מותו הפתאומי של המוזיקאי יגאל בשן בגיל 68 היכה בהלם את חבריו, מעריציו ועולם התרבות הישראלי. ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר: "אני מביע צער עמוק על לכתו של יגאל בשן. הוא היה חלק בלתי נפרד מפסקול הזמר הישראלי. קולו ושיריו ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות. בשם כל אזרחי ישראל אני שולח תנחומים למשפחתו. יהי זכרו ברוך".
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, הוסיף: "אנו מבכים את לכתו של יגאל בשן ומחבקים באהבה את מיקה והמשפחה כולה. יגאל היה נער הפלא שגדל לזמר ולשחקן. האיש עם הקול החם שגרם לנו להתגעגע אל מה שאפילו לא ידענו לתת לו שם. זמר מיוחד כל כך שנוכחות הסולו הנפלאה שלו מעולם לא הפריעה לו להיות גם לחלק מהרכב או להקה. הזמר למבוגרים שהיה גם מנהיגה הבלתי מעורער של 'הופה היי' וחלק בלתי נפרד מהילדות של רבים כל כך. יגאל אהוב, היית לכוכב שביט שחלף ונעלם מעינינו, אבל רסיסי הזוהר של שיריך וקולך יישארו עמנו תמיד".
"זה נורא עצוב, יגאל היה משכמו ומעלה", אמרה השחקנית והקומיקאית רבקה מיכאלי לוואלה! תרבות. "הכרתי את יגאל כבר בהיותו בן 15, כשהיה לו צמד עם שלומית אהרון, ראיינתו אותו אז לראשונה. הוא היה כוכב ענק. גם פרפורמר אדיר, נורא סקסי ואהוב, וגם הלחין מנגינות יפהפיות. הוא עשה עיבודים מודרניים לשירים תימניים, שזה היה מאוד יפה וחדש, השירים לילדים שלו היו מדהימים וגם השיתוף פעולה עם עוזי חיטמן. והוא היה נורא רגיש. יגאל גם זכה לאישה נפלאה. אני כתבתי לו את השיר 'כמו מנגינה'. הוא היה בנאדם מקסים. נראה היה שלא טרח על כלום. היה שרמנטי בצורה בלתי רגילה. חבל, פשוט חבל".
השחקן שלמה בראבא ספד לבשן בשיחה עם וואלה! תרבות: "היום לפני 54 שנים, בשן הצטרף אלינו לכיתה בתיכון 'רננים'. הוא היה ממש אלביס הישראלי. הוא גם שר שירים של אלביס, בקול עמוק ומצמרר, מלווה את עצמו בגיטרה. אני החנון הילדותי מנתניה הסתכלתי עליו בהערצה, והבנות בכלל נמסו ונפלו בזרועותיו בזו אחר זו. בנוסף לכל זה הוא גם היה בחור חם, לבבי, טוב לב. מיד עם בואו הוא הקים צמד עם שלומית אהרון, שלמדה איתנו בכיתה. יותר מאוחר הוא התחתן עם מיקה היפה מלהקת פיקוד מרכז, בה שרנו יחד את השיר המלא תקווה: 'אנחנו עוד ניראה את הימים האחרים'. עצב עמוק נפל עלינו כששמענו את הבשורה הקשה".
ירדנה ארזי אמרה לוואלה! תרבות: "הלב נשבר. יגאל בשן היה הבטחה גדולה כבר בגיל מאוד צעיר וההבטחה הזו מומשה. השירים שלו פנו לכל אחת ואחד מהישראלים, מילדים ועד מבוגרים ובעצם, כל מי שיש לו ציפור קטנה בלב, והיא שרה את השירים היפהפיים שיגאל ביצע, כתב והלחין. במפגשים המקצועיים בינינו פגשתי אדם חם, כריזמטי ומאוד מפרגן. הלב שלי יוצא היום אל מיקה, אהבת נעוריו ואל הילדים אורי ואלינור וכל בני משפחת בשן"
מריו ארלובסקי, שניהל את יגאל בשן במשך כ-15 שנה בשנות התשעים ובחלק משנות האלפיים, מסר: "יגאל היה האדם הכי מקסים שהכרתי בחיי. אין בן אדם כזה. אני לא יכול לדבר עליו בלשון עבר. כואב לי ברמות שאני לא יכול להסביר. איש מדהים. חבר, אח, איש משפחה וסבא מדהים. הוא כתב, הוא הלחין. הוא היה חבר. הלכתי לבקר אותו לפני שבועיים, בהופעה האחרונה, אמרתי לו שבגלל שנשארתי עד סוף הופעה מגיע לי קפה איתו. היה לו חלום להמשיך ליצור ולחיות. עצוב".
