(בווידאו למעלה: נטע ברזילי שרה את TOY בברלין. צילום: יניב דורנבוש)
החודשיים הגרועים ביותר בחיי חובבי אירוויזיון הם אפריל ויוני, חודש לפני התחרות שמתקיימת בחודש מאי וחודש לאחריה. מדוע יוני אינו אהוד במיוחד אפשר להבין. מדובר בימים שאחרי התחרות כשנותרו עוד יותר מ-11 חודשים עד הפעם הבאה. יש לזה אפילו שם כמעט מדעי - PED - Post Eurovision Depression. אפריל הוא חודש שלא קורה בו משהו משמעותי, כל השירים כבר פורסמו, אפילו של רוסיה ובולגריה (שפרשה השנה) באיחור של יומיים, כולל כל השינויים של הרגע האחרון - ה-Revamp הידוע לשמצה. נכון, יש כל מיני אירועי אירוויזיון בכל מיני מדינות, אבל אלו הם רק הפירורים לפני שמגיע הדבר האמיתי.
חודש נובמבר הוא חודש סתמי, לכאורה, בלוח השנה. חוץ מחגיגות קניות לא קורה בו משהו משמעותי עד פרוץ החגים, כך גם בבועת האירוויזיון. עונת הקדמים עדיין לא החלה וחוץ מכמה שמועות נדיר מאוד שמדינה כלשהי כבר בוחרת זמר, שלא לדבר על שיר. אבל זה גם החודש שבו התקליט מתהפך - הזמן עד לאירוויזיון הבא הופך לקצר יותר בהשוואה לזמן שחלף מהאירוויזיון הקודם. וכך, 187 ימים אחרי הלילה שבו ישראל ניצחה, "האירוויזיון חזר הביתה", ו-184 ימים עד שמדינה שלמה תקווה שנעשה את מה שעשינו ב-79' (זכייה כפולה) - הזוכה הכי מרתקת של השנים האחרונות מנסה לכבוש את אירופה בסיבוב הופעות. אולי השעמום הזה של חודש נובמבר הוא מה שגרם לכ-250 מבלים להגיע להופעה של נטע בברלין, רגע לפני שהעיר נכנסת לקיפאון החורף.
"זה יהיה המופע הקצר בהיסטוריה", התבדח גולש בכתבה שבישרה על סיבוב ההופעות באתר חובבי האירוויזיון המוצלח wiwiblogs. "חייב לשאול, איך זמרת שיש לה שיר אחד עושה הופעה? לא הייתי משלם בשביל לשמוע אותה עושה קאברים לשירים אחרים", כתב גולש באחד מעמודי הפייסבוק של ישראלים המתגוררים בברלין. הכרטיסים להופעה בברלין לא היו זולים, בוודאי לא במונחים מקומיים. 30 אירו לזמרת שאין לה חומרים מוזיקליים מקוריים זה לא מעט. לשם השוואה, זמרות מוכרות יותר שהופיעו כאן, כמו סאנטיגולד או מרינה אנד דה דיימונדס, שמאחוריה כבר שלושה אלבומים, מכרו כרטיסים ב-25 אירו. אולי זה מסביר את העובדה שהטייטל ESC-Gewinnerin, זוכת האירוויזיון, לא מספיק כדי למלא אולם וההופעה לא הייתה סולד אאוט.
להדס רשף, אמנית ישראלית שעובדת בימים אלה בברלין על הדוקטורט שלה בנושא עיסוק מודרני באמנות יהודית, זה בכלל לא משנה. "נטע היא גאון מוזיקלי, היא המנטוס בתוך הקולה", אמרה לוואלה! תרבות. "מדובר בפרפורמרית פנומנלית ויש לי ציפיות גבוהות". הדס אמנם לא שילמה על כרטיס אלא זכתה בהגרלה שערך מגזין "שפיץ" הישראלי בברלין, אך לדבריה היא ממש רצתה להגיע להופעה לתמוך באמנית כמו נטע: "היא באמת מעניינת ומרגשת אותי. עצם זה שדבר כל כך חדשני ומקורי נכנס לליבת המיינסטרים הישראלי, שאם הוא יצליח לתפוס - זה ייתן ניעור שיקפיץ את כל הרמה של המוזיקה הישראלית".
