קול של אלוהים אחר

רק בקולה של בת גיבונס מבטחי. אני שומע אותו מדבר אלי בלילות, מצווה שלא יהיה לי קול אחר על פניו. מאיים שהוא קולה של בת גיבונס והוא אחד. דורש שאבטח בו, ובו בלבד. אני לא יכול שלא לציית. זה חזק ממני. אלך אחריו לכל מקום. כי רק בו מבטחי. כי הוא אחד. כי אלוהים הוא אשה.

על העטיפה של “out of season” תמונה אפורה-זהובה של בת גיבונס המביטה לצד. במאמץ מסוים ניתן להבחין כי היא נמצאת בשדה פתוח, בו חולף משב רוח קל המשחק בשיער הבלונד הטבעי שלה. היא עונדת מעין שרוך סביב צווארה הלבנבן והחלק העליון של החולצה שלה פתוח מעט. בקיצור ולעניין - קשה לזהות בג'וני מיטשל הזאת את נהמות האפלה המפורסמות מן העבר.

ובכל זאת היא חברה לדמות מן העבר הקרוב, פול ווב מ-“talk talk” ז"ל, ובגלגול החדש הם נקראים "בת גיבונס וראסטין מן". פספסתי הופעה של הצמד-חמד הזה בדבלין ממש לא מזמן, וידעתי שאצטער. רק לא ידעתי עד כמה. מדובר בזיווג לא פחות ממופלא, כי הוא מאפשר לבת גיבונס להשתלט על כל הבמה. כרגיל, היופי בחיבור הבינארי אינו דווקא בשיתוף פעולה שוויוני אלא ביכולתו של האחד לבטא גם את השני – עיקרון שהפרברים והדודאים צריכים היו להבין לפני שנים.

חלק מהביקורות, על אף שהתעכבו על משחק המילים שבשם האלבום, המצביע על נוכחות מוזיקלית לא אופנתית, לא התביישו כלל לכנות את “Out of season” בשם התואר "חורפי" - דבר שהוא, כמובן, גם אופנתי כשלעצמו וגם בלתי-אפשרי. שהרי גם בעונת החורף מצב המכירות בשוק אינו רע כלל. מכאן ש"מחוץ לעונה" הוא רב-שכבתי, רב-קולי, רב-פעמי ועל-עונתי למהדרין. זו באמת אינה בעיה גדולה מדי לדמיין שחורים באלבמה מקשיבים לו באחד מימי הקיץ הלוהטים.

הקול של גיבונס נמתח בו כמעט אל כל הצורות והאופנים הקיימים. צלול, חרוך, ציני, רגשני, לוחש, זועק, חי ומת. רגע אחד היא שרה פולק, בשני קברט, בשלישי ג'ז וברביעי אה-לה פורטיסהד. לא הבנתי למה הכוונה בפסבדונים Rustin Man, אבל זה מזל גדול שלפחות בכל הקשור להפקה הגרובי-מגנובי הזה לא מתחכם (הדגש ב-ח'). בין האקוסטיקה לאלקטרוניקה הרכה-רכה, בין שיתוף עדין של כלי המיתר לבידוד קולה של בת – הכל בדיוק במקום, לא מבקש למצוא חן, לא מחפש את מה שאין. פשוט יפה.

לאחר מבוא קצרצר של רחשים עמומים, נשמעת פריטת גיטרה והדיסק נפתח בשורה: "אלוהים יודע כמה אני מעריצה את החיים". לא בטוח שמי שעקב אחר פועלה של גיבונס בשנות התשעים, האמין שיבוא יום והיא תהגה מפיה כאלה מילים. אך יש בהן שיעור חשוב: הגרעין הקשה בישראל עדיין מאמין ששיר עמוק ומשמעותי חייב להכיל את המילים "מלנכוליה אהובתי".


* "Beth Gibbons & Rustin' Man - "Out of Season, הליקון