הוא מתפעל ומקיים), קנה המידה הראוי לתגמול ולהערכה.

הדוגמה של הגברת חיימוביץ כה זועקת לעין וכה צורמת לאוזן מכיוון שחוסר הפרופורציה בין תפוקתה לשכרה מקומם עד לכדי זרא. ברם ראוי כי המאבק האמיתי יתנהל אצל מנהלי בתי החולים, המכונים המדעיים וכן הלאה, להביאם לידי תגמול הוגן יותר של האנשים המקיימים אותם. מאין יבוא הכסף, בוודאי שואל הקורא. צריך שיבוא מכיסם של הללו המוכנים לשלשל מיליונים רבים של שקלים לכיסה של קריינית טלוויזיה בשבתה כבובת רצף מאופרת. ראוי כי יקזזו את שכר העתק לטובת שכרם של אחרים המועילים לחברה לאין ערוך יותר וידאגו לחברה כלכלית ואנושית מאוזנת ומהוגנת יותר. שאם לא, הם עתידים למצוא עצמם בעתיד משדרים רק לבעלי הממון ולגלות כי נתוני הצפייה בהם פחתו באופן ניכר, מה שיוביל לירידה בהכנסותיהם מפרסום וכן הלאה. סופה של משוואה זו, כמובן, גם בהיעלמה של הגברת חיימוביץ מן המסך, לטובת קריינית זולה יותר ומשתלמת לא פחות ממנה, אשר לא תפר את האיזון הבסיסי שצריך לשרור בחברה אנושית בכדי שזו תוכל להתקיים.