אני תימני רע. מודה.
יש עניין כזה אצל אנשים בעדה שבה גדלתי (בגאווה רבה) של להכיר את המנהגים, את הדקדוק של השפה ואפילו את אותה ערבית-יהודית-תימנית שאני לא שולט בה עד הסוף. גדלתי על התפר. בין הדור שעלה לארץ מתימן לבין ישראל של שנות השמונים והתשעים שנשאה עיניים לאמריקה הרחוקה. בין הקהילה הקטנה והתומכת, לפעמים גם לוחצת, בשכונת עמידר בבת-ים לחיים כישראלי לכל דבר: כזה שקורא את הספרים "הנכונים" ושומע את המוזיקה "הנכונה" (ומאוד שמח שאין דבר כזה יותר). הייתי פשוט בן של מהגרים, תייר בשני העולמות.
אני חושב שאף פעם לא הייתי לבד בעניין הזה. כמי שעוסק במוזיקה אני מרגיש שאני חלק משרשרת ארוכה של יוצרים שהביאו את המקורות שלהם אל התרבות הישראלית שמתהווה מול עינינו. אחד הביא כלייזמר ושני הביא מוזיקה רוסית. אחד הוסיף פיוט מרוקאי ואחר את שירת בית הכנסת התימני. כך נוצרו לנו מן פריצות דרך תרבותיות כמו אלה של ברכה צפירה ונחום נרדי, שושנה דמארי ווילנסקי, אלה של ג'ו עמר ותזמורת רשות השידור ואלה של צלילי העוד והכרם. או אביהו מדינה ואהובה עוזרי ולהקת טיפקס וברי סחרוף ועוד רבים וטובים. כולם ינקו מהשורשים הפרטיים שלהם אבל ניזונו גם מהשפעות תרבותיות מקומיות ועכשוויות .כך שמתוך סיר מבעבע ניצק תבשיל חדש.
קחו את "אם ננעלו" של עפרה חזה לדוגמה. פיוט שכתב רבי שלום שבזי - גדול משוררי תימן במאה ה-17, שלפתע הפיחה בו חיים אישה צעירה ויפה, בעברית ובהגייה תימנית. דבר שלא היה אפשרי בתימן שממנה באו הוריה, אך בעתיד הלא רחוק שני מוזיקאים צעירים ובעלי חזון (יזהר אשדות ויאיר ניצני) הפכו לטרק של רחבות ריקודים ובמשך שנים רבות גם זכה בתואר השיר העברי המצליח ביותר בעולם.
אני זוכר איך כילד נזקפו לי האוזניים כשהקשבתי ל"אם ננעלו" בפעם הראשונה ואת התחושה המרוממת של שייכות שנבעה מהאזנה לצלילים שהכרתי מהבית בצורה המסורתית שלהם. את ההתרגשות מהקשר החדש והמקומי, כזה שגם מי שחי על התפר בין העולמות יכול ליהנות ממנו.
ואולי אלה בכלל המילים של רבי שלום שבזי שפעלו עליי כמו קסם? אולי זה בכלל בדנ"א שלי? מאות שירים כתב שבזי והם היו עבור הקהילה התימנית מקור לנחמה, גאווה, תקומה ושמחה גדולה בתוך הגלות הקשה שהם חוו בתימן ובקשיים של העלייה לארץ. המילים שלו ליוו את הקהילה הקטנה ויצאו ממנה החוצה אל התרבות הישראלית המתעוררת. כך הפכו "איילת חן ואהבת רעיה רצוני"" ,אדון הכל" ו"אהבת הדסה" לשירים שרובנו מכירים.
השנה אנו מציינים כ-400 שנים להיוולדו של ר' שלום שבזי בסדרה של אירועים ומופעים ואני מקווה שנצליח לשחזר אותו קסם שפעל עליי ב"אם ננעלו". אני באמת מאמין שכולנו נרוויח מזה. שתהיה שנה טובה ומתוקה.
במסגרת פרויקט מיוחד שיזמה האגודה לטיפוח חברה ותרבות בראשותו של דר' יגאל בן שלום, יתקיימו שלל אירועי תרבות ברחבי הארץ, ביניהם המופע "אגדת שלום שבזי" ב- 26.9 במסגרת "פסטיבל אושפיזין" באשדוד, בהשתתפות הזמרים שגיב כהן, Shiran, גילה בשרי, המשוררות עדי קיסר ובכל סרלואי - ובניהולו האומנותי של שי צברי