הרבה קומדיות צרפתיות עלובות הופצו בארץ בשנים האחרונות, והוציאו כאן שם רע לקולנוע הצרפתי. "משפחה בהפתעה", שעולה כאן בסוף השבוע, היא הגרועה שבהן. היזהרו לא להתבלבל בקופה בינה ל"המשפחה שלי" ו"פתאום משפחה" הטריים גם כן, אך הטובים הרבה יותר.
הרוח החיה מאחורי הסרט הוא התסריטאי-במאי-שחקן דני בון, אחד הקומיקאים הפופולריים בצרפת, המוכר גם בישראל בזכות מהתלות כמו "הקמצן" ו"ברוכים הבאים לצפון". כמו בלהיט ההוא, גם כאן הוא עוסק בפער בין פריז לאזורים הצפוניים והנחשלים של המדינה. זאת, דרך סיפורו של אדריכל סנוב מעיר האורות, המנסה להתכחש לעברו הפריפריאלי, עד שזה רודף אותו.
לקרוא לתוצאה בורקס יהיה עלבון למאפה השמנוני. מדובר בתוצר קולנועי כל כך נחות, פוגעני ומייסר לצפייה, עד שברוח ההפגנות המתרחשות כרגע בצרפת, מתעורר חשק לעטות אפודות צהובות ולהתחיל להשליך אבנים על המסך. לא ברור גם למה טרחו להפיץ אותו בישראל: ההומור כאן, אם אפשר לקרוא לזה ככה, הולך לאיבוד בתרגום, מה שהופך את "משפחה בהפתעה" לחסר ערך עוד יותר. והמביך מכל: מאכל הפיגולים הזה, שלא ראוי להיקרא סרט, מוקרן בסינמטק תל אביב, שלא ראוי להיקרא סינמטק.
