פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ב"כוכב הבא" יכולים להירגע: "דה פור" היא התכנית הכי צפויה על המסך

      בריאליטי החדש של רשת 13 יש לכאורה הכול: שופטים מצוינים, פיינליסטים מוכשרים ומנחה אדירה. למרות הכול, היא לא מצליחה להפתיע אותנו ולא מציגה לנו שום דבר חדש שלא ראינו קודם לכן. מצטערים, זה פשוט לא היה מעניין

      דה פור the four גלעד כהנא, מוקי, מארינה מקסימיליאן, דיקלה (יח"צ , אוהד רומנו)
      שופטי 'דה פור' (צילום: אוהד רומנו)

      קל להיכנס ב"דה פור". אפילו מתבקש. בין קמפיין החוצות הבלתי נסבל שנפרס ברחבי הארץ לקידום העונה הראשונה, בו נתלו שלטים הפוכים שכאילו נועדו לגרום לנהגים לחשוב שהם בעיצומו של אירוע מוחי, עבור בהתעקשות המיותרת שלה לטעון שהיא "הפוך מכל מה שהכרתם" וכלה בליהוק הביזארי של ארבעת ה"פיינליסטים". נדמה שברשת כבר המתינו לסכינים הארוכות בבוקר שאחרי ההשקה ובכל זאת, ממש רציתי לאהוב אותה יותר. ריאליטי השירה החדש שפותח בישראל על ידי "ארמוזה פורמטס" וכבר נמכר בהצלחה לא מבוטלת לאמריקאים עם ליהוק של סטארים כמו פרגי, פאף דדי, די ג'יי חאלד ומייגן טריינור, הצליח לזכות לרייטינג יפה בז'אנר עייף כל כך, והעביר צמרמורת קלה בגב במחשבה שאולי מישהו באמת עלה כאן על משהו שלא ידענו. אז זהו, שלא. "הכוכב הבא" לאירוויזיון יכולה לישון בשקט, הגלגל לא הומצא כאן מחדש.

      אם ננקה לרגע את "דה פור" (רשת 13) מהאריזה המטופשת שהיא מציגה, יש בה את המוזיקאים המעניינים והרלוונטיים ביותר שנצפו כאן בתכנית שירה אי פעם. מעמדת המנחה אותה מאיישת אסתר רדא הסופר קולית, מישהי שכבר הביאה לנו כבוד בפסטיבלים מעבר לים, דרך שולחן השופטים שעבר רענון עם פרצופים חדשים (דיקלה וגלעד כהנא) ומחודשים (מרינה ומוקי) ועד ה"פיינליסטים". מוזיקלית יש כאן אנשים שהצליחו להזיז משהו בנוף העייף של המוזיקה הישראלית. הטרגדיה הגדולה היא שלאף אחד לא ברור מה הם עושים כאן, בניגוד מוחלט לפרמיס של "הפוך מכל מה שהכרתם", "דה פור" מסתמנת כתכנית הכי צפויה על המסך.

      לכאורה מדובר בריאליטי שמתחיל כבר ברביעית הגמר, אבל רק לכאורה. ארבעה זמרים שעברו אודישנים מפרכים (רוצה לומר השמות הכי מוכרים שההפקה הצליחה לשכנע להצטרף) וכבר יושבים על הכיסאות הנוחים שסידרו להם וממתינים בנחת לאירוע הגמר הגדול שיערך בהתאם לנתוני הרייטינג מתישהו בחודשים הקרובים. מיי פיינגולד, שרית אביטן, יהונתן אבידני ושיר לוי - אחד מהם יהיה הזוכה הגדול/ה אלא אם מישהו יצליח להדיח אותם. איך מדיחים? בכל תכנית יגיעו לאולפן מתמודדים לאודישן פתוח מול השופטים, זמרים בדיוק כמו בכל ריאליטי שירה אחר, מוכרים יותר ופחות, שינסו להרשים את השופטים במטרה להגיע לדו קרב מול אחד מארבעת הפיינליסטים. משום שמדובר בתחרות קשה שנועדה להגדיר את החוקים מחדש, רק מתמודד שיצליח לקבל 'כן' מכל ארבעת השופטים יגיע לדו קרב. הפעם החלטת השופטים נראית כמו הצבעה בקלפי ואנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מי הצביע בעד ומי נגד, החשיפה מתבצעת דרך טבעות כחולות או אדומות שנדלקות סביב המתמודדים הנרגשים. וואו.

