פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      חומות של ייאוש: "הבריחה מדאנמורה" מבלבלת בין איטיות לבין איכות

      המיני-סדרה החדשה לוקחת סיפור מסעיר על אסירים נמלטים והופכת אותו ליצירה איטית ומשעממת. גורמת לנו להרגיש את השעות הנוקפות, המצטברות, באותו אופן שבו האסירים במתקן הכליאה מרגישים אותן. זה מצער מאוד, כי בתוך זה מסתתרת גרסה הדוקה שהייתה יכולה להיות יצירת מופת

      חומות של ייאוש: "הבריחה מדאנמורה" מבלבלת בין איטיות לבין איכות

      "צריך סבלנות", אומר האסיר ריצ'ארד מאט (בניסיו דל טורו) על מלאכת הציור בפרק השני של "הבריחה מדאנמורה", תחביב שהוא עוסק בו במתחמי מתקן הכליאה השמור "קלינטון". הסבלנות הזו שהוא מחיל כה יפה על מלאכתו נכונה גם לעבודה הצדדית שלו ושל חברו, דיוויד סווט (פול דנו): לתכנן ולעבוד על בריחתם מהכלא. באיטיות ובדקדקנות הם מנסרים וחוצבים את דרכם החוצה במתחם אוורור תת-קרקעי של המקום, מלאכה שלהערכתם יידרשו לה חמש שנים. צריך סבלנות.

      "הבריחה מדאנמורה" ("Escape at Dannemora"), שהפרק הראשון שלה שודר השבוע ברשת הכבלים האמריקאית שואוטיים וכאן בישראל ב-yes, מגוללת את הסיפור האמיתי שהתרחש ב-2015, עת שני אסירים מסוכנים ברחו מהכלא השמור במדינת ניו יורק. עזרה להם בכך טילי מיטשל (פטרישה ארקט אחרי תהליך דיהוי יסודי) - אזרחית שניהלה אסירים בסדנת תפירה בכלא, בהם עבדו גם השניים הללו, וניהלה איתם יחסים מיניים, איש איש בתורו. שני הגברים מבקשים לברוח ממאסרם, ואילו האישה חשה כלואה בחייה ומחבבת את הרעיון של הצטרפות אליהם.