יש הגדרה אחת למה שסימה ומירב עשו אתמול לאביבית: לינץ' מזעזע

אם לרפרר למם הפופולרי של העיתונאית נרי ליבנה: א. משימת גן הילדים בבית "האח" לא הייתה מושלמת ב. בכל זאת מדובר בצפיית חובה (אפילו ללא ג'וינט). צופי "האח הגדול" התכוננו לפרק כאילו היה מדובר ב"קרב הממזרים" ב"משחקי הכס", העימות האולטימטיבי בין שתי האויבות הגדולות של הבית - סימה מימון בכר ואביבית בר זוהר. גם החשכת ערוץ 26 למשך שעות ארוכות השבוע והדיווחים על כך שמדובר במריבה כמוה לא ידע בית האח, לא הזיקו להייפ. האם הוא היה מוצדק? כן. האם התכווצתי בחוסר נוחות במהלך הצפייה בו? חד משמעית כן.

כנראה שהריב בין השתיים (תרשו לי לא להשתמש בשמות הילדותיים שהעניק האח לדיירים) התחיל עוד הרבה לפני שנפגשו בבית. את הדם הרע שנשפך שם מריחים כבר שבועות דרך המסך, ממש כאילו מדובר בעוד פיסה של תוכן שיווקי (היוש עיתון מוביל בישראל. כאן לא תקבלו פרסום חינם). כמו כל סכסוך בעל ממדים אפיים, גם השנאה בין שתי ה-נשים של הבית נובעת מהעובדה שאם יסכימו להודות בכך או לא, סימה ואביבית מאוד דומות. אך בזמן שאביבית חיה עם זה בשלום, סימה פשוט לא מסוגלת לראות את אביבית. היא מאבדת עשתונות וברגעים שאחרי משימת "החבילה עוברת" נדמה שאיבדה גם את הקשר למציאות.

בשבועות האחרונים עושה רועי עוז עבודה מצוינת בעריכת התכנית, עבודה שוודאי תשתלם ברייטינג של התכנית אתמול. משימת "גן אחוש" הזכירה לראשונה את רגעי הגאונות המרושעת של יורם זק וכמו שהאמירה הזאת ביקורתית היא גם מחמאה. נכון, עם הליהוק הכושל שהוא קיבל לידיו יש דיירים שנשארים באופן קבוע על רצפת העריכה - "איך פותרים צרה כמו מריה?", שאלה ג'ולי אנדרוז ב"צליל המוזיקה"; התשובה של עוז היא "מתעלמים מקיומה" - אבל בדיירי הבית שכן אפשר לעבוד איתם הוא יודע להשתמש בחכמה.

ראשית הפיצוץ בין סימה ואביבית הגיע מההחלטה המבריקה ללהק את האחרונה לתפקיד עוזרת הגננת - זאת שמקורבת לגנן הגדול ושומרת לצידה את בני הבית. סימה, שרגילה להיות היפהפייה של השכבה (בכל זאת "מיס יוניברס לנשים נשואות") הרגישה כאילו היא נהפכת לאט לאט לאישה שקופה. תחושה שנהייתה ברורה יותר כאשר למדנו שחלום הילדות שלה היה להיות נסיכה עשירה. כן, סימה ואביבית מורכבות בדיוק מאותו די.אנ.איי.

רגע לפני שמגיעים לדברים הבאמת מזעזעים שהטיחה סימה באביבית (וכן, אני לגמרי לוקח פה צד), צריך לחזור קצת אחורה לאסטרטגיה שמאחורי המשחק של סימה ומירב. הן אולי לא נשים שהייתי רוצה לשבת איתן על חומוס אבל הן לגמרי נשים שהייתי מתכנן איתן יציאה לקרב בחברון. השתיים סימנו את אדל בספלוב כדיירת חזקה מרגע שנכנסה לבית, כנראה בגלל הפופולריות העצומה שלה ברשתות החברתיות. החיבור המיידי של אדל ואביבית פוגע לדעתן בתמיכה שהן יקבלו מקהל המצביעים הצעיר. אסטרטגית מדובר בחשיבה נכונה מאוד, אבל את תורת הלחימה אפשר לשפר. הן משאירות אחריהן אדמה חרוכה ומתנהגות באלימות מילולית שלא ראינו מאז ימיו של שי חי בבית האח. ימים שהיינו מעדיפים לשכוח.

