אחת התופעות המרתקות בקשר שבין הגוף לנפש שלנו היא דיסוציאציה, מצב שבו הרגש מתנתק במודע מן המציאות. פעמים רבות דיסוציאציה משמשת כמנגנון הגנה מפני סיטואציות טראומתיות, אבל יש אנשים שסובלים מהפרעה דיסוציאטיבית שנקשרת בתופעה כרונית וחמורה יותר - דה-פרסונליזציה, הפרעה שנקשרת בניכור וביחס שלילי מתמיד בין אדם לעצמו.
בשנה שעברה, כשהוא בן 16 בלבד, אופק לוי גייס כסף בהד-סטארט, כתב והעלה ב"צוותא" את המחזה "פסיכו-לוג", המבוסס על סיפור אמיתי. במרכז המחזה רועי, בחור בן 25 הסובל מדה-פרסונליזציה. אודי (אסי יצחקי), הפסיכולוג של רועי, מכניס אותו למצב של טראנס עמוק ומאלץ אותו להתעמת עם השדים מהעבר, משימה שהופכת למורכבת יותר ויותר ככל שהמפגש מתקדם.
לוי, היום כבר בן 17, הוא בחור צעיר וסקרן, מפוצץ באופן לא מאוד אופייני לבני גילו בשאלות אקזיסטנציאליסטיות. "עוד לפני שהתחלתי לכתוב את המחזה שאלתי את עצמי מה זה רגש? האם אנחנו מרגישים? האם הפרט צריך להשמיט את עצמו כדי להיות חלק מקבוצה?" כתב בעמוד ההד-סטארט של המחזה, "עניין אותי לדעת מה זה לחיות עם הפרעה כמו דה-פרסונליזציה, בה הרגש לא מובן מאליו. הדבר הכי עוצמתי של החיים כמעט לא קיים".
המחשבות של אופק קיבלו משנה תוקף לפני חודש, אז נהרג בתאונה חברו הטוב ביותר ארי נשר. פתאום "פסיכו-לוג", שאותו הריץ הרבה לפני הטרגדיה, הפך למחזה שונה לחלוטין מבחינתו. "האם ארי ז"ל היה חברי הטוב או שהוא עדיין חברי הטוב?" הוא תוהה. הוא מספר כיצד גם בחייו זיהה אלמנטים של דה-פרסונליזציה, איך סבל מריק בלתי נגמר, כמו בור ללא תחתית שאינו ניתן למילוי. כשהתגבר על הריק של עצמו, הגיעה הפרידה הכפויה מארי. "שום דבר לא מצליח למלא את הריק שנוצר, וזה מוזר כי חשבתי שאני אלוף במילוי הריקנות", הוא כותב, "יום לפני התאונה הוא רק שיבח והילל את החיים, פיאר את תפארת האושר שיכולה להיות באדם. וכל זה קרה כשארי לא ידע שהחיים יבגדו בו בעוד כמה שעות".
רק בן 17 לוי, אבל עם שלוש הצגות מאחוריו ותאווה בלתי נשלטת לחקור את מהות החיים, הוא עומד על הבמה כשהוא משדר ניסיון של אדם בן 50, ומגלה פוטנציאל גדול בכתיבה, ביצירה ובמשחק. הדמות שלו גדושת חוויות, חלקן אמיתיות ואחרות בדיוניות, כשחוויה מציאותית אחת השתחלה לתודעה בברוטאליות לפני שבועות בודדים וחדרה עמוק לראש שלו וגם לבמה. פסיכו-לוג היא התנסות צנועה ומעניינת בחקר ההתמודדות של מוח האדם עם סיטואציות קיצוניות, מדחייה ועד התעללות.
על אף הבוסריות המובנת של המחזה, בעיקר בשל האמצעים הדלים להעלאתו, ב"פסיכו-לוג" מגלה לוי הרבה אומץ כשהוא נוגע בהתמודדות עם נושא רגיש כל כך בהיותו בן 17 בלבד. האובדן של חברו הטוב מעניק לו משמעות נוספת.