פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      תפסיקו לנדנד, אתן משעממות: התגובה של דן מרגלית הדהימה אותנו

      תגובתו של העיתונאי דן מרגלית לטענות של נשים לפיהן תקף אותן מינית בלתי נסבלת בזחיחותה. אז מה אם הנשים אוכלות את עצמן ומתייסרות יומם וליל בשאלה אם לחשוף את שעולל להן או לא. עבור מרגלית, זו העת לנוח וליהנות מפירות עמלו רב השנים מבלי להידרש לזוטות ישנות

      וואלה טוק הראיון המרכזי עם יעקב אילון ודן מרגלית 12.3.18 (ראובן קסטרו)
      תגובה מדהימה. דן מרגלית (צילום: ראובן קסטרו)

      הופתענו ולא הופתענו לקרוא ב"הארץ" הבוקר את הדיווחים על התקיפות המיניות לכאורה שביצע דן מרגלית בשורה של נשים. אצטלת המכובדות שלו מטעה, וכל הכבוד ל"הארץ" שנהג באומץ והשליך מטאוריט לוהט שכנראה ישמיד דינוזאור משורותיו. אבל אני רוצה להתעכב רגע על התגובה הבאמת מדהימה בזחיחותה של מרגלית לאחר שעומת עם ההאשמות. מרגלית מסר ל"הארץ" בתגובה לארבע עדויות על תקיפה מינית פיזית ואחת על הטרדה מילולית: "אין ממש בטענות באשר לאירועים שנטען כי התרחשו לפני יותר מ-30 שנים. אין בכוונתי להקדיש את שארית שנותיי לוויכוח חסר כל סיכוי בעת הזאת ובאווירה הרווחת". מרגלית לרגע לא מעלה בדעתו להתייחס לגופן של ההאשמות. הוא בהחלט היה מעדיף שנעזוב אותו לנפשו. כי אם להכחשותיו הנרפות אין סיכוי "בעת הנוכחית" (ואכן, נדמה שאין הרבה ספק בנוגע לחומרתם של המעשים) - הוא מעדיף להמשיך בחיי הנוחות שלו באין מפריע. לכתוב מאמרים בעיתון מכובד, לפרוש את דעותיו - גם לגבי הטרדות מיניות כמובן - ברדיו, ליהנות מהחיים.

      אז מה אם אישה, היום בת שישים, מספרת שהדף אותה בכוח לקיר בחדר חשוך כשאיבר מינו חשוף? אז מה אם היא וחברותיה מתמודדות עם השלכות הטראומה לאורך כל חייהן הבוגרים? אז מה אם הן אוכלות את עצמן ומתייסרות יומם וליל בשאלה אם לחשוף את שעולל להן או לא. עבור מרגלית, זו העת לנוח וליהנות מפירות עמלו רב השנים מבלי להידרש לזוטות ישנות. אי אפשר שכולם כאן יאכלו את עצמם, נכון?

      וואלה טוק הראיון המרכזי עם יעקב אילון ודן מרגלית 12.3.18 (ראובן קסטרו)
      דן מרגלית (צילום: ראובן קסטרו)

      בזמנים הטובים ההם - היה יכול להדוף את הטענות בקלות. "בעת הזו" - הוא נאלץ להידרש לטענות החמורות ולהתייחס לנשים שהעידו כי תקף אותן כאל יצורים תבוניים, בעלי זיכרון תקין, רגשות וזכויות ובמילים אחרות - זהו עימות שכנראה לא ינצח בו. מרגלית חש עצמו היום - במלאת שנה להאשטג שטילטל את העולם הישן שבו הוא וחבריו צמחו - כקוזאק נגזל ששלוותו נמצאות תחת איום. הנשים אותן תקף לכאורה לא מעניינות אותו וטענותיהן המוצקות בהחלט לא ראויות להרהור או חשבון נפש. "האווירה" כבר חרצה את דינו, ולא העדויות המרובות של קולגות. חנה קים - עיתונאית בעלת הישגים וזוכת פרס סוקולוב - לא תגרור אותו לוויכוח מיותר, ישן ומעייף ורוח התקופה הנודניקית - מה היא בכלל רוצה ממנו, גבר בא בימים שימיו ספורים. במילים אחרות: הגברת חנה קים, העיתונאיות הנוספות שסיפרו על מעשיו המחליאים (לכאורה) וגם עדות השמיעה - אתן לא מעניינות. אתן משעממות. תביאו דברים מעניינים.