נטע ברזילי בביצוע ל"אבניבי"
בחודשים שחלפו מאז האירוויזיון ראינו את נטע בעיקר במצעדי גאווה ברחבי העולם, צפינו בה בפרסומת, ובסטורי באינסטגרם, בזמן שזוכת המקום השני, אלני פוריירה החברה-יריבה, כבר הוציאה שני שירים בחצי השנה שחלפה מהתחרות, אחד מהם של מכונת הלהיטים דורון מדלי. ומה קיבל הקהל בהופעה של נטע? תכנית לקט של "הכוכב הבא לאירוויזיון", כלומר את כל שירי האודישנים. ברבי גירל, וונאבי, אין לי כסף אבא תקנה לי, What is Love, אבניבי, והמאש אפ של טיק טוק עם גנגנאם סטייל.
"אולי לישראלים מפריע שאין שום דבר חדש בהופעה של נטע", אמר מארק, גרמני שצפה בהופעה. "מי שלא עקב אחרי התכניות בישראל לא ראה את הביצועים האלו, ובשבילנו הכול חדש. לחובב אירוויזיון בכלל מרגש לעמוד כל כך קרוב לבמה ולראות את זוכת האירוויזיון כל כך מקרוב, זה לא יכול לקרות בשום סיטואציה אחרת". חבריו הסכימו איתו, ונראה כאילו הקהל כולו היה בדעה אחת. גם בלי רפרטואר ועם אולם לא מלא, נטע מחשמלת. נראה שבנוכחות שלה היא תכבוש כל קהל בכל אולם בכל כמות ולא משנה אם מדובר בבמה הגדולה בליסבון או בבמה קטנה בברלין. הקהל התמסר לסיפורים שלה, לבדיחות שלה, ולשירים שלה, וגם למד לשיר "אין לי כסף, אבא תקנה לי".
והיה כמובן השיר TOY שבו כמה מאות הצופים הרימו את תקרת האולם כאילו היו שם אלפים רבים. כולכם בוודאי זוכרים את סאגת הלופר בין בחירת השיר לייצג את ישראל עד שהחלו החזרות לאירוויזיון. "מותר לופר?" הייתה השאלה שנשאלה הכי הרבה בעמודי החובבים, עד שגילינו שהלופר יהיה אביזר סתמי על הבמה ואת קולות הלופ ישמיעו זמרות הליווי. באחד משיאי ההופעה קיבלנו את התשובה לשאלה מדוע הוויתור על השימוש בלופר כאביזר קולי הייתה אולי אחד הדברים החכמים שנעשו בהיסטוריה, כשהקשר בין הלופר למחשב כשל ובזמן שהקהל היה אמור לקפוץ עם נטע - הכול נהיה שקט. אפשר רק לדמיין מה תקלה כזו הייתה מעוללת לישראל באירוויזיון.
ואיך אפשר בלי BDS. מספר זעום של פעילים המתינו לקהל בכניסה לאולם, עם בלונים ורודים ובוהקים בצורת האותיות שמרכיבות את שם הארגון. רבים מהצופים שהגיעו חשבו שמדובר בשלט הגעה להופעה, מכיוון שזה מתאים לצבעוניות של נטע. המשטרה שהגיעה למקום הרחיקה פעילים שהחזיקו בלונים בצבעי הדגל הפלסטיני. הפעילים חילקו לעוברים והשבים עלונים בהם כינו את נטע "שגרירת האפרטהייד הישראלי". נטע, שאמרה בעבר כי היא מתרחקת מפוליטיקה, הואשמה בעלונים בכך שהציבה את המוזיקה שלה "מרצונה בידי ממשלת הימין הקיצוני הישראלית". אחרים השתעשעו בתמונות סלפי עם הפעילים, ונכנסו מחויכים להופעה.
"אני לא יודעת מה הדעות הפוליטיות של נטע וגם לא כל כך מכירה את האנשים עם הבלונים", אמרה אנה, ספרדייה שמתגוררת בברלין והגיעה להופעה. "אני והחברים שלי באנו ליהנות". גם עמית, ישראלי שגר בברלין ולא מגדיר את עצמו כחובב אירוויזיונים, נהנה: "לא ראיתי אף תכנית של 'הכוכב הבא' ולא ראיתי אף ביצוע של נטע חוץ מהאירוויזיון, והיא הפתיעה אותי מאוד". גם הדס הייתה מרוצה: "היא לגמרי חשמלה את הקהל".