אתמול בערב ראינו שתי נשים בוגרות, בעלות משפחה וחוג חברים, מבצעות לינץ' מילולי באישה אחרת מול כל עם ישראל. גם אם היא לא השתמשה במילים המפורשות (ובחלקן היא לגמרי השתמשה), סימה רמזה אתמול שבר זוהר היא: זונה, עקרה, עלובה, זולה, בודדה ועוד דברים שכנראה הדחקתי. אי אפשר להיות אביבית בר זוהר אם לא ניחנת בעור עבה במיוחד אבל אתמול היה ניתן לראות אותה נשברת לרסיסים. הרצון של סימה לבדל את עצמה מאביבית ולהוכיח לכל הצופים שהיא אישה "קלאסה" בעוד אביבית "זולה", גרם לה לעבור על הכללים החשובים ביותר שבין אדם לחברו. היה מוטב אם במקום השימוש החוזר ונשנה שלה באנגלית עילגת הייתה סימה משקיעה קצת בחזרה למקורות. שם ודאי הייתה קוראת את הפתגם "אל תלבין פני חברך ברבים".

כתבתי את זה כבר בטור שעבר ואחזור על זה שוב - אביבית בר זוהר שווה כל שקל שהיא מקבלת על ההשתתפות בעונה. השבוע הוכיח שיותר מכל סכום כסף שתרוויח בבית האח והקמפיינים שוודאי יבואו אחריו, היא תרוויח את הקרדיט שלה בקרב חובבי הטראש בישראל. בר זוהר מודל 2018 היא אישה שקולה, פייסנית ומלאה בקסם אישי. אפילו את יכולותיה כמדריכה להעצמה נשית הצליחה ליישם נפלא בתפקיד עוזרת הגנן. איך היא מרוויחה את הכסף שלה? מי ניתח לה את הציצי? למי אכפת. הסכסוך בין סימה ומירב לאביבית בלע גם את מעט הדיירים שכן זכו לזמן מסך. אליאב, אלי, דניאל, תומר ואדל היו בסך הכול דמויות משנה בקרב הלביאות הזה שאולי יסתיים בנוקאאוט כאשר אחת משלושתן תודח מהבית בראשון הקרוב.

מונולוג החזרה בשאלה של ישראל בחדר האח היה מאלף וחשף בפנינו את האמת הקשה מאחורי תופעת החוזרים בשאלה שאנחנו רגילים לשמוע עליה בחצי אוזן. החיים האמיתיים הם לא שבאבניקים, הם גם לא ריקודים במועדוני חשפנות. המציאות של ישראל קרובה יותר לשינה על ספסל ברחובות ירושלים ואובדן מוחלט של תמונות הילדות שלו בגלל חרם משפחתי. גם אני לא אדם מאמין אבל נדמה לי שיש לנו מועמד רציני לזכייה.

"ש: מה זה אבו עלי?; ת: אבו עלי זה כמו עבדאי כזה" (אביבית מעבירה לאדל שיעור ערבית)

"אני ברמה מאוד גבוהה" (מירב על עצמה; בכנות ממי? את לא)

"תראו איזה חמוד/ה אני!" (הדיירים כשהם רואים את תמונות הילדות שלהם; איך אמרו לי פעם? גם הקוף הוא מלך בעיני אמו)

"מי זאת?" (אלי לא מזהה את שרה'לה שרון; לא ברור אם מדובר בשנים של סמים קלים או מנגנון הדחקה מפואר, בכל מקרה - סחטיין)

"בואי תהרסי לי את החיים!" (סימה צורחת על אביבית; אבל את עושה עבודה כל כך טובה בעצמך)

"אל תשכחו אותי" (בר לדיירים; לא יודעים מי זאת אבל זה היה בפרק)