      דה פור THE FOUR (צילום מסך)
      תותחית. מיי פיינגולד (צילום מסך)

      בפרק הבכורה כבר הספקנו להיפרד מפיינליסט אחד, יהונתן אבידני הצעיר. מתוך הארבעה מבחינתי הוא היה זמר אלמוני אבל זה בעיקר משום שאני לא חלק מקהל היעד של בני הנוער שחיים ביוטיוב. כאן מתחילה בעיה נוספת של "דה פור": ההכרזה על רביעיית גמר כל כך תלושה מהמציאות עד שברגע שנגמרים הפרומואים מבינים שהגענו בדיוק לכל ריאליטי שירה אחר שראינו עד עכשיו. ממש ייתכן שתוך תכנית או שתיים כל ארבעת הפיינליסטים שראינו בפרומואים ילכו הביתה ונישאר עם ריאליטי רגיל לגמרי. בעיה נוספת, קשה הרבה יותר, קשורה - שוב - בליהוק הפיינליסטים.

      נתחיל במיי פיינגולד, פיינליסטית "כוכב נולד 7" (הפסידה בגמר לרוני דלומי) שייצגה את ישראל באירוויזיון, שחקנית עסוקה בתיאטרון הקאמרי ובאופן כללי, מישהי שרבים מהמתמודדים היו רק חולמים להגיע לחמישית מהקריירה שלה. למעשה, עם כל אהבתי הגדולה למארינה מקסימיליאן, ההבדלים בין הקריירות של השתיים לא גדולים במיוחד כך שלראות את האחת יושבת בשולחן השופטים בזמן שהשנייה מתמודדת בתחרות גורם לתחושה קשה של "כי ככה". רדא, מנחה מקצועית למדי, אף שאלה את פיינגולד למה היא נמצאת כאן וזכתה לתשובה הלא מאולצת בכלל: "אמרו לי ש'דה פור' זה המקום להיות בו עכשיו אז באתי לבדוק". אף אחד לא שואל את מירי אלוני למה היא מנגנת בנחלת בנימין ולא מופיעה בהיכל נוקיה, אין כאן באמת בחירה אז אפשר להתקדם.

      הזויה יותר מהבחירה בפיינגולד היא הבחירה בשיר לוי, בנו של ישי לוי ולדעתי אחד הקולות הטובים ביותר בישראל. זמר שמאחורי להיטים כמו "יום אחד תבקשי", "בורח מהכל", "בית קפה קטן" ו"להשתגע", שירים אשר מבוצעים באופן קבוע על ידי מתמודדים בתחרויות ריאליטי שירה. אני לא מאמין שאנשים צריכים לתת לאגו שלהם לנהל את הקריירה ולשבת בבית כי לא לכבודם להשתתף בתחרויות ריאליטי. ובכל זאת, לוי הגיע רחוק מאוד במוזיקה הישראלית, הוא זמר אהוב שאף פתח קופות על שמו בהצלחה לא מבוטלת, האם מישהו חושב שהגיוני שהוא יזכה בתחרות? אם כן, מה אמור לצאת לו מזה? הפקה של ארבעה סינגלים מתנת x? לזכותו יאמר שנראה שהוא מרגיש את חוסר הנוחות מהמעמד בעצמו ורק מקווה שהעסק יסתיים. שרית אביטן היא שם נחמד מהעבר שכמעט ושכחנו, ונחמד להיתקל בה שוב. לצערה התחרות לא עושה עמה חסד וניתן להבין למה היא אף פעם לא "קרתה". מדוברת בזמרת שיש לה הכל חוץ מייחודיות. מי יודע, אם היא תנצח כאן אולי באמת תהיה לתחרות הזאת תכלית.

      דה פור THE FOUR (צילום מסך)
      לא מספיק מעניין (צילום מסך)

      נדמה שגם שולחן השופטים שהיה צריך להציל אותנו לא עומד במשימה. מצד אחד, אין כאן גנריקה קשה עם שופטים מזן המוש בן ארי אבל גם לא מסתמן כאן טאלנט מטורף שלא ברור למה הוא לא עשה את זה קודם. גלעד כהנא היה ונשאר בחור מגניב מאוד שלוקח את הכל בסרקזם קל, מארינה היא אישה מוכשרת מאוד שיכולה להנחות כל דבר, מתכנית בישול ועד מגזין רכב, ודיקלה היא וריאציה מעניינת על השיפוט הרגשני של מירי מסיקה בתוספת אגו לא קטן של מי שכותבת בעצמה מגה להיטים. אי אפשר להאשים אף אחד מהם בזה שהתכנית לא מעניינת, הם עושים את המיטב.

      יותר מהכל, הבעיה של "דה פור" טמונה בכך שכל המחשבות האלה הן שעוברות בזמן הצפייה בה ולא חלילה מחשבות על מתמודד מרגש כזה או אחר. המועמדים שהגיעו לתכנית אמש, בין אם מדובר בפטרה האמריקאית המגנובה או אמיר "עומר אדם הערבי", היו כישרוניים בדיוק במידה, שום דבר שלא ראינו קודם. הגיוני, יש גבול לכמות הכישרון שמסתובב בחוץ וזאת בדיוק הסיבה ש"דה פור" הייתה יכולה להישאר בארצות הברית ולעשות לנו כבוד אצל האמריקאים, אנחנו מעדיפים את הריאליטי שלנו דוך ולא הפוך.