פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מכה שוב: "פה גדול" חוזרת והיא דוחה ונפלאה כמו תמיד

      בינות לשערות הערווה, הזרע, הרעות החמודה ואינספור הבדיחות ההיסטריות, הטון של "פה גדול" של נטפליקס קצת יותר דידקטי בעונה השנייה, מה שמסרבל אותה מעט. למרות זאת הדנ"א של "פה גדול" נשאר כשהיה - דביק, דוחה, רגיש, קורע מצחוק, חכם, פרוע ומענג

      מכה שוב: "פה גדול" חוזרת והיא דוחה ונפלאה כמו תמיד

      צופי העונה הראשונה של "פה גדול" כבר מכירים את הנוהל, את המטרה המוצהרת שלה: תיאור גיל ההתבגרות במלוא מגעילותו - ואוהו, כמה שהסדרה הזו מגעילה, גם כשהיא ממש לא חייבת להיות - ואגב כך לרקום קסם עצום של חברות ואחווה, ובדלת האחורית להחדיר (כן, סליחה על זה) מסרי חינוך מיני לכל דבר. הורים אמיצים במיוחד יכולים לשבת עם ילדיהם בני ה-12-13 ולצפות ביחד בסדרה הזו ולדבר על התהליכים והנושאים שהיא מתארת, כולם קריטיים לחייו של המתבגר וחלקים מהם במובהק נועדו להנחיל ידע.

      זוג הורים אמיץ כזה הוא מארק לווין ("שנות הקסם") וג'ניפר פלאקט ("בוורלי הילס 90210"), שניים מארבעת יוצרי "פה גדול", שבעת הגיית הסדרה בנם הגדול היה בן 12. למה לנהל איתו שיחה על הציפורים והדבורים כשאפשר ליצור סדרת אנימציה? וזה בעצם מה שעובד כל כך טוב ב"פה גדול", הטאץ' האישי הזה. הכי אישי שיש. שתי הדמויות הראשיות הן ניק ואנדרו, המבוססות על שני היוצרים האחרים של הסדרה, ניק קרול ואנדרו גולדברג, שאכן היו חברי ילדות טובים וחוו את שנות ההתבגרות ביחד בפרברי ניו יורק. כמעט כל קו עלילתי בסדרה מבוסס על זיכרונות מזוויעים שעלו בחדר הכותבים. אפילו הנער שמזיין כריות. קרול אף מדבב את עצמו הקטן, ודמויות אחרות קרויות גם הן על שם השחקנים שמדבבים אותם - ג'סי היא ג'סי קליין; ג'ינה, דמות חדשה בעונה השנייה, מדובבת על ידי ג'ינה רודריגז ("ג'יין הבתולה").