מותו של ענק: קלוד לנצמן, מן היוצרים התיעודיים הגדולים והחשובים בכל הזמנים, הלך היום (חמישי) לעולמו, כך לפי דיווחי התקשורת הצרפתית. הבמאי, בן למשפחה של יהודים מזרח אירופאים שנמלטו לצרפת, נולד בה ב-1925 וגם מת בה, והוא בן 92.
בראש ובראשונה, לנצמן מוכר כמובן בזכות סרטו המונומנטלי "שואה" - שנחשב ליצירה הקולנועית הגדולה ביותר שנעשתה על שואת יהודי אירופה, לציון דרך בכל הקשור ליחס של התרבות וההיסטוריה לנושא ובאופן כללי לאחת מן היצירות הדוקומנטריות הגדולות אי פעם.
לנצמן ביים גם סרטים נוספים על זיכרון השואה, בהם "אחרון הלא צדיקים" שהוקרן ב-2013 ו"ארבע אחיות", סרטו האחרון, שיצא השנה וישמש כבר כצוואה הקולנועית שלו.
הבמאי נהג לבקר בישראל לעתים תכופות - לאחרונה בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה. הוא גם ביים כאן כמה יצירות תיעודיות, ובהן "ישראל, למה" מ-1973 ו"צה"ל" מ-1985. לאורך חייו זכה כמובן בשלל פרסים ועיטורים, בהם פרס מפעל חיים מטעם סינמטק ירושלים. ב-2011 יצא בעברית ספרו האוטוביגורפי, "הארנב מפטגוניה". לנצמן היה ידוע כאדם חמור סבר, חסר פשרות ונוח להתרגז - אך ידע גם לנצל את התכונות הללו בצורה הכי טובה כדי להותיר אחריו מורשת קולנועית עצומה ובלתי נשכחת.
נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס למותו של קלוד לנצמן: "לנצמן היה אמן של אנשים ואוהב סקרן של ישראל. השילוב בין שתי התכונות הללו הביא לעולם את היצירה המונומנטלית "שואה", שבמרכזה אנשים ומקומות שהשואה הייתה הם והם היו השואה. יציאתו של הסרט לאקרנים שינתה את נקודת המבט של העולם כולו. גם בסרטיו הידועים פחות, ניכרים עינו האנושית ומבטו החד והמקורי. הצירוף הזה, יחד עם אהבת החיים והאמונה באנושות, הפכו אותו לאיש נצחי, כזה שגם בגיל 92 קשה לקבל בטבעיות את פרידתו מהעולם. זו אבדה גדולה לעולם הקולנוע והאמנות, ואבדה גדולה עוד יותר לעולם שזקוק ללנצמנים כאלה".
שרת התרבות מירי רגב ספדה אף היא: "קלוד לנצמן הוא אחד מענקי התרבות, שהנחיל העם היהודי לעולם התרבות בכלל ולקולנוע התיעודי העולמי את תודעת השואה ואת הווית חיינו. קלוד ז"ל משתייך לדור הנפילים, שעסקו באומץ בשואה האיומה של עמנו. קלוד, כתביך ויצירותיך יהיו שזורים לעד בדברי ימיו של עמנו".