שרת התרבות מירי רגב הוסיפה: "הצטערתי לשמוע על מותו בטרם עת של יגאל בשן, זוכה פרס אקו"ם על מפעל חיים, אחד היוצרים המוכשרים שלנו, מי שעשה לכולנו יותר מ'ציפור קטנה בלב'. נתגעגע לזמירותיו, זמירות חיינו".
איגוד אמני ישראל מסרו: "אנו המומים וכואבים את מותו של אהובנו יגאל בשן, חבר נאמן באיגוד אמני ישראל. תרומתו למורשת התרבותית הישראלית היא אדירה, רבת שנים וחוצת גילאים, מגזרים וז'אנרים והאובדן פתאומי וגדול מנשוא. תנחומינו למשפחה. יהי זכרו ברוך".
הזמר ישראל גוטסדינר, מחצית "צמד רעים", שהיה חבר קרוב של בשן במשך עשרות שנים, ספד לו בשיחה עם וואלה! תרבות: "ב-1969, כשיגאל עדיין היה חייל וכבר היה כוכב מפורסם, הוא כבר הופיע בפסטיבל הזמר החסידי הראשון. מני פאר היה אז מנחה, עדנה לב שרה. ונוצרה חבורה שנשארה בקשר טוב 50 שנה - יגאל שילון וזהבה, פאר ואשתו קרני, יהודה ברקן וחברתו דאז עדנה לב, ואני. התחברנו מאוד. כחייל, יגאל מאוד אהב להיות בסופשבוע בבית שלי, עם חלות, יין וקידוש. החבורה שלנו היתה ביחד שנים. יגאל, מעבר להיותו זמר ענק, היה עם חוש הומור מדהים. כשהייתי צריך קטעי קישור ל'צמד רעים', יגאל היה הכותב. בחמישי שעבר התקיימה ההופעה האחרונה של יגאל, בזאפה. הייתי שם. הקהל עמד והריע. אשתו של יגאל, אשתו של מני פאר, רעייתי ואני היינו שם. הוא התרגש מאוד לפני ההופעה בזאפה. מעולם לא דיברנו על הבעיה שקיימת או לא קיימת. אבל הרגשתי שהחיוך אצלו זה לא אותו חיוך. חבל, כואב הלב, באמת קשה מאוד".
"גם בשנים האחרונות הוא כתב והלחין, אבל כבר לא היה לו את אותו מצב הרוח. לא היה לו את אותו הומור, והוא לא רצה לצאת החוצה. כבר לא עניין אותו לא פרמיירות ולא קוקטיילים. זה כבר לא היה אותו יגאל. משווים את האמן לליצן. אנחנו על הבמה זורחים, אבל אחר כך בבית זה מתפוגג. כל כך עצוב. הוא היה כזה חבר טוב. וכזה כשרון. כשדיברתי איתו תמיד תוך דקה צחקתי. אני לא רוצה לדבר על איך קרה ומה קרה. אני לא אשכח את יגאל לעולם".
הזמרת שלומית אהרון, שהיתה חברת הצמד "יגאל ושלומית" עם בשן, כשהשניים היו בני 15, ספדה בשיחה עם וואלה! תרבות: "אני עוד בהלם וצער על מותו של יגאל. יגאל ואני התחלנו יחד את הדרך שלנו כזמרים, בבית הספר התיכון רננים. שם התחלנו לשיר בהפסקות בין השיעורים, ובגיל 16 התחלנו להופיע באופן מקצועי. מהרגע הראשון שיגאל הגיע לכיתה היה ברור לכולם שהוא זמר מדהים ושונה, עם קול ענק וכריזמה. היה לו הרבה כח והוא לקח אותנו קדימה. אחרי כשנתיים נפרדו דרכינו, והיה ברור שהוא הופך להיות חלק חשוב בזמר הישראלי. הוא הטביע חותם. ועוד יכול היה שנים רבות. היה לנו מפגש אמנותי קצר לפני כמה שנים, ומאד נהנינו לחדש את הקשר הבוגר. עצוב לי מאוד שזה נקטע. אני רוצה לשלוח תנחומים למיקה אישתו ולילדיו".
פדי ייטב, מנהלו הנוכחי, סיפר: "בהופעה האחרונה לפני כשבועיים, מאחורי הקלעים, הרגשות עלו, ויגאל אמר לנו שהוא הכי מרגיש במשפחה כשהוא נמצא עם כל החבורה המופלאה הזאת. ובאמת, כל המפעל הזה שנקרא יגאל בשן היה בשנים האחרונות משפחה אחת גדולה, כולנו כל כך נהנינו ביחד עם ההופעות המרגשות, מאחורי הקלעים. הוא היה גם חבר וגם יוצר. הוא הלחין שירים שעוד לא יצאו. ההופעה הבאה היתה צריכה להיות בזאפה בינואר. נתגעגע אליו".