חביתה לפרצוף

אמנית האובסס הילה לולו לין, או שמא הילה לולו לינ, היא אמנית מצחיקה. היא לוקחת את עצמה נורא ברצינות. יחד עם עוד רבים אחרים לולו לין נמנית על חבורת הממשי של האמנות הישראלית. יש לה תפישות אייטיזיות דרמטיסטיות נטולות אירוניה. העבודות שלה סופר דרמטיות והצהרתיות, העיסוק שלה בגוף הוא שבלוני, והשימוש בווידאו הוא אילוסטרטיבי.

לולו לין, שהוכתרה על ידי סמדר שפי מ"הארץ" כאחת האמניות הישראליות המעניינות ביותר בעשר השנים האחרונות, לא מי יודע כמה מעניינת. העבודות בתערוכתה החדשה, "נוראהבתי", שמוצגת בגלריה נגא בתל אביב, גורמות מבוכה קלה. אין בהן מימד סובלימטיבי שמתעל את הדברים ליצירה, אלא רק תיאטרון אמנותיסטי שמאייר תיאוריות של ז'ורז' בטאי ודומיו. מוטיב הביצה בעבודות של לולו לין הפך לקלישאה עוד בתקופת הסרט היפני "טמפופו", והגירסה הישראלית שלו, "קקמייקה", לא מוסיפה לביצה אפילו קורטוב של פלפל.

ולסיום שאלה: הילה לולו לין היא קרובת משפחה של ח"כ אוריאל לין? איזה מין שם זה לולו לין? מאיזו תפוצה מקורו?