פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הספר "כך להישאר לעולם" ממחיש עד כמה הסופר האלמוני היה מוכשר

      אדם עם כישרון כתיבה יכול לספר בעניין על כל דבר הנקרה בדרכו. אלון מספר על שטיפת כלים, על שנת הצהריים שממנה הקיץ אל חשכת שעון החורף ועל ישיבה בתחנת אוטובוס. רשימה אחת ארוכה שלכאורה אין בה דבר, אך בעצם יש בה המון

      אתם קמים בבוקר ואין לכם משהו מיוחד לעשות, שום דבר מרגש. בהיותכם צעירים ויפים אתם עלולים להתמלא חלחלה מהמחשבה הזאת, אבל בגיל השלישי זאת המציאות. אפשרות אחת היא להשתעמם למוות, תרתי משמע, אבל יש אופציה נוספת: לגלות את הריגוש בכל דבר קטן, ממישוש עגבניה בסופר ועד שיחה אקראית עם פלוני בתחנת האוטובוס.

      ב-1987, כשהוא בן 52 בלבד, החליט יונה אלון לפרוש מעבודתו ולהקדיש את כל זמנו ליצירה. במשך שנים הלך לשוטט ביער ירושלים וגם לספריה הלאומית בגבעת רם כדי לכתוב. הוא פרסם קבצי שירה עצמאיים, ובשנים האחרונות לחייו, עד מותו ב-2013, כתב קטעי פרוזה קצרים. הקטעים הללו פורסמו כקובץ ב"כך להישאר לעולם", הספר העברי המקורי הראשון של הוצאת "תשע נשמות".

      מה מיוחד, אם כן ב"כך להישאר לעולם"? כאמור, בעיקר העובדה כי מאחורי הקובץ הזה לא מסתתרת, לכאורה, דמות עם סיפור. האומנם? מסתבר שאתה יכול להישאר מעניין אם אתה יודע לכתוב סיפור, אתה לא חייב שיהיה מאחוריך אחד כזה. "וברגע נדיר של הצצה פנימה והשוואה לאחרים, ראיתי פתאום: אני יודע רק לקרוא ולכתוב", כותב אלון, "איני יודע שום דבר אחר".

      כך להישאר לעולם, יונה אלון (יח"צ , תשע נשמות)
      לגלות את הריגוש בכל דבר. "כך להישאר לעולם" מאת יונה אלון (יח"צ)

      אדם עם כישרון כתיבה יכול לספר בעניין על כל דבר הנקרה בדרכו. אלון מספר על שטיפת כלים, על שנת הצהריים שממנה הקיץ אל חשכת שעון החורף ועל ישיבה בתחנת אוטובוס. רשימה אחת ארוכה שיש בה כלום ואין בה שום דבר, או שמא ראוי להפוך את הסדר: לכאורה אין בה דבר, אך יש בה המון.

      כשקראתי את "כך להישאר לעולם", הוא הזכיר לי ספרון אחר שקראתי בעבר ושינה את חיי - "רשימותיו האחרונות של תומס פ' למען הכלל", שכתב הנורבגי של אסקילדסן. הספר ראה אור לפני למעלה משבע שנים בהוצאת "סמטאות", שניתן להגדירה כגלגול הקודם של "תשע נשמות". הסיבה לכך שהיה כל כך מפעים בעיניי הייתה המינימליזם הטהור של אסקילדסן, היכולת לכתוב כל כך מעט ולהגיד כל כך הרבה, ובמיוחד להציג לעולם את הריגוש הקיים גם בתוך הריק.

      באחרית הדבר ל"כך להישאר לעולם" התברר שהדמיון שחשתי אינו מקרי. אוריאל קון, המו"ל של "תשע נשמות", מספר כי אלון יזם ב-2011 את המפגש עמו לאחר שקרא את "תומס פ'", ומכאן מטביעה השפעתו של אסקילדסן על ספר זה חותם רשמי. יש לומר בכנות - כתיבתו של אלון נופלת באופן ניכר מזו של הנורבגי. ב"תומס פ'" לכל מילה הייתה משמעות, כל הברה חדרה לנשמה. אלון, על אף הפיוטיות הטבועה בו, לא תמיד יודע "לא לשעמם".

      הסופר המנוח יונה אלון (באדיבות המשפחה , באדיבות משפחת אלון)
      מלמד שכל דבר הוא סיפור. יונה אלון (צילום באדיבות המשפחה)

      עדיין, הספרון הזה מגלה כמה מוכשר ומפוספס היה אלון. בימי חייו הוא הוציא שני ספרים, עליהם עמל במשך 10 שנים, רק כדי לגלות שהם לא נלקחים ברצינות. בהוצאות ספרים לא אוהבים שגרה, שם מעדיפים תהפוכות אמיתיות וסערות נפש, ולכן ניתן להבין מדוע אדם שתחלופת עונות השנה מהוות עבורו את שיא הריגוש אינו נמצא בראש סדר העדיפויות. כאן יש לעצור ולחשוב: האם כולנו איננו כאלה? האם אנו לא טובעים בביצת הרוטינה והשעמום? מדוע, אם כן, אנו מפחדים מזה כל כך ולמה לא לתת צ'אנס למי שמשמש עבורנו מראה דרך כתביו?

      גם אם אינו מושלם, בוודאי שלא כמו מושא השפעתו, "כך להישאר לעולם" הוא ספר חינני העטוף בשכבות דקות של חמימות, חביבות ומלנכוליה. אלון בעיקר מצליח ללמד שכל דבר, גם בחירת קילו תפוחי עץ, הוא סיפור.


      "כך להישאר לעולם" / יונה אלון. תשע נשמות, 168 עמודים.