מנה גדושה של דיכאון מצפה ב"ילד יפה", סרט מדובר למדי שעלה כאן בשבוע האחרון. הדרמה הזו מבוססת על ספריהם של העיתונאי דיוויד שף ובנו ניק, שהתמכר לקריסטל מת' והצליח להיגמל לאחר מאבק ממושך, הרבה בזכות תמיכתו של אביו.
טימותי שאלאמה, הזכור מ"קרא לי בשמך" ו"ליידי בירד" ונחשב לשם החם של דורו, מעצבן מתמיד בתפקיד הראשי. סטיב קארל מגלם את אביו ושניהם מוזכרים כמועמדים אפשריים לפרסי המשחק באוסקר. מדריך אותם פליקס ואן גרוניגן, הבלגי שאחראי ל"המעגל השבור" המופתי, שהיה טוב בהרבה, אולי כי נעשה מחוץ למסגרת ההוליוודית.
"ילד יפה", לעומת זאת, מזכיר יותר סרטי טלוויזיה סטייל "הילד ששתה יותר מדי" משנות השמונים, והוא מסוג היצירות שמציבות את העברת המסר שלהן בראש סדר העדיפות. אז אכן, מי שיצפה בסרט ישתכנע לא לעשות קריסטל מת', אבל הרבה קולנוע אין פה. נקודת זכות יחידה היא הפסקול, שכולל כמובן את השיר של ג'ון לנון בשמו נקראת הדרמה, אבל גם עוד שלל פנינים מכל הסוגים.
האזינו לפסקול הסרט
