אמנם שמענו כבר לא מעט סיפורי סינדרלה קולנועיים, אבל קורותיו של מרצ'לו פונטה בכל זאת מצליחים להפתיע ולרגש גם את מי שהיה בטוח כי שמע כבר הכל. הסיפור הזה מגיע לשיאו על אחת הבמות הנוצצות בעולם, בטקס הפרסים של פסטיבל קאן האחרון, בו האיטלקי האלמוני קטף במפתיע את הפסלון לשחקן הטוב ביותר - אך מתחיל במקומות זוהרים הרבה פחות.
פונטה, שגובהו מטר חמישים ומשקלו 45 קילו, נולד ב-1978 בקלבריה למשפחת איכרים. הוא חלם להיות שחקן או מוזיקאי, אך אמו התנגדה לכך ודיכאה אותו, עד שברח מהבית ועבר לרומא כנער. הוא הרוויח את לחמו בעבודות קטנות ושונות, שלא היו קשורות לקולנוע, ובתחילת שנות האלפיים הצליח להתפלח לצילומי "כנופיות ניו יורק" של מרטין סקורסזי, קולנוען עליו לא שמע קודם לכן, אמר למלבישה שהבמאי שלח אותו, וכך הצליח לקבל תפקיד של ניצב.
לאחר מכן, השכיל פונטה לקבל תפקידים נוספים בסרטים ובסדרות איטלקיות, אבל הם תמיד היו קטנים. הוא לא הצליח לעשות את הפריצה, וכמובן גם לא להתפרנס מן המקצוע. לפני כמה שנים החל לעבוד כאב בית במרכז קהילתי ברומא, וגם ישן במקום, בו פעלה קבוצת תיאטרון של אסירים לשעבר. רצה הגורל ואחד מהם מת, כך שהשחקן השאפתן הוזמן להחליף את מקומו, וזה קרה בדיוק כשהגיעו למקום המלהקים ל"דוג-מן", סרטו החדש של מתאו גרונה, אחד הבמאים המובילים באיטליה.
