"Homecoming": למה דווקא הסדרה הזו גרמה לג'וליה רוברטס לבוא לטלוויזיה?

מעניין עד כמה "Homecoming", המותחן הפסיכולוגי של אמזון פריים וידאו, הוא תוצר של זמנה. הסדרה החדשה בכיכובה של ג'וליה רוברטס מסמנת וי על כמה וכמה מאפיינים בולטים של הטלוויזיה העכשווית: כוכבת קולנוע גדולה במרכזה, במאי אחד אמון על כל עשרת פרקיה ועושה זאת ברוב סגנון, הפרקים הללו מונים כחצי שעה כל אחד כחלק מהטרנד החדש (והמבורך) של דרמות קצרות, היא מבוססת על פודקאסט פופולרי, עלילתה קופצת בין תקופות שונות, וכמובן - כולה ניתנת לצריכה מרתונית מרוכזת. ובהתחשב ברשימת המלאי הזו, בעיקר מפתיע להיווכח שבמהותה "Homecoming" היא לגמרי אולד סקול.

הסדרה עוקבת אחר היידי ברגמן (רוברטס), עובדת סוציאלית הממונה על הטיפול בחיילים ששבים משדה הקרב ומנסים להשתלב מחדש בחיים האזרחיים, במסגרת פרויקט ניסיוני בשם "השיבה הביתה". במשך שמונה שבועות שוהים החיילים הללו - שרובם חוו רגעים איומים וראו מראות קשים - במתקן מבודד, עוברים הכשרות וסימולציות של ראיונות עבודה וכדו', שיחות, וכן מקבלים כדורים שאמורים לעזור להם להתמודד עם הפוסט טראומה. הווטרן העיקרי ש-"Homecoming" מתמקדת בו הוא וולטר קרוז (סטפן ג'יימס, שגילם את ג'סי אוונס בסרט "המרוץ"), בחור מיושב יחסית ונינוח, ששמח לתת אמון בפרויקט ובהיידי, ורק מייחל לחזור אל האזרחות, לחיות "חיים עמוסים, נקיים" ו"להיות במקום שהימים נערמים בו".